על רקע הסערה המתמשכת סביב הריבית הגבוהה במשק שלא מגולגלת במלואה לריבית שלקוחות הבנקים מקבלים על הפיקדונות, וההודעה של אפליקציית פייבוקס אתמול שתעניק ללקוחותיה ריבית שנתית של 3% על היתרה באפליקציה, דיברנו ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, עם ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, כלכלן מבי"ס למדיניות ציבורית וממשל באונ' העברית ירושלים, ובעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, במטרה להבין האם מדובר במהלך שיווקי בלבד או בכזה שעשוי להגדיל את התחרות ולעודד בנקים נוספים להציע ריבית על העובר ושב. במקביל, נציין שהשבוע הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים, בטענה כי קיים הסדר למתן ריבית בחשבון עו"ש הנמצא בזכות הקיים בבנק, אבל הבנק מסתיר את ההסדר מכלל הלקוחות או מרובם.
"צריך להבין שריבית על העובר ושב זה דבר בכלל לא מקובל כיום, לרוב לא נותנים ריבית כזאת, אז נראה שמתחיל להתפתח כאן איזשהו כיוון חדש, שהוא סימן לתחרות בריאה, שהבנקים עוד לא כל כך עושים את זה עדיין", הסביר סטרבצ'ינסקי. "אבל הדוגמא של פייבוקס, שזה משהו שמתחיל להתפתח, היא הגיונית. כלומר יש כסף שהוא נזיל ונמצא, והבנקים יודעים שהוא קיים. בפייבוקס רוצים לתת ריבית על יתרה ממוצעת של אותו חודש, שזה כסף שיכול היה לשמש את הבנק לתת אשראי". לריאיון המלא האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
"יש פה גם תופעה כללית, שגם קשורה לפיגור ולהעלאת הריבית של הבנקים על הפקדונות. אחרי תקופת הקורונה היה לבנקים הרבה עודף נזילות ולכן הם לא מיהרו לתת ריבית גבוהה בפיקדונות - ופה מתחיל הנושא של התחרות, כי איפה שראו את זה בצורה משמעותית יחסית זה בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, שנתן ריבית על הפקדונות ברמה טובה יותר מזו של הבנקים, ולאט לאט הבנקים התחילו להציע ריבית יותר אטרקטיביות.
ועד כמה אתה חושב שהמהלך של פייבוקס הוא סוג של גימיק או משהו שבאמת יכול לייצר תחרות?
"אני חושב שזה שמגיעים לאזור הזה, זה כבר חדשות טובות. אנחנו מדברים פה על פייבוקס, שהחלק הארי בבעלות שלו זה בנק דיסקונט. כלומר, מדובר על תאגיד עזר בנקאי, ולכן הוא יכול לעשות את המהלך הזה, כאשר מבחינת הלקוחות, זה בהחלט יכול למשוך אנשים לשים את הכסף שם. במקום שיהיה בעו"ש בבנק, הוא יהיה בפייבוקס, ובצורה כזאת אתה יודע שאתה תקבל עליו איזושהי ריבית. נכון שהמספרים כרגע לא גבוהים, חלק מהבעיה זה הסכום המקסימלי שמגיע עד 20 אלף שקל, אבל נחשוב על מצב שהיה לפני שהעלו את הריבית, זה בכלל היה אפסי. שלושה אחוז, זה בכל זאת סכומים, כן? זה מצטבר".
"אין ספק שבפייבוקס מנסים לכבוש חלק מהשוק, אבל מבחינת הכללים זה משהו שהוא לגיטימי. זו בכל זאת איזושהי התחלה. השאלה אם זה יגרום לאחר מכן לתגובות מצד הבנקים ולשיפור במתן ריבית לגבי כספים בעו"ש".
