ברקע ביטול עסקת הענק של אינטל לרכישת טאואר הישראלית לפי שווי של 5.4 מיליארד דולר, שוחחנו היום (ד') ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, עם דב מורן, יזם, ממציא הדיסק-און-קי, משקיע הון סיכון ולשעבר יו"ר חברת טאואר. "כדי לבצע מיזוג בין שתי חברות משמעותיות בתעשייה כמו אינטל וטאואר, נדרשת הסכמה של רגולטור בכל מדינה, מה שבדרך כלל מתקבל די אוטומטית. בכל העולם לא הייתה בעיה לקבל אישור לעסקה הזאת, אך בסין הרגולטור לא אישר אותה. ואז, מטבע הדברים, אי-אפשר לבצע את העסקה, כי כאשר הרגולטור לא מאשר אותה זה בלתי אפשרי בעצם", הסביר מורן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עוד לדבריו, "אני חושב שההחלטה של אינטל (לרכוש את טאואר) הייתה רעה. אני חושב שזה לא היה מצליח ובסוף, בטווח הארוך, היה פוגע גם באינטל וגם בטאואר.
"אני ניהלתי את טאואר כשהיא הייתה על סף קריסה והדבר הכי משמעותי שנעשה בחברה זו ההבנה שאנחנו לא יכולים להתמודד מול הענקים ושצריך להישאר מאוד ממוקדים בדברים ספציפיים שנדרשים בתעשייה - זו נישה. כשאתה מנסה לחבר את הדברים האלה (טאואר לאינטל - ד"ר), זה כמו להביא רוכב אופני מירוץ כדי שינהג לך בטרקטור. אינטל היא הטרקטור - הם צריכים להחליף מנוע, לדעת איך מעמיסים, איך פורקים - טאואר לא היו נותנים את זה לאינטל".
יחד עם זאת, מורן טען כי ביטול העסקה, לדעתו, לא תפגע בסופו של דבר באף אחת מהחברות. "אינטל עשתה הרבה השקעות בסכומים יותר גבוהים שלא יצא מהן כלום. יש פה את הצד הכואב של איבוד הכסף (החברה תשלם 353 מיליון דולר לטאואר על הביטול - ד"ר), אבל זו חברה של עשרות מיליארדי דולרים עם קופה מאוד משמעותית.
"טאואר תתאושש", המשיך וקבע מורן. "זו חברה טובה, עם אנשים מצויינים ועם מודל עסקי שעובד נכון. זה היה נחמד אם העסקה הייתה קורית, (אבל) אני מאמין בטאואר ואני חושב שהיא יכולה להמשיך לגדול, לצמוח ולפרוח. השבבים שהיא עושה הם שבבים שנדרשים ויידרשו בתעשייה, יש לה הרבה לקוחות ובסך הכל אני מאמין שגם המכה הזו היא מכה שבטווח הארוך תעשה טוב לטאואר".
על המאבק הכלכלי-טכנולוגי הכללי בין ארה"ב לסין, אשר ככל הנראה עמד מאחורי ההחלטה של הרגולטור הסיני לפסול את העסקה, אמר מורן כי "יש לי דעה מאוד נחרצת על המאבק הזה - אני חושב שהוא מטופש ובעייתי מאוד, ולא נכון לא לארה"ב ובטח שלא לסין. זו מלחמה מטופשת, מיותרת, קשה ורעה שמשפיעה גם על החברות הישראליות שעושות רכיבים, וחבל.
"יש חברות ישראליות שלא יכולות למכור לסין ולגייס כסף מסין, זה מאוד לא טריוויאלי. כל רכישה נבחבנת ברמה שאם חברה מסוימת מכרה או מוכרת בסין, אם יש לה עסקים או משקיעים בסין וזה עוד פרמטר שמגביל חברות, כולל חברות ישראליות. זה לא נורא, אבל זה פחות טוב".
יחד עם זאת, מורן טען בפירוש כי "צריך לשמור על היחסים עם סין, אבל צריך לעשות את זה בעדינות, ברגישות ולא לתקוע אצבע בעין של הנשיא האמריקני המכהן ולא של הממשל שלו ושל אמריקה בכלל. אתה רואה מצב שבו סין באה לגונן על ישראל? מצב שבו כשאנחנו במתקפה, נניח, סין שולחת לנו נשק והגנה? שהיא מגוננת עלינו באו"ם? שהיא מגדירה אותנו כשותף אסטרטגי שצריך להגן ולשמור עליו? מה פתאום". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הנגן שבפתח הכתבה.
