אחרי העברת התקציב בשבוע שעבר, שלא כלל שום בשורה של ממש בנוגע לטיפול ביוקר המחיה, נראה שהממשלה מעלה הילוך בכל הקשור לעניין ומנסה לפחות להראות שזה בראש מעייניה. מההצהרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת ועדה לטיפול ביוקר המחיה, דרך ההצהרה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להקים ועדה לטיפול בריכוזיות ועד להצהרות של ניר ברקת - שהודיע שיחדש את החקיקה שתגביל את היבואניות הגדולות ובין השאר נכנס לעימות חזיתי עם יו"ר רשות התחרות.
עו"ד לינור דיוטש, מנכ"לית לובי 99, הלובי של הציבור, אמרה ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet: "היו 4 ועדות יוקר מחיה שכאלה רק בעשור האחרון. העובדה שראש הממשלה הודיע פתאום על הקמת ועדה נוספת בנוסף לוועדה ששר האוצר כבר הכריז עליה ונמצאת בחוק ההסדרים, זה קצת מצחיק. זה פשוט מלחמות קרדיטים. אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים ומשמעותיים כדי שדברים יקרו, זה ששרי הממשלה השונים ישתפו פעולה אחד עם השני. שר הכלכלה ושר האוצר וראש הממשלה צריכים לחבור יחד ולא להתחרות אחד בשני, אחרת יותר מדי לא יקרה פה". לריאיון המלא האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
2 צפייה בגלריה
"ראש הממשלה ושרי הכלכלה והאוצר חייבים לעבוד ביחד ולא להתחרות אחד בשני, אחרת שום דבר לא יקרה". שר הכלכלה ניר ברקת, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ
(צילום: אלכס קולומויסקי, EPA, יונתן זינדל)
על ההצעות לטיפול ביוקר המחיה שעלו היום בדיון בוועדת הכלכלה, שדויטש גם נכחה בה, אמרה: "חלק מההצעות שהן באמת טובות, שיכולות להיות עם פוטנציאל טוב, נבלעות בהרבה דברים שהם בעיקר מלל ומס שפתיים. אלה מעין 'הצהרות חוק' ולא באמת הצעות חוק, כי זה דברים שמעלים, עושים כותרת, אייטם של דקה וחצי וזה נבלע בתהום הנשייה. לכן כדי שדברים באמת יקרו חייבים לקדם אותם עם כלל השחקנים ולתת קרדיט לכולם. אם מתחילים לריב על קרדיטים ולריב על הפרצוף של מי מופיע בעיתון, זה בדרך כלל נשאר שם, בלי שום תוצאה אמיתית.
עוד הזכירה דויטש כי "גם ליברמן כשכיהן כשר האוצר הקים ועדת ריכוזיות, שאנחנו בלובי 99 המלצנו על הקמתה, והיא התחילה לכאורה לעבוד. אבל מה - הצוות שם הגיש מסקנות ראשוניות ובמקום לקחת אותן החליטו להקים עוד ועדה. אגב", הוסיפה, "אחת ההמלצות של הוועדה הקודמת הייתה בעצם הפירוק של מונופולים בייבוא, שהוצאה מחוק ההסדרים ועכשיו ברקת טוען שיקדם אותה.
"עכשיו אני יכולה להגיד - 'עוד ועדה, מה זה עוזר לי?', אבל מצד שני יש ועדות שבאמת יצרו שינוי, כמו ועדת בכר או ועדת שטרום או אפילו ועדת טרכטנברג. אני לא מתנגדת לעצם הקמת הוועדה, ואם היא תביא המלצות אמיתיות לטיפול שורש אנחנו גם נתמוך בהן".
"רעיונות טובים - אבל מאיפה יבוא הכסף?"
על הדיון בוועדת הכלכלה היום אמרה דויטש: "זה היה עוד דיון על יוקר המחיה, יש הרבה מאוד דיונים, מעט מאוד תוצאות, אין הרבה כוח אופרטיבי לוועדה עצמה, מלבד באמת להציג נושאים כאלה ולהחליט שהיא מקדמת הצעות חוק כאלה ואחרות, אלה הדברים שהיא יכולה לעשות. כן יש משמעות לזה שמביאים לשולחן את כל הצדדים ולכאורה שומעים אותם. אבל בוא נגיד ככה, אם אתה מצפה לאיזו בשורה שתצא משם, כנראה לא בזמן הקרוב".
בנוגע להצעות שעלו בוועדה, שאחת מהן דיברה על נקודות זיכוי לנוטלי משכנתאות לדירה ראשונה, אמרה דויטש: "אני אשמח לדעת מאיפה יבוא הכסף להצעה כזאת לאור העובדה שקיצוץ רוחבי כבר תוכנן, הגירעון גדל, והיעדים של התקציב כבר עכשיו לא עומדים בהם. אנחנו נשמח לכל נקודת זיכוי לכל אזרח, אבל נשמח לדעת גם מי יממן את זה ומאיפה ועל חשבון מה, אז אני קצת סקפטית".
על ההצעה למסות את הרווחים של הבנקים מהעלאות הריבית, שדיברנו עליה גם בשבוע שעבר ב"כסף חדש", אמרה דויטש כי "אכן לא מדובר בהצעה חדשה, וזה שמעלים את זה כאופציה בוועדה זה בעיקר כדי לעורר את בנק ישראל. הסמכות היא בידי בנק ישראל, והוא כל הזמן אומר שהוא 'מצפה מהבנקים'. בחיאת רבאק - תפסיקו לצפות ותתחילו לדרוש, יש לכם הסמכות ואתם לא משתמשים בה. אז במובן הזה טוב שיו"ר ועדת הכלכלה מדבר על זה ולו כדי להניע את בנק ישראל לפעולה, ואם לא תהיה ברירה בסוף תהיה חקיקה, למרות שעדיף שלא להתערב בחקיקה במשהו שנמצא בסמכות רגולטור פיננסי".
