מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת חג'בי אליהו, תל אביב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
בצילום: מאיר (39), שגיב (30) והכלבות ז'קלין ושאקה.
1 צפייה בגלריה
משפחת חג'בי אליהו
משפחת חג'בי אליהו
משפחת חג'בי אליהו
(צילום: אסי חיים)
הדירה: שלושה חדרים בשכירות בשכונת ביצרון בתל אביב. משלמים כ-6,000 שקל.
תל אביב? מאיר: "אנחנו עוד מעט מפנים את הדירה כי די, אי אפשר יותר. זו דירה של 58 מ"ר ואנחנו רוצים דירה יותר גדולה. הבעיה שזה לא מתאפשר כלכלית בתל אביב, אז אנחנו עוברים לבאר יעקב. במחיר של הדירה הזו מקבלים 104 מ"ר עם מרפסת 14 מ"ר. זה לא קל. אני נולדתי פה, בכרם התימנים. גדלתי בתל אביב. הייתי עובד עם סבא שלי בבסטה בשוק הכרמל. אז ברור שזה קשה, אבל צריך לעשות את זה כדי להתפתח".
סבא? מאיר: "הוא היה איש מיוחד עם הרבה סודות. לפני שהוא נפטר הוא גילה לנו שיש לו סליק בבית. אחרי שהוא נפטר פירקנו את הלבנים לפי ההוראות שהוא נתן ומצאנו אקדחים ורימוני רסס ומתחת לרעפים מצאנו 160 ק"ג של חומר נפץ. בבקרים הוא עבד בכרמל, הייתה לו חנות דגים, ובלילות לפני קום המדינה הוא היה פעיל באצ"ל. הוא לא אהב לדבר על זה אבל הוא היה מאלה שהתישו את הבריטים כדי שתהיה לנו מדינה. והיום אנחנו לא מסוגלים בכלל לקנות דירה פה. כדי שתהיה לנו דירה היינו צריכים לקנות בפורטוגל".
פורטוגל? מאיר: "נמאס לנו לזרוק כסף לפח על שכר דירה. צריך לזהות הזדמנויות בחיים. חבר קנה לפני שבע שנים בברלין ב-100 אלף אירו, והיום מוכר ב-350 אלף אירו ואני מאמין שזה מה שיקרה בפורטו, בפורטוגל. זו עיר מטורפת, יפה, זולה, מסעדות מעלפות, ואתה רואה את הנהירה של האירופאים לשם לבתי נופש ודירות אייר בי אנד בי. אז אני יודע שאם נכנסים עכשיו זו השקעה שתהיה טובה. זה נשמע לא הגיוני, אבל קנינו דירה ב-197 אלף אירו".
נסעתם לשם לפני? מאיר: "נסענו להתחתן בפורטוגל והלכנו לבדוק את יורופה נדל"ן שמהם קנינו בסוף את הדירה. ישבו איתנו על התוכניות, והראו לנו מה הולך להיות ליד וכמה אפשר לקבל שכירות, ואז הלכנו לבדוק את חברת הניהול שהולכת לנהל את המבנה, ופגשנו את הקבלן כדי לראות את הבנייה עצמה, ואחרי שהבנו שזו השקעה די בטוחה - הלכנו על זה. שמנו 200 אלף שקל תשלום מראש וארבעה חודשים אחרי שקנינו הציעו לנו 15 אלף יותר ממה ששילמנו. זה גרם לי לחשוב. התחלתי לברר עם הבנק אם יכולים לתת לי עוד הלוואה לקנות עוד דירה ואז למכור אותה, עוד על הנייר, ברווח קטן ולכסות את ההלוואה ששמנו על הדירה הראשונה. התחלתי ממש לחשוב כמו איש נדל"ן".
סיכון? שגיב: "אנשים מפחדים כי זה רחוק, אבל כשאתה חוקר את זה לעומק זה פחד לא ריאלי. יש לנו שם נכס, ויש מי שמנהל אותו ומשכיר אותו". מאיר: "דג זהב באקווריום נשאר קטן. אם תגדיל לו את המרחב הוא יגדל. ככה אנחנו מרגישים. פה בארץ קשה להתפתח".
מינוס? שגיב: "אין, אבל גם אין לנו איזה פלוס גדול. מרוויחים בסך הכל בסדר וחושבים איך לשים קצת בצד".
מה עושים? שגיב: "אני אנליסט בחברת הייטק. זה בנק דיגיטלי בארה"ב, והתפקיד שלי הוא לעבור על עסקאות של לקוחות ולזהות מבנים של תרמיות כדי למנוע מהן לקרות. זה תמיד משחק של חתול ועכבר. אתה עולה על הונאה, ואז מישהו קופץ עם רעיון חדש. הפשע ממציא את עצמו כל פעם מחדש. אני אוהב מספרים מאז שאני קטן. לקחת חומר גולמי ולהפוך אותו למסקנות ברמה המספרית זה כמו משחק בשבילי. וזה כיף".
מאיר? "אני מטפל קליני, מאסטר ב-NLP, זו מעין שפת תכנות של המוח. אנשים נחלצים ממציאויות שבפסיכואנליזה לוקחות כמה שנים. זו שיטה שבכמה טיפולים משנה חיים".
NLP? מאיר: "עברתי מסע חיים ארוך ומאתגר, וכתבתי עליו גם ספר שקראתי לו 'יצאתי מדעתי בשלווה'. עברתי הרבה מאוד טראומות. בשלב מסוים הגעתי לפנימייה, ושם יצאתי מהארון. ב-2010 עברתי תאונת אופנוע קשה שהעלתה את כל הטראומות מהעבר והדרדרתי לסמים והגעתי למקומות שלא האמנתי שאגיע אליהם. הגעתי למצב שהייתי יושב בבית, מפוצץ בכדורים פסיכיאטריים, עם סיגריות כל היום, ואמא שלי הסתכלה עליי מהצד ואמרה 'הלך לי הילד'. לקח לי כמעט שנתיים כדי להבין ולהפנים שאני צריך לטפל בעצמי, והגעתי למרכז גמילה. ובתהליך לא פשוט, בעזרת ספורט וטיפולים הצלחתי לצאת מזה. הייתי צריך להבין שהעבר לא מאחוריך עד שאתה עוצר בתחנות שצריך ועושה שם סדר מחדש. וזה בדיוק מה שה-NLP עושה. הוא שואל למה אתה פועל כמו שאתה פועל, ומסביר את זה. המטפל עוזר בעצם לתכנת את המוח בכל מיני כלים כדי להחליף את הרגשות הקשים ברגשות אחרים. בכמה מפגשים זה משנה לאנשים את החיים. זה עזר לי, והתחלתי לקחת קורסים בטיפול, ובקורונה פתחתי את הקליניקה בבית. הבנתי שזה מה שאני צריך לעשות".
הבילוי שלכם? שגיב: "חברים, מסעדות, פעם בכמה זמן איזו מסיבה, אבל אנחנו ממש לא בזרם התל אביבי של הסמים, מסיבות וחיי לילה. הקצב שלנו הוא אחר. אנחנו בעיקר חוסכים את הכסף לטיסה פעם בכמה חודשים. אנחנו גם מאוד מאוד רוצים ילדים, וזה מצריך כמיליון שקל, אז גם זו מטרה ששמנו לעצמנו למרות שאנחנו לא יודעים מאיפה להביא את זה".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il