מה המשמעות של נתוני הצמיחה החדשים?
בהמשך הפרק עסקנו בנתוני הצמיחה החדשים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה היום, מהם עלה כי הצמיחה ברבעון השני הסתכמה ב-3% ונרשמה ירידה מדאיגה בצריכה, בהשקעות ובייבוא. גד ליאור, הכתב והפרשן הכלכלי של ynet ושל "ידיעות אחרונות", הסביר ב"כסף חדש" את משמעות הנתונים: "אלו נתונים מדאיגים כי אומנם 3% זה לא רע, אבל זה גם לא טוב. לרוב, אנחנו יכולים להגיע לפוטנציאל של יותר מ-5%.
"זה מדאיג שיש לנו ירידה מאוד משמעותית בייצוא סחורות ושירותים של יותר מ-4% ושיש ירידה בייבוא של 7.5%. בנוסף, יש עלייה מצומצמת (בלבד) בהוצאה לצריכה פרטית, שזה הסעיף שבעצם הוביל פה את הצמיחה ביחד עם ההייטק במשך שנים", אמר ליאור.
עוד לדבריו, "זה בעצם אומר שאנחנו קונים עכשיו פחות מאשר הגידול באוכלוסיה ואלו נתונים שמעידים על ירידה ברמת החיים. הסביה שזה קורה היא שהמצב של האזרחים הורע, בעיקר בגלל העלייה בריבית, והסיבה השנייה היא שאנשים חוששים מהמשך החקיקה של המהפכה המשפטית ומהאזהרות של גורמים בינלאומיים וישראליים ולכן הם חוסכים ליום קשה".
באשר להשפעה של הנתונים על החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל, אמר ליאור כי "בינתיים האינפלציה עדיין חורגת מעל היעד של 1%-3% וכנראה שבחודש הבא כבר נעלה בחזרה ל-4%. יש כמה וכמה סיבות להעלות או לא להעלות את הריבית, כמו זה שבארה"ב חידשו את העלאות הריבית לצד הנתונים הקשים של הלמ"ס שמחייבים את הוועדה המוניטרית של בנק ישראל למחשבה לשני הכיוונים.
"כמובן שהדבר העיקרי כרגע שמחייב העלאת ריבית זה הזינוק הגדול של שערי הדולר האירו ומטבעות אחרים אל מול השקל, מה שיגרום פה לאינפלציה. ברגע שרק לפני חודשיים הדולר היה על 3.2 שקלים ועכשיו הוא על 3.75 שקלים, זה יעלה את המחירים בכל המשק, כי רוב המוצרים וחומרי הגלם במשק הישראלי עדיין מיובאים ברובם ואנחנו קונים אותם בדולרים", הסביר ליאור.
בהקשר זה של היחלשות השקל, שוחחנו ב"כסף חדש" גם עם רו"ח יוליה לוי, מנכ"לית Finally Financial Control, חברה המעניקה שירותי ניהול כספים והנהלת חשבונות לחברות. לוי סיפרה על המשמעות של צניחת השקל עבור הייבואנים, כיצד היא צפויה להעלות את מחירי המוצרים המיובאים שבועות ספורים לפני החגים, כיצד חלק מהיבואנים יכולים דווקא לנצל את עליות הדולר כדי להרוויח עוד, ומה אנחנו - הצרכנים - יכולים לעשות כדי להתמודד עם המצב. רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיונות המלאים באמצעות הסימניה השנייה והשלישית בנגן שבפתח הכתבה.
אם פספסתם: אתמול דיברנו ב"כסף חדש" יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, על הדוחות הכספיים האחרונים של הבנקים, מהם עלה כי הבנקים בישראל ממשיכים להנות מעליות הריבית ולרשום רווחי ענק גם ברבעון השני של 2023. וגם:האם העסקים סביב הקו האדום סוף-סוף יוכלו לנשום לרווחה? האזינו לפרק המלא >>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות.
