"אם הנגיד הבא יהיה מינוי פוליטי - יהיה רע מאוד"
אחרי הפרסום ב-ynet על כך שגוברות ההערכות שראש הממשלה בנימין נתניהו לא יציע לנגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, להמשיך לכהונה נוספת, וזאת בעקבות האזהרות של ירון מהשלכות החקיקה המשפטית בחודשים האחרונים, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגידה קרנית פלוג לשעבר ומי שהייתה ממלאת מקום נגיד בנק ישראל עד שפרופ' אמיר ירון החל את כהונתו, הבהירה ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet: "ההשפעות של אי-הארכת הכהונה של הנגיד תלויות מאוד במי ימונה אחריו. אם יהיה פה מינוי של בן אדם מקצועי אז יכול להיות שיהיה פה איזשהו פגם בכל זאת במראית העין כלפי חוץ, אבל זה יהיה הרבה פחות נורא".
בודו-טרכטנברג הוסיפה: "ברור שאם המינוי של הנגיד הבא יהיה מינוי פוליטי אז זאת בעיה מאוד-מאוד רצינית, וראינו את זה גם במקומות אחרים. יש מקומות קיצוניים כמו טורקיה, ששם הנשיא מחליף נגיד כמו שמחליפים תחתונים בערך, והמצב הפיננסי שם רע מאוד, בין היתר בגלל זה. זה מקרה מאוד קיצוני אבל ברור שמינוי פוליטי יהיה מאוד שלילי למשק הישראלי. מה שלמדנו בישראל וגם מהניסיון של מדינות אחרות זה שדווקא בגלל שאת היעדים של הבנק המרכזי לא הוא בעצמו בוחר, אלא הממשלה והכנסת, היכולת שלו להשיג את היעדים דורשת עצמאות רבה יחסית ולא טוב יהיה אם יפגעו בעצמאות הזאת".
1 צפייה בגלריה
"ההשפעות של אי-הארכת הכהונה של הנגיד תלויות מאוד במי ימונה אחריו". פרופ' אמיר ירון ובנימין נתניהו
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
הריכוזיות בבנקים - גם בתיקי ההשקעות
בנוסף, דיברנו ב"כסף חדש" על דוח שפרסמה הרשות לניירות ערך, שהצביע על כך ש-92% מתיקי ההשקעות המנוהלים בישראל נמצאים בבנקים. תיק השקעות מנוהל אגב הוא תיק בו המשקיע רק שם את הכסף ומנהל התיק בוחר היכן להשקיע אותו עבורו, בתמורה לדמי ניהול. ולא רק זה - 89% מהתיקים המנוהלים מרוכזים בחמשת הבנקים הגדולים, על אף שמסחר בשוק ההון דרך הבנק (לעומת בתי השקעות או דרך אפליקציות בחו"ל למשל) נחשב למשמעותית יותר יקר.
"הנתונים האלה אמנם נקודתיים יחסית ונוגעים רק לתיקי ההשקעות המנוהלים, אבל הם מראה לריכוזיות בשוק הבנקאות בכלל", הסביר דן רבן. "בשנים האחרונות הייתה איזושהי מגמה די משמעותית, הרבה בזכות בנק ישראל, לכיוון של לתת לציבור אפשרות לעבור בין בנקים - וזה אפילו די פשוט. אבל לדעתי יש איזשהו מחסום פסיכולוגי כי העובדה היא שאנשים פשוט לא עושים את זה". לריאיון המלא - קפצו לסימנייה הרלוונטית בנגן שבראש הכתבה.
מתי ריבית על העו"ש לא תהיה רק גימיק?
על רקע הסערה המתמשכת סביב הריבית הגבוהה במשק שלא מגולגלת במלואה לריבית שלקוחות הבנקים מקבלים על הפיקדונות, וההודעה של אפליקציית פייבוקס השבוע שתעניק ללקוחותיה ריבית שנתית של 3% על היתרה באפליקציה, דיברנו ב"כסף חדש" עם ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, כלכלן מבי"ס למדיניות ציבורית וממשל באונ' העברית ירושלים, ובעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, במטרה להבין האם מדובר במהלך שיווקי בלבד או בכזה שעשוי להגדיל את התחרות ולעודד בנקים נוספים להציע ריבית על העובר ושב. במקביל, נציין שהשבוע הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים, בטענה כי קיים הסדר למתן ריבית בחשבון עו"ש הנמצא בזכות הקיים בבנק, אבל הבנק מסתיר את ההסדר מכלל הלקוחות או מרובם.
"צריך להבין שריבית על העובר ושב זה דבר בכלל לא מקובל כיום, לרוב לא נותנים ריבית כזאת, אז נראה שמתחיל להתפתח כאן איזשהו כיוון חדש, שהוא סימן לתחרות בריאה, שהבנקים עוד לא כל כך עושים את זה עדיין", הסביר סטרבצ'ינסקי. "אבל הדוגמא של פייבוקס, שזה משהו שמתחיל להתפתח, היא הגיונית. כלומר יש כסף שהוא נזיל ונמצא, והבנקים יודעים שהוא קיים. בפייבוקס רוצים לתת ריבית על יתרה ממוצעת של אותו חודש, שזה כסף שיכול היה לשמש את הבנק לתת אשראי".
