ברקע ההצעה להפחית את שיעור המע"מ על מזון מ-17% ל-8%, אשר זוכה לתמיכה מפתיעה בקרב חלק גדול מחברי הכנסת ולהתנגדות עזה מצד האוצר, עו"ד אילת יצחקי, שותפת מיסים עקיפים ב-BDO, טענה היום (א') בריאיון ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, כי "הניסיון מלמד שנראה לא ניתן לצפות לגלגול עיקר ההטבה לכיסי הצרכנים. זה אף עשוי להגדיל את רווחי החברות, הרי בסופו של דבר המע"מ חל על הקמעונאים שמוכרים מוצר לצרכן, הוא לא סבסוד ישיר והוא לא מגיע ישירות לצרכן. למעשה, אנחנו תלויים בשרשרת שאכן תביא לידי ביטוי בתמחור המוצרים את מלוא הפחתת שיעור המע"מ, מה שכמובן מציף קשיים וספקות". לריאיון המלא האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
עוד לדבריה, "חווינו הפחתות מכסים ומע"מ בעבר שלא גולגלו במלואים לצרכנים מכמה טעמים. ראשית, וזו בעיה שאולי צריך לטפל בה לפני, בשל חוסר התחרותיות במשק הישראלי. אם ניתן למכור במחיר גבוה יותר אז מוכרים במחיר גבוה יותר וכחות השוק עושים את שלהם. סיבה נוספת היא העובדה ששינוי מהסוג הזה מייצר דווקא עלויות נוספות על שרשרת האספקה והספקים, שכן הוא כרוך סוגיות שמצריכות בדיקה ולעיתים גם חיכוך עודף עם רשות המיסים. למשל, אם הפחתנו את שיעור המע"מ על קמח, מה דינו של קמח עם תוספים או של קמח תופח ומוצרים שהם לא בהכרח סטנדרנט המוצרים הבסיסיים?
"השינוי הזה מחייב מערך שלם של שינוי במערכת ממוחשבת, מערכת הנהלת חשבונות והנפקת חשבוניות, כאשר גם לשינויים כאלו יש עלויות שמישהו יצטרך לספוג אותם. בסוף, יש פה עסקים שיש להם שלל תירוצים על יוקר חומרי הגלם, עליית מחירי שרשרת האספקה, רגולציה ואי-אלו קשיים שקיימים בניהול העסקים הקיימים, ולכן זה (הפחתת המע"מ) לא בהכרח האמצעי היעיל והנכון להפחית את יוקר המחיה", אמרה עו"ד יצחקי.
היא הסבירה כי "מע"מ הוא מס רגרסיבי - הוא חל בצורה אחידה ושוויונית על כלל האוכלוסיה, ואגב פה גם 'הסיכון'. אומנם מצד אחד השכבות החלשות מפנות חלק יחסי גדול יותר מההכנסה שלהם לצריכה, ופרט לצריכה של מוצרים בסיסיים, אך מאידך, הועיל והשיעור המופחת יחול בצורה רוחבית על כולם, אז הפגיעה בגביית המיסים של האוצר תגיע דווקא בצורה דרמטית יותר מהאוכלוסיות החזקות, שבאופן אבסולוטי צורכות יותר. כלומר, הפגיעה בגביית המס עלולה להיות משמעותית יותר מהתועלת היחסית לאותן שכבות חלשות שאנחנו מנסים להוזיל עבורן את העלויות. לכן אומנם הכותרת של 'הוזלת מוצרי צריכה בסיסיים' נשמעת אטרקטיבית, אבל ברמת המאקרו לא בטוח שזה האמצעי הנכון, כי יש לו גם תוצאה שלילית שדווקא נגזרת מהשכבות החזקות".
באשר לטענה כי מדובר ב"השוואת תנאים לאירופה", הסבירה עו"ד יצחקי כי "מי שהוביל את משטרי המע"מ ברחבי העולם זה האיחוד האירופי והכי נכון ללמוד ממנו. האיחוד, מתוך דירקטיבה שלא נועדה כדי להילחם ביוקר המחיה או לתת מענה לבעיה זמנית אלא כעניין של מדיניות, קבע כי המדינות החזקות באיחוד ישיתו מע"מ בשיעור סטנדרטי שלא יפחת מ-15%. אגב, הוא מגיע גם ל-27% במדינות כמו הונגריה. בנוסף, הדירקטיבה קבעה שעל מוצרי צריכה מסוימים, כמו מזון, תרופות ותחבורה ציבורית, המדינות החזקות יוכלו להשית מע"מ בשיעור מופחת שלא ירד מ-5%, למעט כמה חריגים.