בתשובה לשאל האם בנק ישראל והמפקח על הבנקים צריך לחייב את הבנקים לשנות מדיניות, כך שהריבית על הפקדונות תשתלם יותר ללקוחות, אמר סטרבצ'ינסקי כי "הדרך שבה בנק ישראל מתייחס לנושא הזה זה באמצעות איזשהו עידוד לתחרות. הנגיד מתבטא בצורה מאוד ברורה כבר מספר חודשים, והוא סוג של דוחף את הבנקים ללכת לכיוון הזה. אבל עם היד השנייה, אותו נגיד נתן אישור לבנק הדיגיטלי, ויש עוד בנקים דיגיטליים בדרך. מאחר שאלה שחקנים חדשים, הם מיהרו לעשות את זה, והבנקים נאלצו לאחר מכן גם הם להתיישר ולהעלות את הריבית. זאת אומרת שהמנגנון התחרותי, בסופו של יום, הוא עובד. הבעיה היא שהבנק הדיגיטלי עם מעט לקוחות. רוב הלקוחות הם בבנקים".
יכול להיות שהמפקח על הבנקים צריך להיות נועז יותר ואגרסיבי בעידוד תחרות?
"כן, אבל כדי להגיע למקומות האלה, בנק ישראל צריך לקבל החלטות שהן לא סטנדרטיות. למשל, למי מותר להשתתף במכרזים של בנק ישראל. דברים מהסוג הזה שהם דברים לא כל כך סטנדרטיים. התופעה הזאת שבפקדונות נתנו ריבית בשלב מאוחר יותר, היא הייתה בכל העולם, ובישראל יחסית נתנו מהר יותר מאשר במקומות אחרים. כי במקומות האחרים, למשל בארה"ב, היה עודף נזילות ענק אחרי תקופת הקורונה, ועוד אחרי המשבר העולמי. אז הבנקים לא כל כך היו זקוקים לזה שהם יציעו ריבית כדי לקבל את הכסף ולהלוות אותו בחזרה באשראי. אז מאחר והם לא היו כל כך זקוקים, הם גם לא מיהרו. תופעה דומה הייתה בישראל. הנה שחקן חדש, הבנק הדיגיטלי, הוא רוצה לקוחות, והוא עשה את זה. הוא הגדיל את הריבית ברמה מאוד קרובה לבנק ישראל ממש בהתחלה, כשבנק ישראל התחיל להעלות את הריבית".
בנוגע לאחריות של הציבור לדרוש את מה שמגיע לו מהבנקים, אמר סטרבצ'ינסקי כי "אין ספק שמאוד היה רצוי לעשות מהלך של חינוך פיננסי בישראל. זה לא קורה ברמת משרד החינוך, וכשזה קורה זה בגלל יוזמות של הבנקים עצמם, דרך בנק ישראל. המהלך האמיתי הוא מהלך דרך משרד החינוך, שתהיה הרבה יותר אוריינות פיננסית.
"אני דווקא רוצה לתת דווקא את הדוגמא של המשכנתאות. כשבנק ישראל הודיע בהתחלה שמתחילה אינפלציה, הוא לא העלה את הריבית בהחלטה הראשונה. זה קרה בהחלטה שלאחר מכן. זאת אומרת שאנשים עם אוריינות פיננסית יכלו כבר בשלב ההוא ללכת לריבית קבועה במשכנתאות, לקחת משכנתא עם ריבית קבועה. הסיבה לכך היא שכך אתה יכול להימנע מכל העלייה באינפלציה ומכל העלייה בריבית שקרתה לאחר מכן. אבל כשאנחנו מסתכלים על מה שקרה בפועל, זה פחות הלך לכיוון הזה. אז באמת מן רשת אוריינות פיננסית כדי לקבל החלטות נדרשת בתחומים האלה. בישראל אין לנו תוכנית ארצית בעניין הזה. משרד החינוך רצה לעשות איזשהו מהלך דרך מצגות, שאנשים ילמדו מרחוק, אבל זה נראה כמו משהו מאוד-מאוד צנוע".
ההערכות לגבי המשך כהונתו של הנגיד
בנוסף דיברנו ב"כסף חדש" עם כתבנו גד ליאור, שסיפר על הישיבה הראשונה של הוועדה החדשה "למאבק ביוקר המחיה" שהתקיימה אתמול, כאשר לא בדיוק ברור אם מדובר בוועדה לקישוט בלבד או בכזאת שאמורה להציג צעדים רציניים שגם יהפכו למהלכים של ממש בהמשך. זאת, כשברקע ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר סיכמו ביניהם על צעדים ראשונים שיציגו לציבור בעוד כשבועיים, בלי לחכות להמשך הדיונים בוועדה.
