מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת גד, מפתח-תקווה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בצילום: עפרה (80), עמיאל (80).
הדירה: 3 חדרים עם מרפסת בדיור מוגן "בית בלב".
דיור מוגן? עפרה: "משלמים כ-2.7 מיליון שקל פיקדון, שבמהלך עשר שנים נשחק ב-40%. לצורך זה מכרנו את הבית והיו לנו גם חסכונות. מי שבא לפה חייב שיהיה לו איך לשלם את הפיקדון. בנוסף יש תשלום חודשי על הדירה, כ-15 אלף שקל עם כל המיסים והחשבונות. היה לי חשוב שבשנים האחרונות לחיינו נגור בדירה יפה ומרווחת. שאלת הירושה לא עמדה על הפרק".
איפה הכרתם? עפרה: "נפגשנו בתנועת הצופים ויצאנו יחד לגרעין של הנח"ל לקיבוץ חצרים. התחתנו וגרנו שם 17 שנים, נולדו לנו שם ארבעה ילדים. הפכנו לחברי קיבוץ אבל בשלב מסוים זה לא התאים לנו". עמיאל: "הרצונות שלנו לא הסתדרו עם הרצונות של הקיבוץ, שבו אסיפה קובעת ומתכננת לך את החיים".
קיבוץ? עפרה: "אני אגיד את זה בגובה העיניים - גילינו שהרצון שלנו נשלט על ידי אסיפת חברים. לדוגמה, היינו צריכים לצאת לשליחות בארה"ב. כבר התחלתי לתכנן מה אני לוקחת, ואז ממש לפני התקיימה אסיפת החברים שהחליטה שלא ניסע, כי עמיאל היה מורה והם רצו שיישאר ללמד בקיבוץ. היינו מאוד מאוכזבים כי נסיעה לארה"ב זה משהו חד-פעמי. אחרי זה הוא רצה ללכת ללמוד לתואר שני ולא נתנו לו, ופה ירד לנו האסימון והבנו שאם כל מה שאנחנו רוצים באמת לא מתאפשר לנו - זה לא עובד. בקיץ 77', עם ארבעה ילדים, ארזנו ועברנו לבית-שאן, כי עמיאל רצה ללמד בעיר פיתוח ולתרום מניסיונו".
בית-שאן? עמיאל: "היינו שם שנתיים ולימדתי בתיכון, אבל המעבר היה לא פשוט". עפרה: "לנו עוד היה בסדר, אבל לילדים היה מאוד קשה. ילדים טובים מהקיבוץ שתלשנו אותם והבאנו אותם למקום שלא התאים להם. הם לא התלוננו ולא אמרו כלום, ולא הבנו אז מה הם עוברים. היום לא הייתי עושה את זה". עמיאל: "אחרי שנתיים הציעו לי לנהל בית ספר במושב באזור התענך ליד עפולה, ושוב קיפלנו הכל ועברנו לרם און".
עפרה? "אני חיפשתי את עצמי. למדתי הנהלת חשבונות, אבל בדיוק חיפשו מזכירה במפעל תדיראן בבית-שאן וככה התגלגלתי לתעשייה. בשנים האחרונות של העבודה שלי ניהלתי רכש, יבוא ולוגיסטיקה". עמיאל: "ברם און התחלנו לחפש מקום קבוע לגור בו, ובסוף הגענו ליישוב הקהילתי תמרת, מעל צומת נהלל". עפרה: "ב-1989 קנינו שם שלד של בית ב-80 אלף דולר. זה לא ייאמן - זה היה בית על 860 מ"ר עם שדה תורמוסים, ואחרי הכל זה יצא 150 אלף דולר. גרנו שם 32 שנה, הזדקנו, וככה הגענו להרפתקאה האחרונה כשהחלטנו לעבור לדיור מוגן".
המעבר? עמיאל: "כולם שואלים למה. הדבר העיקרי הוא שבמשך הרבה שנים הבית שלנו היה מרכז החיים של המשפחה. בית גדול בצפון שהילדים והנכדים היו מגיעים אליו כמו לצימר. היינו כולם יחד ולכולם היה מקום. אבל כשהנכדים גדלו זה הלך ונחלש. אחת הנכדות אמרה לי: 'סבא, החיים שלי בתל אביב', והבנתי את זה. אני לא יכול להתווכח עם זה. היא צודקת ויש לה חיים משלה. בקורונה בכלל נשארנו לבד, והבנו שאנחנו יכולים להתעקש ולהישאר בבית רחוק מכולם - או לנסות לחשוב אחרת. ויש לי גם בעיה בהליכה ואני קצת מוגבל, ובדיור מוגן אני מנגיש לעצמי הרבה שירותים שבשביל לקבל אותם במקום אחר אני צריך ללכת או לנסוע".
עפרה: "ברגע שהוא התחיל ללחוץ לקחתי ציפרלקס והתחלתי לחפש עד שמצאתי מקום שאני אוהבת. הפנמתי שזה לא הגיוני להישאר שם כשהילדים והנכדים לא לידנו, וכשמצאנו מקום שנראה לנו, עברנו. אנחנו פה שלושה חודשים". עמיאל: "ברגע שעזבנו השארתי את החיים הקודמים מאחוריי. אני לא מביט לאחור".
מצב כלכלי? עמיאל: "לי יש פנסיה תקציבית שהיא כמעט בסכום של הפיקדון, ויש לעפרה קצת מהפנסיות שהצליחה לצבור וביטוח לאומי, ויש לנו דירה מושכרת בחיפה, כך שאנחנו בסדר ואין לנו בעיה".
סדר יום? עפרה: "לא היינו אף פעם כאלה שיוצאים הרבה, ופה פתאום אתה כל הזמן עסוק. הימים עוברים לי מהר מדי. יש הרצאות פעמיים בשבוע, ויש חוג ריקודים שזה טוב למוח ולגוף כי אתה זוכר את הצעדים, ואני גם שרה פה, למרות שיש הרבה זייפנים, וגם בריכה ומכון כושר". עמיאל: "אני הולך לקולנוע פה, וחזרתי לשחק שחמט וברידג' עם חברים. זה פתאום כמו כשהיינו קטנים, חברים מתקשרים: 'אתה בא לשחק?' ואני יורד לפגוש אותם".
חסרונות? עפרה: "יש פה הרבה זקנים. גם יש הרבה יותר נשים, רובן אלמנות". עמיאל: "יש פה מקרים שאנשים בודדים התחברו. הם לא גרים יחד אבל יצרו זוגיות".
המחלוקת בעם חודרת פנימה? עפרה: "ביקשו שלא. יש פה קבוצת ווטסאפ של כל הדיירים, ושם לא מערבים פוליטיקה. אבל אני מדי פעם גם כותבת משהו בווטסאפ הכללית, כי מגילת העצמאות זה לא פוליטי. אבל אני הולכת להפגנות. יש פה גרעין של עשרה שאני ביניהם שיוצאים כל שבוע להפגין".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
