אחרי עשר ישיבות של ועדת הכספים הושגה פשרה בנושא מיסוי הרווחים הכלואים. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, החברות יוכלו לבחור בין משיכת כל הרווחים שנצברו או למשוך כל שנה רק 6% מהרווחים, והמס יהיה 35% (כולל מס יסף). בנוסף, חברות תעשייה, הייטק ויזמי בנייה יוחרגו מהחוק ולא יחויבו לשחרר רווחים כלואים.
בשל הוויתורים מרחיקי הלכת של האוצר בנוגע לחוק, ההערכות כעת הן שמהרווחים הכלואים המדינה תגייס רק כ-5-4 מיליארד שקלים בשנת 2025 לעומת צפי לגביית 10 מיליארד שקלים, כאשר באוצר אמרו ל-ynet בימים האחרונים כי מדובר במצב שיחייב הטלת גזירות חדשות על הציבור.
1 צפייה בגלריה
הצבעה ראשונה על התקציב במליאת הכנסת
הצבעה ראשונה על התקציב במליאת הכנסת
הצבעה ראשונה על התקציב במליאת הכנסת
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
עם זאת, על כל בעלי המקצועות החופשיים - עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, רופאים ואחרים - שהקימו חברות (המכונות גם "חברות ארנק") יחול החוק. לא רק שלא תינתן הנחה על המס של 33% שיוטל על חלוקת הדיבידנדים, אלא שבעלי החברות יצטרכו לשלם גם מס יסף בשיעור של 2% ובסך הכל 35% מס על כספי הרווחים שיימשכו מהחברה. בתוך כך, כאמור, לא התקבלה דרישת בעלי החברות לדחות את הפעלת כל החוק בשנים אחדות כדי לאפשר את השקעת הרווחים בהשקעות שיביאו לצמיחת העסקים שדרושה כעת למשק.
ההערכות כעת הן שבמקום גביית 10 מיליארד שקלים מחלוקת הרווחים הכלואים כבר בשנת 2025, ייגבו כעת לכל היותר 5-4 מיליארד שקלים בשנה הקרובה. המשמעות היא שיהיה חסר כסף גדול לצמצום הגירעון ובמקום 35-37 מיליארד שקלים שייגבו מהטלת מיסים, הקפאת מיסים וקיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה, הצעדים יסתכמו רק בכ-30 מיליארד שקל ולכן יהיה צורך למצוא מקורות אחרים כדי לעמוד ביעד הגירעון החדש לשנת 2025 שעומד כעת על שיעור של 4.4%. לא תהיה לפי החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עוד הגדלה מראש של יעד הגירעון ולכן צפויים צעדי מיסוי וקיצוצים תקציביים נרחבים חדשים.
עם זאת, במשרד האוצר עדיין סבורים שמהמס על הרווחים הכלואים ייגבו בשנת 2025 לפי התכנון המקורי 10 מיליארד שקל במסגרת התוכנית לצמצום הגירעון. אולם, בכיר באוצר אמר ל-ynet כי נראה שגביית המיסים מהרווחים הכלואים "תהיה נמוכה בשיעור משמעותי מ-10 מיליארד שקל וייתכן שיהיה צורך בצעדים משלימים של הטלת מיסים או קיצוצים בתקציב המדינה בהמשך השנה".