בשבוע האחרון עלה הדולר ב-2.3% מול השקל לרמה של 3.75 שקלים, וגם האירו עבר את רף ה-4 שקלים. אם מסתכלים על שער המטבע האמריקני בארבעת החודשים האחרונים, מאז הכריזה הממשלה על המהפכה המשפטית, רואים זינוק של כמעט 12%, אז היה הדולר בשפל של 3.36 שקלים.
ד"ר יניי שפיצר, מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית וחבר בפורום הכלכלנים, הסביר היום (א') ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, כי "יש תופעה מעניינת ובמסגרתה בזמנים רגילים, שער הדולר לרוב משקף באופן מוחלט את מה שקורה בשוק המניות האמריקני. לכן, כאשר רואים חריגה מהדפוס המאוד הדוק הזה אז אפשר לשייך אותה ברמה יחסית גבוהה של ודאות לאירועים כמו המהפכה (המשטרית) והכרזות כמו זו של הרמטכ"ל לגבי איראן".
לטענתו, "אני יכול לומר ברמה די גבוהה של ודאות שמאז תחילת חודש פברואר יש לנו פיחות עודף של השקל שאי-אפשר להסביר אותו על ידי המהלכים הרגילים של הבורסה אמריקנית. הנתונים לא יכולים להגיד לנו שזה בשל ההפיכה המשטרית, אבל קשה לחשוב על תופעה אחרת שגרמה לדבר הזה". לכל מה שכדאי לדעת על מה שקורה בכלכלה - האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
אז לא היינו אמורים לראות שינוי מגמה מאז שהתחילו השיחות בבית הנשיא?
"בסוף מרץ הגענו לפיחות עודף ברמה של 8%-9% ושם זה נשאר. הניחוש שלי, וזו כבר פרשנות, היא שזה די משקף את מכלול הסיכונים. אומנם הדבר הזה שנחת עלינו (בכוונה למהפכה - ר"כ) אומנם נבלע, ולכן גם הפיחות בשער השקל נבלע, אבל הסכנה היא (עדיין) כאן.
"פיחות בערך השקל בטווח הקצר נובע מתנועות של כספים. אני חושב שהחשודים המיידיים זה הגופים המוסדיים - קרנות הפנסיה ובתי ההשקעות - שהעדיפו להקטין את החשיפה שלהם, שזה בעיקר כספים של משקי בית ישראלים, למשק הישראלי. כלומר, הם העבירו כסף לחו"ל וזה שקול לזה שהנכסים הישראליים שווים פחות, כי הם מסוכנים יותר. כשהתחילות שיחות בבית הנשיא, הפרשנות שלי היא שזה מנע פיחות נוסף", אמר ד"ר שפיצר.
עוד טען ד"ר שפיצר, כי "בחודשים האחרונים ערך הנכסים הפיננסיים של משקי הבית הישראלים ירד בסדר גודל של עשרות מיליארדי שקלים, והפרשנות שלי היא שזה 'מס רוטמן-לוין'. לגבי הפיחות בשקל עצמו, זה מתגלגל מהר מאוד לאינפלציה וההנחות הן שבטווח זמן של כמה חודשים, כל אחוז בפיחות בערך השקל יתגלגל בעשירית או בשתי עשיריות האחוז לעליות המחירים. כלומר, 11% מתגלגלים לעליית מחירים של 1%-2%.
"מנגד", הוסיף ד"ר שפיצר, "החוב של ממשלת ישראל נקוב בשקלים, וזה בעצם מפחית את ערך החוב וככה כולנו חיבים פחות. החדשות הרעות שבאות עם זה הן שרוב החוב הוא בידיים שלנו. יש כאן סוג של מיסוי של משקי הבית בידי הממשלה, אבל זה מיסוי שאף אחד לא רואה אותו - האג"חים שלנו שווים פחות וגם החוב של ממשלת ישראל שווה פחות. בטווח הקצר יש גם את ההשפעה על היצואנים שזה אמור להשפיע להם על הרווחים לטובה, אבל זו השפעה קצרת טווח שלא הייתי רוצה לייחס לה יותר מדי משמעות".
באשר להמשכיות של מגמה זו של פיחות השקל, טען ד"ר שפיצר כי "נניח שהממשלה הנוכחית אומרת: 'אוקיי טעינו אנחנו חוזרים למה שהיה קודם לכן, אנחנו מבטלים את השיחות כי אין טעם בהן והרפורמה לא הולכת לעבור, או שהיא הולכת לעבור בצורה שמוסכמת על הרוב המכריע של הציבור, באיזושהי גרסה הרבה יותר מתונה'. לדעתי נזק כבד כבר נגרם. אני בטוח שחלק מהנזקים יוחזרו, אבל לדעתי לא כולם.
