הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הודיעה אחה"צ (שני) כי החליטה, בהתאם לרוב התחזיות, להותיר את הריבית הבסיסית במשק על שיעור של 4.75% ובכך ריבית הפריים נותרה על 6.25%. זאת לאחר החלטה זהה ביולי, ששמה סוף לרצף של עשר העלאות ריבית אחת אחרי השנייה.
עם זאת לפי הודעת הוועדה, בהחלט תיתכן עליית ריבית נוספת בהמשך: "הפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק, אם כי ישנה התמתנות מסויימת במספר אינדיקטורים. האינפלציה עודנה רוחבית ומצויה ברמה גבוהה. עם זאת, בחודשים האחרונים מסתמנת האטה באינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להותיר את הריבית על כנה, אך רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
הוועדה התייחסה גם לפעילות הכלכלית וכתבה כי מצד אחד "המשק הישראלי ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק, אך ישנה התמתנות מסוימת במספר אינדיקטורים". בסך הכל "רמת התוצר משקפת רמת פעילות מעל קו המגמה של המשק טרם משבר הקורונה, אך קצב הצמיחה הוא מתחת לפוטנציאל של המשק".
שיעור האינפלציה הנמוך יחסית בשלושת החודשים האחרונים (0.2% במאי, 0% ביוני ו-0.3% ביולי), לעומת שיעורים גבוהים בחודשים המקבילים בשנה שעברה (0.6%, 0.4% ו-1.1%, בהתאמה), לצד סימני האטה מסוימים בפעילות המשק, אפשרו כעת לבנק ישראל לקחת "הפסקה" נוספת מהעלאות הריבית.
יחד עם זאת, האינפלציה ככל הנראה תזנק שוב עם פרסום מדד המחירים לחודש אוגוסט, שכן באוגוסט אשתקד נרשמה ירידה של 0.3%, ולכן החישוב השנתי צפוי לעלות. זאת, יחד עם היחלשות השקל הדרמטית בחודשים האחרונים, המשך חוסר הוודאות בשוק הישראלי סביב המהפכה המשפטית והעלאת הריבית עליה הכריז הבנק המרכזי האמריקני (הפדרל ריזרב, או ה"פד") בסוף יולי האחרון, צפויים לתמוך בהעלאת ריבית נוספת גם בישראל כאמור ככל הנראה בהחלטה הבאה באוקטובר.
בתוך כך, הפרופ' אמיר ירון שכהונתו מסתיימת בנובמבר, צפוי להודיע בשבועות הקרובים האם יבקש להמשיך לקדנציה נוספת. ההערכות במשק ושל גורמים ממשלתיים הן שהנגיד יודיע כי אינו חפץ להמשיך לתקופה של עוד חמש שנים כנגיד בנק ישראל, וכפי שפורסם ב-ynet בשבוע שעבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר קיים התייעצויות בדבר מועמדים.
כפי שכבר פורסם, נתניהו מאוד לא אהב את התבטאויותיו של הנגיד ירון בחצי השנה האחרונה, לאחר שזה אמר פעמים אחדות כי השפעתה של הרפורמה המשפטית על המשק אינה טובה והזהיר מהמשך היחלשות השקל בגינה ואף ציין כי מצב כזה יחייב העלאות ריבית נוספות.
הסברים בסיסיים: איך מחליטים על העלאת ריבית ומה המשמעות?
על המדיניות המוניטארית אחראי כבכל מדינה בעולם הבנק המרכזי, במקרה שלנו בנק ישראל. במסגרתו פועלת ועדה מוניטארית, שבה יש שישה חברים, שלושה בכירי בנק ישראל ושלושה נציגי הציבור. בראש הוועדה עומד נגיד בנק ישראל. הוועדה מקבלת את החלטותיה, ובראשן ההחלטה על מדיניות הריבית במשק, בהצבעה. במקרה של תיקו יש לנגיד שני קולות והוא המכריע.
על מה משפיעה העלאת ריבית? הריבית מהווה את מחיר הכסף. כאשר אדם נוטל הלוואה או משקיע את כספו, הוא משלם או מרוויח על כך. לכן, כאשר הריבית עולה מי שיש לו הלוואות הקשורות בריבית הבסיסית בישראל - ישלם יותר. מי שנטל הלוואה, למשל, בריבית קבועה, לא יינזק. מי שכספו מושקע בתוכנית חיסכון נושאת ריבית או בפיקדון שקלי הצמוד לריבית הפריים (ריבית בנק ישראל + 1.5%), יזכה מעתה בריבית גבוהה יותר.
