שפל כזה בגירעון התקציבי לא נחזה גם על ידי הכלכלנים האופטימיים ביותר במשרד האוצר ובבנק ישראל. נתוני הגירעון שפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, מגלים כי הגירעון בתקציב ביחס לתוצר בישראל עומד על 1.4% בלבד - הנמוך ביותר מאז שנת 2008, כאשר ראש הממשלה היה עדיין אהוד אולמרט ושר האוצר היה רוני בראון.
בחודש מרץ נמדד בסך הכלל עודף בתקציב של 700 מיליון שקל ובכך היה חודש מרץ החודש השלישי ברציפות שבו נמדד עודף תקציבי - מצב שאינו זכור זה שנים. סך העודף התקציבי בתקציב כבר מגיע ברבעון הראשון של השנה ל-23.4 מיליארד שקל.
הירידה העצומה בגירעון – שהגיעה בשיא ימי משבר הקורונה לשיעור של 11.5% מהתוצר - נובעת מגידול מתמשך עצום בהכנסות המדינה ממיסים, בשל המשק שמגלה צמיחה גבוהה ויציאה מהירה במיוחד ממשבר הקורונה, מה שצוין לשבח גם בשבת על ידי חברת דירוג האשראי הבינלאומית מוד'יס, כאשר העלתה את תחזית הדירוג של ישראל לחיובית.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
שר האוצר אביגדור ליברמן, ראש הממשלה נפתלי בנט
(צילום: נעם ריבקין פנטון, אלכס קולומויסקי )
העודף התקציבי הגדול גורם למשרדי ממשלה רבים לדרוש כעת תוספות תקציביו, אולם בהתאם לחוק לא ניתן להגדיל הוצאות כאשר גביית המיסים עולה. מה שניתן לעשות במקרים כאלה הוא הפחתת מיסים שונים, כמו למשל מס ערך מוסף או שיעורי מס הכנסה. לכן, גם לא ניתן להשתמש באותם "עודפים" על מנת למנוע את הקיצוץ הרוחבי שנדרש כדי לקלוט את 25 אלף העולים מהמלחמה באירופה.
הכנסות המדינה הסתכמו ברבעון הראשון ב-125.6 מיליארד שקל, גידול חסר תקדים בשנים האחרונות של 29.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כאשר הגידול מהכנסות ממיסים בלבד מסתכם ב-30.3%. זאת, מבלי שהיה גידול בשיעורי המיסים. בעבר הרחוק היו עליות ניכרות של עשרות אחוזים בגביית המיסים רק כאשר אלה נבעו מהעלאות מיסים שיזמו הממשלות.
גם הוצאות הממשלה הולכות ומצטמצמות לעומת ימי משבר הקורונה, בעיקר בשל הירידה הניכרת בסיוע לעסקים ובמענקים ובתשלום דמי אבטלה וחל"ת לעובדים. סך ההוצאות ברבעון הראשון של שנת 2022 הגיע ל-102.2 מיליארד שקל, קיטון של 15.2% לעומת תקופת היציאה מהסגר השלישי של הקורונה לפני שנה. בנטרול תוכנית הסיוע לקורונה נמדד עם זאת גידול מזערי בהוצאות הממשלה של 0.2%, בעיקר בשל אישורו של תקציב מדינה שמאפשר לממשלה להגדיל את הוצאותיה השנה.
הקיטון בגירעון קשור ישירות בכך שברבעון המקביל בשנת 2021 הוציאה הממשלה 20.8 מיליארד שקל במסגרת הסיוע הכלכלי לנפגעי משבר הקורונה, בעוד שברבעון הראשון של 2022 הסתכם הסיוע רק ב-2.4 מיליארד שקל. בסך הכל הביצוע המצטבר של תוכנית הסיוע הכלכלי הגיע כבר ל-177.7 מיליארד שקל.
העודף התקציבי הגדול גורם למשרדי ממשלה רבים לדרוש כעת תוספות תקציביו, אולם בהתאם לחוק לא ניתן להגדיל הוצאות כאשר גביית המיסים עולה. מה שניתן לעשות במקרים כאלה הוא הפחתת מיסים שונים, כמו למשל מס ערך מוסף או שיעורי מס הכנסה.