"בעצם, מה שקרה כאן, זה שיש שינוי לגבי הציפיות הפוליטיות במשק הישראלי. ניסו לעשות כאן דברים שעד לפני זמן קצר היה מאוד קשה להעלות אותם על הדעת. כאשר קרן הון סיכון שוברת הסכם עם חברת סטארטאפ או כאשר משקיע מחו"ל רוצה לשים כאן את הכסף שלו, הוא קושר את עתידו ושם את כספו על קרנות עתיד המשק הישראלי שבמידה רבה מושפע מהאירועים הפוליטיים והמשפטיים שקורים כאן. גם אם לא יקרה כלום, כרגע, אני די בטוח שהמשקיעים האלה מסתכלים בטווח הארוך ואומרים הדברים האלה יכולים לקרות שוב".
ההתייקרויות הבאות וההצהרות של הממשלה
הבוקר פורסמו עוד שתי העלאות מחירים שצפויות להשפיע על הכיס שלנו בקרוב - דיפלומט דיווחה בדוחות הכספיים שלה שתעלה מחירים בשנה הקרובה אחרי שרק החודש ייקרה כבר חלק מהמוצרים שלה בשיעורים משמעותיים של עד 25%, ויוניליוור הודיעה לבתי קפה ומסעדות על העלאות מחירים - מה שמתגלגל אלינו הצרכנים בסופו של דבר, דרך העלאת התמחור של המנות. חוץ מזה, גם מחיר מוצרי החלב המפוקחים יעלה בעוד אחוז אחד השבוע, כחלק מפריסת ההתייקרויות שהיתה אמורה להיות ב-16% בחודש שעבר ולבסוף סוכם כי המחיר יעלה בכ-8% בתחילת מאי, בעוד אחוז נוסף בתחילת יוני, ובעוד כ-7% בשנה הבאה.
כתבתנו, נווית זומר, עשתה לנו סדר בהתייקרויות הבאות וגם הסבירה את המשמעויות מאחורי ההצהרות של הממשלה שנזכרה להראות שהיא מטפלת ביוקר המחייה, אבל בינתיים - רק לכאורה. בשבוע האחרון גם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הודיע על הקמת ועדה לבחינה של הריכוזיות, גם שר הכלכלה ניר ברקת פתח חזית עם 15 חברות מזון שדרש לראות את נתוני הרווחיות והעלויות שלהם (וזה עוד לפני פתיחת החזית שלו מול רשות התחרות), וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (ראשון) שבישיבת הממשלה הבאה תוקם "ועדת שרים למאבק ביוקר המחייה" שהוא יעמוד בראשה. זומר הסבירה למה בשלב זה מדובר ב"קצף על המים" ומה בדרך כלל סופן של ועדות מסוג זה לאור ניסיון העבר.
איך עליית מחירי הבשר משפיעה על הפיתה שלנו?
עליות מחירים מורגשות בכל תחום כמעט, אבל עליית מחירי הבשר והעוף בשנים האחרונות גבוהה במיוחד אפילו לעומת עליית המחירים הכללית. אמנון אמונה, מקבב אמונה בבאר שבע, סיפר בכמה נאלץ להעלות את המחיר של קבב בבגט: "אם לפני ארבע-חמש שנים הייתי מוכר ב-28 שקלים, היום אנחנו כבר מדברים על 45 שקלים לאותו מוצר", והסביר איך זה משפיע על העסקים ועל ההעדפות של הלקוחות שמחפשים אוכל רחוב טעים, אבל גם זול: "אנחנו מרגישים את הקושי של אנשים להוציע 45 שקלים על סנדוויץ', זה משפיע על כל תעשיית אוכל הרחוב".
אגב, לפי נתוני מדד המחירים לצרכן לאפריל, מחירי בשר הבקר עלו ב–12 החודשים האחרונים ב–6.5%, והעופות התייקרו בכ–12% (יותר מהאינפלציה השנתית שעומדת על 5%). בהשוואה למחיר הממוצע ב–2020, ההתייקרות כבר מגיעה ל-10% בבקר ומעל 20% בבשר עוף.
אם פספסתם: בשבוע שעבר דיברנו על התקציב שהועבר בכנסת וכלל תוספות כספים שהוסכמו ברגע האחרון כדי להשיג את תמיכתם של מפלגת עוצמה יהודית תמורת העברה של "עודפי תקציב" נוספים, בדומה להגדלת קצבאות האברכים באמצעות אותם "עודפים" כדי להשיג את תמיכת יהדות התורה. ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, הסביר את המשמעויות, ואמר: "אלו 'חידושים' שמעמידים בספק את הרצינות של השימוש בתקציב ככלי עבודה. זה פוגע חזק מאוד באמון הציבור, שהוא קריטי לניהול המדיניות הכלכלית". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה ביום רביעי האחרון >>
