אילון מאסק, האיש השני הכי עשיר בעולם (אחרי ברנאר ארנו), איבד בתוך 24 שעות בלבד כ-13 מיליארד דולר, בין יום רביעי ליום חמישי בשבוע שעבר. כעת, הונו המוערך עומד כעת על כ-165 מיליארד דולר "בלבד", לאחר שבשנת 2021 עמד על שיא של כ-340 מיליארד דולר. כך, לפי רשימת המיליארדרים של סוכנות הידיעות בלומברג.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ברקע לנפילה, מאסק "הימר" בשלוש החלטות מרכזיות בכמה מהפלטפורמות בהן הוא מחזיק - טסלה, SpaceX וטוויטר - ומניית טסלה, ממנה מורכב מרבית הונו של מאסק, צנחה בכ-11% בשבוע שעבר.
ההחלטה הראשונה והשנויה במחלוקת של מאסק הייתה להסיר את תו האימות של טוויטר ("הוי הכחול") מפרופיליהם של שורה ארוכה של מפורסמים, עיתונאים ומשתמשים אחרים בעלי פופולריות גבוהה במיוחד ברשת החברתית. זאת, לאחר שהשירות, אשר ניתן עד כה בחינם, הפך לאחרונה ביוזמת מאסק לשירות בתשלום ובו כל אחד יכול למעשה לשלם דמי מנוי חודשיים ולקבל "וי כחול".
לכך, הצטרפו הדוחות הכספיים המאכזבים של ענקית הרכבים החשמליים של מאסק שפורסמו בשבוע שעבר, לפיהם הרווח הנקי של החברה צנח ב-24% בתחילת 2023. בנוסף, החברה אף הצהירה כי בטווח הקצר תתעדף נפח מכירות גדול יותר של מכוניות על פני רווחים - החלטה שככל הנראה התקבלה בצורה שלילית אצל המשקיעים.
בתוך כך, החברה ממשיכה באסטרטגיית הפחתת המחירים (שבאה לידי ביטוי גם בהפחתה חדה של מחירי דגמים שונים בארץ בשבועות האחרונים). מחיר המניה ירד ב-23% מרמתו באמצע פברואר, אך הוא עדיין גבוה ב-34% מהמחיר בראשית השנה.
ואם כל זה לא הספיק למאסק, חברת החלל הענקית שלו SpaceX חוותה גם היא אכזבה מסוימת בשבוע שעבר, כאשר החללית החדשה שלה התפוצצה ארבע דקות אחרי השיגור. עם זאת, יש הטוענים כי עצם השיגור עצמו נחשב להצלחה מסוימת עבור החברה.
בציוץ שפרסמה החברה כמה דקות לאחר ההתרסקות נכתב כי עוד לפני ההפרדה המתוכננת החלה התפרקות של החללית, וכי הצוותים שלהם בוחנים את הנתונים כדי להתכונן לניסוי השיגור הבא. "בניסוי כזה, ההצלחה מגיעה ממה שאנו לומדים, והניסוי של היום יעזור לנו לשפר את אמינות הסטארשיפ, בדרך של SpaceX להפוך את החיים למולטי-פלנטריים", נכתב בציוץ.
יחד עם זאת, יש לציין כי בהסתכלות יותר רחבה, מאסק בן ה-51 דווקא הוסיף להונו האישי כ-28 מיליארד דולר מתחילת השנה, בצל ההתאוששות בשוק ההון לאחר שנה קשה במיוחד ב-2022, וכי הונו האישי זינק בצורה יוצאת דופן בשנים האחרונות מפחות מ-30 מיליארד דולר בתחילת 2020 ליותר מפי 10 בסוף שנת 2021.
נכון לאפריל 2023 מחזיק מאסק בכ-13% ממניות טסלה, הנסחרות נכון לסוף השבוע שעבר לפי שווי של כ-165 דולר למניה. בנוסף, מאסק מחזיק בכ-304 מיליון אופציות (חוזה המאפשר רכישה של מניה במחיר קבוע מראש) שקיבל כחלק מחבילת הפיצויים שלו משנת 2018. מלבד זאת, מאסק מחזיק בכ-42% מ-SpaceX - המוערכת נכון לינואר השנה לפי שווי של 137 מיליארד דולר - וכ-79% מהרשת החברתית טוויטר אותה רכש בשנה שעברה תמורת כ-44 מיליארד דולר.
עוד בלטו במסחר בשבוע שעבר:
- לג'נד ביוטק, חברת הביוטכנולוגיה האמריקנית, זינקה ב-32% בשבוע שעבר. זאת, לאחר שדלפו תוצאות טובות מהצפי בניסוי לתרופה שמפתחת החברה לסרטן הדם (מיאלומה), בשם Carvykti, לפיהן נרשמה ירידה בהחמרת המחלה או במקרי המוות הקשורים אליה ב-74% לעומת קבוצת הביקורת. התרופה פותחה בשילוב עם חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון ולהערכת אנליסטים, היא עשויה להיות המובילה בשוק.
- אינטואיטיב סרג'יקל, יצרנית מובילה של כלים לניתוחים פולשניים, זינקה ב-12% בשבוע שעבר. ברקע, לאחרונה תחום המכשור הרפואי מתאושש לאחר שנה קשה, נהנה מבסיס השוואה נמוך ובתמיכת גידול במספר הניתוחים היזומים, לאחר תקופה חלשה במהלך סגרי הקורונה. המניה התרסקה בכ-50% במהלך 2022 ורשמה התאוששות של כ-65% מהשפל שנרשם בספטמבר האחרון.
- אלבמארל, יצרנית הכימיקלים האמריקנית המתמחה בין היתר בליתיום ובברום, צנחה ב-15% במסחר בשבוע שעבר. זאת, לאחר שצ'ילה, בה נמצאים כ-30% מאתרי כריית הליתיום בעולם במונחי נפח כרייה, הכריזה על אפשרות להלאמת התעשייה. מדובר במכה לחברות בתחום שנהנו בשנים האחרונות מהזינוק הניכר במכירת הרכבים החשמליים ברכבי העולם ובביקוש לליתיום על מנת לייצור סוללות גדולות מבעבר. מניית אלבמארל השלימה בכך ירידה של 47% מהשיא שרשמה בנובמבר.
הערה: ההשקעה בשוק ההון עלולה להיות מסוכנת ולהוביל להפסדים כלכליים קשים. אין לראות בכתבה זו המלצה או אי-המלצה בנוגע לכל אחת מהמניות המדוברות. הנתונים נכונים לסגירת המסחר בסוף השבוע האחרון ועשויים להשתנות. אין לבנקים וליועצי ההשקעות שום עניין אישי בנושא והסיקור אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל סוחר.
הכתבה נכתבה בסיוע שי צסלר, אנליסט שווקים גלובליים ביחידת המחקר של בנק הפועלים.