"השאלה היא 'מה אנחנו רוצים להשיג והאם זה הכלי היעיל?'. האיחוד האירופי קבע שיעורי מע"מ שונים לא בגלל נסיבות כאלה ואחרות בעיתוי כזה או אחר, אלא כעניין של מדיניות. גם האיחוד האירופי יודע להעלות ולהוריד שיעור מע"מ בגלל מצב או צורך כלכלי בתקופות כאלה ואחרות, אבל השיעורים המופחתים נודלו כעניין של מדיניות. פה אנחנו רוצים להקל על האוכלוסיות, ושוב - זה לאו דווקא ככלי להילחם באינפלציה", אמרה עו"ד יצחקי.
עוד טענה, כי "יש חשיבות גדולה במערכת (מיסוי) פשוטה ויעילה. אנחנו רוצים ששרשרת האספקה תהייה מכוונת לביצוע האספקה ולא ל'קומפליינס' (ציות לחוק) ולהתעסקות עם רשות המיסים. מערכת יעילה טובה גם לאוצר וגם לעסקים, ואכן פה נכנסת סיבוכיות והמון נקודות חיכוך, ואיתן עלויות לשני הצדדים. לכן, אני בספק אם הבשורה הזו אכן תביא את התוצאה הרצויה".
מחדל החשמל בשרב
בתוך כך, החזאים התריעו מראש על השרב הכבד שהיה ביום שישי, אבל מערכות החשמל לא הצליחו לעמוד בביקוש האדיר - וקרסו. בזמן שחברת החשמל ונגה, האחראית על ניהול משק החשמל, זורקות את האחריות אחת על השנייה, מומחי אנרגיה מזהירים מפני קטסטרופה שאנחנו יכולים לפגוש שוב כבר בשישי הקרוב לאור התחזיות. כתבת הדרום והסביבה של ynet ו"ידיעות אחרונות", אילנה קוריאל, הסבירה כי "הפסקות החשמל היזומות נועדו לווסת את העומסים במערכת, אבל אלו לא היו שיאי ביקוש שאנחנו לא מכירים. מה שקרה זה תקלות בשילוב מה שנראה כמו פשוט ניהול כושל. מה שהיה ביום שישי זו טעימה ממה שאנחנו עלולים לחוות בשנים הקרובות אם לא נייעל את משק החשמל שלנו". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
למה כל כך מסובך למלא את הדוח השנתי למס הכנסה? צחי שדה ודן רבן ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet
ההשקעות בפוטבול מגיעות לישראל
בסוף השבוע נודע שרוברט קראפט, נדבן יהודי-אמריקני, תרם 18 מיליון שקלים להרמת אצטדיון פוטבול ענק בכפר גלים - שיהיה איצטדיון הפוטבול הראשון באזור הצפון. שוחחנו ב"כסף חדש" עם עו"ד אהוד שרון, מנכ"ל התאחדות הפוטבול האמריקני בישראל, בכדי לשמוע קצת יותר על התורם ועל התרומה ועל המשמעות הכלכלית שלה לפוטבול הישראלי.
אם פספסתם: בפרק שעלה ביום רביעי האחרון דיברנו על הסערה סביב רווחי העתק של הבנקים ברבעון הראשון של 2023 שממשיכה לעורר שיח רב בציבור ובכנסת, עם שוקי אורן, יו"ר הבנק וואן זירו. אורן התייחס להצעה למסות את הרווחים מריבית של הבנקים ואמר ב"כסף חדש" כי "מיסוי רווחי יתר של הבנקים אולי פותר בעיה בתקציב מדינת ישראל, כיוון שזה יכול להגדיל את הכנסות המדינה ולסתום חור בגירעון, אבל ברור שזה לא מטפל בכלל בבעיה". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה בשבוע שעבר >>