בנוסף, דיברנו ב"כסף חדש" עם גד ליאור, שפרסם ב-ynet לראשונה על ההערכות שנגיד בנק ישראל אמיר ירון לא ימשיך בתפקידו עקב אזהרותיו מהשפעת החקיקה המשפטית על הכלכלה הישראלית. כפי שמסתמן, ראש הממשלה לא מתכוון להציע לנגיד להמשיך לכהונה נוספת, והנגיד יודיע בעצמו כי אינו ימשיך בתפקידו. הריאיון המלא בסימנייה הרלוונטית בנגן.
"יש פוטנציאל גדול לחשמל נקי וזול - אבל אין חזון"
בצל משבר החשמל והשרב שפקד אותנו בסוף השבוע האחרון ולרגל יום איכות הסביבה שהתקיים השבוע, דיברנו ב"כסף חדש" עם מנכ"ל עמותת צלול, מור גלבוע, שהסביר על חוסר המוכנות של ישראל לתנאי מזג האוויר שנהיים קיצוניים יותר ויותר והכישלון בהצבה ועמידה ביעדים של מעבר לאנרגיות מתחדשות, שיכולות להגביר את תפוקת החשמל בסופו של דבר ולמנוע את משברי החשמל הבאים.
"אנחנו מדברים הרבה מאוד שנים על הפוטנציאל העצום שיש למדינת ישראל בקידום אנרגיות מתחדשות ועל כמה אנחנו רחוקים בעצם מהפוטנציאל הזה", הסביר גלבוע. "אחוז האנרגיות המתחדשות שלנו מכל האנרגיה עומד על 8% בלבד, כשיש מדינות כמו נורווגיה, ברזיל, ניו זילנד, שוודיה ואחרות שנושקות או עוברות על ה-50%, וזה בזמן שאנחנו מעצמת שמש ובמקום לנצל זאת, כל ה'קלין טק' שלנו מדשדש מאחור במקום להוביל בתחום. את מה שראינו ביום שישי האחרון אנחנו צפויים לראות הרבה יותר בשנים הקרובות, במיוחד באזור שלנו שהוא רגיש להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים.
עוד דיברנו בפרק על למה בנק ישראל לא מתערב בהיחלשות השקל שנמשכת בחודשים האחרונים, על אף שבימים האחרונים נרשמו קצת עליות, ובנוסף שמענו על המבצעים העמוקים ברשתות האופנה בצל ההאטה בענף.
מי יהנה מהפחתת המע"מ?
ברקע ההצעה להפחית את שיעור המע"מ על מזון מ-17% ל-8%, אשר זכתה בתחילת השבוע לתמיכה מפתיעה בקרב חלק גדול מחברי הכנסת ולהתנגדות עזה מצד האוצר, עו"ד אילת יצחקי, שותפת מיסים עקיפים ב-BDO, הסבירה בריאיון ל"כסף חדש" כי "הניסיון מלמד שלא ניתן לצפות לגלגול עיקר ההטבה לכיסי הצרכנים. זה אף עשוי להגדיל את רווחי החברות, הרי בסופו של דבר המע"מ חל על הקמעונאים שמוכרים מוצר לצרכן, הוא לא סבסוד ישיר והוא לא מגיע ישירות לצרכן. למעשה, אנחנו תלויים בשרשרת שאכן תביא לידי ביטוי בתמחור המוצרים את מלוא הפחתת שיעור המע"מ, מה שכמובן מציף קשיים וספקות".
עוד לדבריה, "חווינו הפחתות מכסים ומע"מ בעבר שלא גולגלו במלואים לצרכנים מכמה טעמים. ראשית, וזו בעיה שאולי צריך לטפל בה לפני, בשל חוסר התחרותיות במשק הישראלי. אם ניתן למכור במחיר גבוה יותר אז מוכרים במחיר גבוה יותר וכחות השוק עושים את שלהם. סיבה נוספת היא העובדה ששינוי מהסוג הזה מייצר דווקא עלויות נוספות על שרשרת האספקה והספקים, שכן הוא כרוך סוגיות שמצריכות בדיקה ולעיתים גם חיכוך עודף עם רשות המיסים. למשל, אם הפחתנו את שיעור המע"מ על קמח, מה דינו של קמח עם תוספים או של קמח תופח ומוצרים שהם לא בהכרח סטנדרנט המוצרים הבסיסיים?".
עוד דיברנו ב"כסף חדש" על מה עמד מאחורי פיאסקו החשמל בגל החום בסוף השבוע האחרון ומיהו האיש שתרם 18 מיליון שקל לפוטבול הישראלי?