בנוסף סיפר ליאור על ההערכות שנגיד בנק ישראל אמיר ירון לא ימשיך בתפקידו עקב אזהרותיו מהשפעת החקיקה המשפטית על הכלכלה הישראלית. כפי שמסתמן, ראש הממשלה לא מתכוון להציע לנגיד להמשיך לכהונה נוספת, והנגיד יודיע בעצמו כי אינו ימשיך בתפקידו. עוד דיברנו על הביקור הנוכחי של שר האוצר בפריז בכינוס השנתי של שרי האוצר של מדינות ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. נזכיר שבביקור הקודם הוא הרגיז את הצרפתים כאשר על דוכן הנואמים שלו התנוססה מפת "ארץ ישראל השלמה". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
מתנות סוף שנה למורים יוצאות משליטה
סוף שנת הלימודים כבר כאן וקבוצות הוואטסאפ של ההורים מלאות בהודעות, חפירות וויכוחים בשאלה - כמה לתת - ולאיזה מורה. האם יש קודים מוסכמים לקביעת גובה המתנה, האם נותנים לסייעת כמו לגננת - וכמו תמיד - מה ההבדלים בין הפריפריה למרכז? מירום שיף, יו"ר הנהגת המורים הארצית, אמר לנו ב"כסף חדש" כי "אכן זה נהוג ברוב המקומות לעשות את הדבר הזה. צריכים לזכור שחוזר מנכ"ל, אם נלך לצד הפורמלי, אומר שהמתנה צריכה להיות סמלית. ואני אוסיף על הדבר הזה, אני חושב שלא רק ברמת התקנון. אני חושב שחשוב שהמתנה תהיה עם ערך, עם כמה מילים טובות, עם תודה על הדברים באמת החשובים שאותו מורה מחנך עשה, או גננת, במהלך השנה.
"זה הרבה יותר חשוב מלתת איזה שובר מתנה למסעדה ב-200 ש"ח, כי בסוף לא עומד מאחורי אותו שובר שום דבר, חוץ מקצת הוצאה כספית להורים, וזה לא מביע את ההבעה האמיתית שמה שצריכים להגיד זה את התודה. ושנחשוב גם כל אחד על עצמנו, מה היינו יותר שמחים לקבל, אם לקבל איזה שובר למסעדה, לארוחת בוקר, או לחלופין היינו מעדיפים לקבל מכתב עם מילים טובות על דברים חשובים שעשינו במהלך השנה ולהודות לאותה מחנכת או מחנך".
עוד סיפר שיף כי "בד"כ קונים שוברים, ואז מגיעים גם לשוברים של אלף ש"ח ו-500 ש"ח, וכל מיני דברים שהם בעיניי הזויים. איך אומרים, אני חושב שאנשים קצת איבדו את זה, כי אני חושב שזה לא לעניין". לריאיון המלא האזינו בנגן.
אם פספסתם: אתמול דיברנו ב"כסף חדש" עם מנכ"ל עמותת צלול, מור גלבוע, שהסביר על חוסר המוכנות של ישראל לתנאי מזג האוויר שנהיים קיצוניים יותר ויותר והכישלון בהצבה ועמידה ביעדים של מעבר לאנרגיות מתחדשות, שיכולות להגביר את תפוקת החשמל בסופו של דבר ולמנוע את משברי החשמל הבאים. "אחוז האנרגיות המתחדשות שלנו מכל האנרגיה עומד על 8% בלבד, כשיש מדינות כמו נורווגיה, ברזיל, ניו זילנד, שוודיה ואחרות שנושקות או עוברות על ה-50%, וזה בזמן שאנחנו מעצמת שמש ובמקום לנצל זאת, כל ה'קלין טק' שלנו מדשדש מאחור במקום להוביל בתחום. את מה שראינו ביום שישי האחרון אנחנו צפויים לראות הרבה יותר בשנים הקרובות, במיוחד באזור שלנו שהוא רגיש להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק שעלה אתמול >>