בנוגע להצהרה של שר הכלכלה ניר ברקת שיפטר את יו"ר רשות התחרות, אמרה דויטש כי "אנחנו המבקרים הראשיים של רשות התחרות, ועוד מתקופת הממונה הקודמת אנחנו טוענים שהרשות מקדמת מדיניות רופסת שאינה נלחמת במונופולים ואינה מנצלת את הכלים שבידה כדי להילחם ביוקר המחיה. אבל אני גם הראשונה לצאת נגד הצעד הזה של השר, במובן הזה שמאוד בעייתי שבתום חמישה חודשים בלבד, בלי שהוא הביא תוכנית עבודה ובלי שום דבר, הוא בא ומודיע תקשורתית על פיטורים שגם משפטית זה לא תופס, כי זה לא בדיוק בסמכותו.
כלכלת טורקיה והלקח לישראל
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן השלים הלילה ניצחון דרמטי בסיבוב השני והמכריע של הבחירות לנשיאות בטורקיה - ניצחון שייתן לו חמש שנות כהונה נוספות, אחרי 20 שנים שבהן כבר החזיק בשלטון. ד"ר עמרי אילת, עמית מחקר במרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, הסביר ב"כסף חדש" מה זה יעשה לכלכלת טורקיה, אם בכלל, ולמה כדאי לנו ללמוד מהניסיון הטורקי.
"מה שיקרה לכלכת טורקיה זה המשך של המגמה שהיתה עד עכשיו - בלי ניהול של מדיניות מוניטרית ופיסקלית אחראית הסיכויים לצאת מהמשבר שהיא מצויה בו לא קיימים, וגם אם ינסו לעשות דבר כזה, בוודאי שלא בממשלה של ארדואן, זה יהיה כואב מאוד, כי אחרי הרבה שנים של ניהול פופוליסטי תהליך הגמילה הוא קשה".
2 צפייה בגלריה
"כשמתרגלים לניהול כלכלי פופוליסטי תהליך הגמילה הוא מאוד קשה, זה ממש לחתוך בבשר החי". תומכים של רג'פ טאיפ ארדואן חוגגים באיסטנבול
(צילום: רויטרס)
עוד הוסיף ד"ר אילת כי "מוסדות בינלאומיים לא ששים להתערב בכלכלת טורקיה או לעזור לה כשרואים שאין כוונה להפסיק את הניהול הכלכלי הפופוליסטי. אפשר לראות דוגמא בטורקיה, כמקום קרוב שאולי כדאי ללמוד מהניסיון שלו, מה קורה כשמתחילים לפטר את נגיד הבנק המרכזי, כשמתחילים להתערב בשערי הריבית, מה קורה כשאיכות מוסדות המדינה נמוכה מאוד, כשיש מינויים על סמך לויאליות ולא על סמך כישורים ומקצועיות. כל אלה מביאים למצב כלכלי שהוא קטסטרופלי.
"צריך להבין שגם אם האופוזיציה הייתה מנצחת ומצליחה נניח לבנות את הכלכלה מחדש, גם אז טורקיה תעבור קטסטרופה של חיתוך בבשר החי. מה שקרה בעצם זה שמעמד הביניים שהעלה את ארדואן ניזון מאשראי זול, ואז כשהריבית בעולם עולה אז הכלכלות המתפתחות נמצאות בבעיה יותר גדולה. ארדואן לא יכול להרשות לעצמו להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה שמגיעה למעל 100%, כי אז בסיס התמיכה שלו יקרוס".
אז מה אפשר ללמוד ממה שקורה בטורקיה על מה שאולי קורה פה?
"מצד אחד, קודם כל צריך להבין שאנשים מצביעים למדיניות פופוליסטית כי יש להם סיבה להצביע למדיניות הזאת. כי הם מרגישים, ובדרך כלל בצדק, מקופחים ומופלים, ובא להם מישהו שיכול להיראות כמו משיח שקר שבעצם קונה אותם באמצעות אשראי זול. מצד שני, הדברים האלה לא עושים חסד עם האנשים האלה בטווח הארוך, כי על האינפלציה השכבות הנמוכות משלמות מחיר הרבה יותר כבד. אז זה תמרור אזהרה גם בשבילנו".
למה כל כך מסובך להגיש את הדוח השנתי למס הכנסה?
כתבנו דן רבן ניסה להגיש את הדוח השנתי למס הכנסה, והבין שמדובר במשימה לא פשוטה בכלל, גם אחרי שהעבירו את הגשת הדוח לאונליין. מה קורה בסעיפים הקטנים לכאורה שצריך למלא כדי להגיש את הדוח, עם אילו מסקנות הוא יצא מהתהליך ומה מבטיחים בתגובה ברשות המיסים?
למה כל כך מסובך למלא את הדוח השנתי למס הכנסה? דן רבן ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet
אם פספסתם: אתמול דיברנו על ההיחלשות המשמעותית של השקל בימים האחרונים בפרט וב-4 חודשים האחרונים בכלל, ובדקנו מה ההפחתה בשער השקל תעשה למחירים שגם ככה ממשיכים לעלות. ד"ר יניי שפיצר, מרצה במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית טען ב"כסף חדש" כי "מדובר ב'מס רוטמן-לוין', וגם אם הממשלה תחזור בה מהמהפכה המשפטית - המשקיעים אומרים 'זה יכול לקרות שוב'". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה ביום רביעי האחרון >>
