כצפוי, בנק ישראל הותיר היום (שני), בפעם השמינית ברציפות, את הריבית הבסיסית במשק ללא שינוי - ברמה של 4.5%, שהיא 6% ריבית פריים. לפי התחזית של חטיבת המחקר של בנק ישראל, הריבית תרד ברבע עד חצי אחוז בשנה הקרובה - ותעמוד על 4% או 4.25% ברבעון הרביעי של 2025.
בנק ישראל צירף להחלטת הריבית תחזית מעודכנת למשק, שמציגה שיפור מהתחזית האחרונה שפורסמה באוקטובר האחרון. לפי התחזית המעודכנת, בנק ישראל צופה שהתמ"ג ב-2025 יעלה ל-4% (לעומת 3.8% בתחזית הקודמת), הצריכה הפרטית תעמוד על 7.5% (לעומת 7% בתחזית הקודמת) והגירעון יסתכם ב-4.7% (לעומת 4.9% בקודמת).
ב-2024 צופים בבנק ישראל שהגירעון יסתכם ב-7% בשל הפתעה חיובית בהכנסות ממיסים ברבעון האחרון של השנה, בין היתר בשל הקדמת רכישות. האינפלציה ב-2024 תסתכם ב-3.4% לפי התחזיות המעודכנת (לעומת צפי ל-3.8%), וב-2025 היא תעמוד על 2.6% (לעומת 2.8% בתחזית הקודמת).
במסיבת העיתונאים שאחרי החלטת הריבית אמר נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, כי פרמיית הסיכון במשק פחתה והאמון בשווקים עולה בשל הפסקת המלחמה בצפון ובזכות אישור חבילת המיסים בכנסת, ושהאינפלציה תעלה בתחילת השנה אך תתחיל לרדת בהמשך השנה. לדבריו, השפעת המלחמה תורגש עד סוף הרביע הראשון של 2025.
עם זאת, התגובה לשאלה מדוע לא להפחית את הריבית מעט לפחות כדי להקל על הציבור, כפי שעושות רוב המדינות בתקופה האחרונה, אמר הנגיד כי הורדת ריבית בעת עלייה של האינפלציה דומה לשפיכת דלק לתוך מדורה כדי לכבות אותה - ועל כן אין שום אפשרות לעשות זאת כעת.
עוד אמר הנגיד כי יש לקזז את תוספות תקציב הביטחון בשל ועדת נגל, וכי היה מקום לסגור משרדי ממשלה לצמצום הגירעון. בנוסף ציין כי לאי-שירות החרדים יש עלות גדולה מאוד שמגיעה לחצי אחוז הפסד של תוצר - 10 מיליארד שקל בשנה, וכי הגדלת מעגל המשרתים צפויה גם להגדלת נוכחותם בשוק העבודה ולצמצם פערים חברתיים. הנגיד תקף את ההפיכה המשטרית ואמר כי "הכרחי לשמור על עוצמת ועצמאות המוסדות".
בתשובה לשאלת ynet בנוגע לאפשרות ההשפעה על המשק של אי-קיום הפסקת האש עם החיזבאללה או של התחממות מול איראן, אמר הנגיד ירון כי "אנחנו מבקשים להדגיש את אי היציבות במישור הגיאו-פוליטי ולכן התחזיות שלנו הן מאד זהירות".
לפני שנה בדיוק הפחית בנק ישראל את הריבית ברבע אחוז מ-4.75% ל-4.5% - הורדת הריבית היחידה בכל 2024. בחודשים האחרונים הפחיתו מדינות רבות את הריבית שלוש פעמים, וחלקן אף יותר, לרוב ברבע אחוז בכל פעם. בארה"ב הריבית אף הופחתה בחצי אחוז בהחלטה אחת.
הפחתות הריבית ברחבי העולם נובעות מצניחת שיעורי האינפלציה במדינות רבות, מהשיאים של 9%-12% לשיעורים של 2%-3% בלבד. זאת, לאחר שהאינפלציה זינקה אצלן בעקבות היציאה ממשבר הקורונה. לעומת זאת, בישראל, האינפלציה השנתית, ששיעורה עומד כעת על 3.4%, צפויה לזנק בשל גל עליות המחירים בינואר.
חישוב המדד של ינואר צפוי לכלול את עליית המע"מ ב-1% ל-18%, התייקרות החשמל ב-3.5%, התייקרות המים ב-2%, עליית מיסי הארנונה עד לשיעורים של 5.29% והתייקרות של מאות מוצרי מזון, היגיינה, מכשירי חשמל ומוצרים נוספים, בשיעורים של 3%-15%. כל אלה צפויים להזניק את שיעור האינפלציה בישראל ליותר מ-4% - ולמנוע הפחתה של הריבית במשק, כנראה, גם בהחלטה הבאה של בנק ישראל בסוף פברואר.
יחד עם זאת, בשל מגמת הפחתות הריבית הנמשכת ברוב ארצות העולם, הרצון למנוע גידול בפערי הריבית, אישור תוך חודשיים של תקציב המדינה לשנת 2025 והצפי לסיום המלחמה, בנק ישראל עשוי לקדם הפחתת ריבית אחת באביב, ואולי עוד לפני חג הפסח. הנגיד פרופ' אמיר ירון, אמר בשבועות האחרונים כי ברמת האינפלציה הנוכחית, בנק ישראל יתקשה מאד להפחית את הריבית לפני סוף הרבע השני של שנת 2025. יש לציין כי לפי תחזית האנליסטים בבנקים ובבתי ההשקעות, הריבית בישראל תופחת לפחות פעמיים במהלך 2025 - לשיעור של 4%.
