רשת שופרסל קיפלה את דגלי המלחמה "למען הצרכן" ומוצרי החברות שהוחרמו על ידה לכאורה בעקבות דרישותיהן לעליית מחיר, חוזרים למדפים אחד אחר השני. זאת, לאחר שהרשת אישרה להם ברוב המקרים את ההתייקרות הנדרשת, כמו למשל במקרה תנובה, גם אם ההתייקרות לא תקרה בפועל אלא תתרחש בעתיד הקרוב. אגב, שופרסל היא לא היחידה - גם שאר הרשתות שהצטרפו לחלק מהחרמות כבר "ירדו מהבריקדות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לקראת עוד דיון שיתקיים היום (שני) בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא יוקר המחייה אליו הוזמנו כל הקמעונאים והיבואנים, צריך להבהיר ולהזכיר: לא מדובר, כמו שחלק מהרשתות ניסו להציג זאת, ב"מלחמת בני האור בבני החושך". מאחורי כל ה"רובינהודים" מסתתרים אינטרסים מסחריים גרידא. הסיפור האמיתי הוא לא בכמה התייקר המוצר, כי הרי הרשת אישרה ברוב המקרים את דרישת הספק בסופו של דבר, אלא אילו הטבות בתנאי הסחר קיבלה הרשת מהספק בתמורה להחזרת מוצריו למדף.
זהו כלל ידוע שלספק יש מחירון רשמי עבור המוצרים שהוא מוכר לרשת, וממנו הוא גוזר הנחות לרשת, כל אחת לפי גודלה וכוחה. המאבק האמיתי, זה שסמוי מעינו ומתודעתו של הצרכן הממוצע, הוא על התנאים המסחריים של הרשת ואיזו הטבה תצליח "לסחוט" מהיצרן שהוחרם תמורת החזרתו למדפים.
למשל, בשוק מעריכים כי לתנובה עלתה החזרה למדפים כמה מיליוני שקלים - אם בדרך של הנחה נוספת, או בכינוי אחר לסכום שתפצה את שופרסל.
בכיר לשעבר באחת מחברות המזון, זיקק ל-ynet את עצם העניין: "בסוף, המלחמה בין הספק לרשת היא איך יחלקו ביניהם את השקל הנוסף שישלם כעת הצרכן בגלל עליות המחירים. האינטרס של הרשת היא להשאיר אצלה נתח מה'שלל' על חשבון הספקים. ברור לגמרי שזה נעשה על הגב של הצרכן".
בעוד שמחירונים חדשים שהגישו הספקים לרשת הודלפו מיידית לתקשורת על ידי הרשתות, תנאי סחר בין ספק לרשת נשמרים בקנאות ומעולם לא דלפו, כי מהצד האחד אין לרשת אינטרס שהציבור ידע כמה רווח טמון עבורה במוצר, ומהצד השני, הספק - לו יש כאמור תנאים שונים עם כל רשת - גם אין אינטרס לעשות זאת.
לכן, כאשר אנו הצרכנים נתקלים במלחמת סחר של הרשתות והספקים, גם אם בוצעה במסווה של "רובינהוד" לטובת הצרכן, עלינו לזכור שהמטרה היא לשפר את הרווח של הרשת או של הספק.
שופרסל, לדוגמה, עברה שנה קשה במיוחד במהלכה רשמה שוב ושוב הרעה בתוצאות הכספיות, וכל שיפור בתנאים המסחריים שלה מול הספק מתרגמות לשיפור שורת הרווח שלה. גם שאר הרשתות יודעות שהצפויה להם שנה קשה של ירידה בצריכה. למעשה, לפי נתוני סטורנקסט, אותה מגמה כבר ניכרת עם ירידה ריאלית של כ-2.5% במחזורים מתחילת השנה - ויש חשש אמיתי שאותה ירידה תתגבר אם המיתון יעמיק, הסל הממוצע של הצרכן יצטמצם והרשתות יזדקקו ל"הנחה" נוספת מהספק כדי לשפר תוצאות.
לכן, השאלה הגדולה, עליה לצערנו אין תשובה ברורה - שכן הרשתות מסתירות אותה כאמור, היא כמה מההנחות/הטבות שקיבלו יגולגלו לצרכן - אם בכלל.
