לאחר שבנק ישראל שוב החליט היום (ב') שלא להעלות את הריבית, ולהותירה על שיעור גבוה יחסית של 4.75% כפי שהיה בשלושת החודשים האחרונים, נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, התראיין ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet.
על רקע הפרסומים וההערכות שרה"מ בנימין נתניהו לא יציע לו להאריך את כהונתו בתפקיד שמסתיימת בדצמבר, הבהיר: "אני מתכוון להקדיש את החגים להחלטה על המשך דרכי. יש עדיין מספר רב של אתגרים וכמובן גם את השינויים החוקתיים ברקע, אך בתחום שלנו של האינפלציה ויוקר המחייה - המלאכה לא תמה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
לגבי ההחלטה לא לשנות את שיעור הריבית, אמר כי: "כבר כמה זמן שאנחנו אומרים שריבית של 4.75% היא מספיק גבוהה כדי לרסן את המשק ולהחזיר את האינפלציה ליעד. היינו בין הראשונים בצמצום המוניטרי ומתחילים לראות את ההשפעה של זה, הן בהתמתנות של האינפלציה והן בחלק מההתמתנות בפעילות. מצד שני, צריך לא להסתנוור מהמדד של יולי שהביא אותנו לאינפלציה של 3.3% כי אנחנו יודעים שיש פה השפעות טכניות ובמדד הבא כנראה נהיה בסביבת אינפלציה של 4%".
ירון הבהיר כי העלאת ריבית נוספת לא ירדה מהפרק וכי הורדה של הריבית עוד רחוקה: "במידה ולא נראה את האינפלציה יורדת בקצב שאנחנו חושבים, בהחלט יש היתכנות שנצטרך להעלות את הריבית. אנו מעריכים שנצטרך להחזיק את הריבית גבוהה לאורך זמן כי אנחנו רוצים לוודא שהאינפלציה מתבססת בתוך היעד".
על דבריו של שר האוצר סמוטריץ', שהודה כי המצב הפיסקלי של ישראל פחות טוב מזה שהיה בזמן הנחת התקציב, אמר: "התחלנו את כל שנת 2023 במשק שצומח מאוד יפה עם גירעון צפוי של בערך כאחוז. הגירעון אמור לעלות אבל עדיין אמור להיות בסביבות האחוז וחצי. בראייה של מה שקורה במשקים אחרים זו עדיין מסגרת פיסקלית נאותה. גם אנחנו צופים צמיחה של 3% בערך וזאת צמיחה פחותה מהפוטנציאל של המשק. אבל המשק הישראלי נמצא מעל קו המגמה כבר כמעט שמונה רבעונים, וזה חלק מתהליך גם של המיתון שאנחנו רואים או ההתמתנות בפעילות בכל העולם. זה משהו שקורה בכל שאר המשקים".
שר האוצר אמר שמצבנו טוב יחסית לעולם למרות שהמחאה והמוחים פוגעים בכלכלה.
"מה שאנחנו עד היום רואים באופן יותר מובהק כתוצאה או כתוצאה נלווית לאור השינויים החוקתיים, זה בתחום השווקים הפיננסיים - אנחנו בוודאי רואים איזושהי התנתקות של השקל מהשווקים הפיננסיים בחו"ל ואנחנו רואים פה פיחות עודף של כ-10%, זה מתורגם לאינפלציה עודפת פשוט כי השווקים הפיננסים מקדימים את התהליכים".
אבל האם כמו ששר האוצר סמוטריץ' אומר, מי שפוגע בכלכלה זה מי שמייצר תבהלה בחו"ל? או המהלכים של הממשלה?
"אני לא נכנס למיקרו של הסיבתיות. רואים את הספרות העולמית שמדברת על כך שככל שיש פגיעה או חשש לפגיעה בנושא של עצמאות המוסדות, בסוף זה מביא לאיזושהי פגיעה בצמיחה הכלכלית. המסגרת הפיסקלית היא מסגרת נאותה, וחברות הדירוג רואות את זה, גם אנחנו בשיחות שלנו מדגישים את המסגרת הפיסקלית הנאותה. בצד השני, הנושא של העצמאות והחוזקה של המוסדות זה פרמטר נוסף שמסתכלים עליו".
בהתייחס לדיונים הצפויים בבג"ץ בחקיקה המשפטית והאפשרות שהממשלה תסרב לקיים את הוראות בית המשפט וההשפעה של הדברים על הכלכלה, הסכים ירון לומר כי "הדברים צריכים להיעשות בהסכמה רחבה".
בצל החלטת הריבית: מה קורה בשוק הנדל"ן?
בשוק הנדל"ן המתינו בדריכות להחלטת הריבית היום, כשברקע חברות כבר החלו לקרוס או להיקלע לקשיים בגלל עלויות המימון הגבוהות, הרוכשים סובלים מאי-ודאות והמשכנתאות הגבוהות ממשיכות להכביד על משקי הבית. יחד עם כל אלה - אי אפשר להתעלם מ"הנתון היבש" שמראה שמחירי הדירות בירידה עקבית בחודשים האחרונים, אך השאלה מה זה אומר לגבי ההמשך.
אורי חודי, עורך מוסף ידיעות הנדל"ן בידיעות אחרונות, הצטרף אלינו אחרי השיחה עם הנגיד והסביר איך הריבית הגבוהה משפיעה על הרוכשים מצד אחד ועל ההיצע (התחלות הבנייה, מכירת הדירות וכו') מהצד השני, למה חברות רבות נקלעות לקשיים בתקופה האחרונה, מה צפוי לקרות הלאה אם סביבת הריבית תישאר גבוהה בחודשים הקרובים והאם לרוכשי הדירות שיושבים על הגדר יש למה לחכות? לריאיון המלא האזינו לסימנייה השנייה בנגן שבראש הכתבה.
אם פספסתם: אתמול דיברנו ב"כסף חדש" על הרקע למחאות של האריתראים בישראל, ההשלכות הכלכליות של גירוש אותם אריתראים ולמה אף אחד לא יודע בדיוק כמה אריתראים נמצאים בישראל? לפרק המלא האזינו>>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
