לפי תוכנית האוצר להפחתת הריכוזיות בענף המזון, שנכללת בשלב זה בחוק ההסדרים, חברות שסטוביץ (המפיצה בין היתר את פסטה ברילה וקולגייט) ודיפלומט (פרוקטר אנד גמבל, קטשופ היינץ, ומונדלייז יצרנית עוגיות אוראו), תידרשנה לפצל את ההסכמים שלהן להפצת אותם מוצרים. לפי התוכנית, כל אחת מהשתיים או חברות דומות לא תוכלנה להפיץ יותר מחברה אחת גדולה שמחזור מכירותיה בישראל, עולה על 400 מיליון שקל. אבל אם תרצה המפיצה להפיץ בנוסף ליצרנית גדולה אחת גם חברות בינוניות, היא תידרש לוותר על מחצית מהמכירות בישראל, הן של החברה הגדולה והן של הבינוניות לטובת מפיץ או מפיצים נוספים.
בעקבות הכללתה של התוכנית בחוק ההסדרים שפורסם השבוע לפני אישור התקציב בממשלה בשבוע הבא, הודיעה היום (חמישי) דיפלומט לבורסה כי: "החברה לומדת את עיקרי ההצעה, הכוללים פרטים רבים שדורשים ניתוח מורכב של כלל השפעות האסדרה המוצעת על החברה.
"בשלב זה, על פני הדברים, החברה מעריכה כי ככל שההצעה תאושר במתכונת האמורה כמפורט לעיל, ללא שינויים, צפויה השפעה מהותית לרעה על תוצאות החברה, באופן בו החברה לא תוכל לספק לקמעונאים את כל המוצרים של היצרנים אותם היא מספקת כיום אולם יתאפשר לחברה לספק שירותי הובלה ולוגיסטיקה לכלל היצרנים ללא קשר לגודלם. בנוסף, החברה תהא רשאית להתקשר עם יצרנים קטנים נוספים ללא הגבלה ועם יצרנים גדולים ובינוניים בהתאם להוראות ההצעה.
"יצוין כי למועד הדיווח אין ביכולתה של החברה לכמת את ההשפעה של ההצעה על תחומי פעילותה לאור חוסר וודאות באשר למתכונתה הסופית ובאשר לאופן יישומה, ככל שאכן תאושר ותיושם".
בעקבות ההודעה יורדת מניית החברה בבורסה בכ-6%, זאת לאחר שירדה כבר בכ-14% מתחילת השנה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לפי התוכנית, לדוגמא, אם תרצה שסטוביץ להפיץ את מוצרי פרוקטר אנד גמבל (חברה גדולה) ובנוסף מוצרי חברות בינוניות, כמו היינץ ומונדלייז, היא תידרש על פי התוכנית להיות אחראית רק על 50% ממכירותיהם בארץ בהשוואה ל-100% שבאחריותה כיום. פירושו של דבר, שהיצרניות בחו"ל תצטרכנה למנות עוד מפיצות בישראל - ל-50% המכירות הנותרות.
ל-ynet ו"ממון" נודע כי מאחורי הקלעים, מנהלות דיפלומט ושסטוביץ מו"מ מול הגורמים הרלוונטיים בניסיונות שכנוע כי התוכנית מנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וזכות הקניין בנוסף לנימוקים כלכליים.
הנחת היסוד של האוצר היא שהפצה של מוצר בעל ביקוש גבוה וללא תחליפים מספקים, לדוגמה משחת שיניים קולגייט, מאפשרת לספק לפעול ללא רסנים תחרותיים ולמכור את המוצר ברווחיות שלפי בדיקת האוצר גבוהה מהמקובל בשוק. בנוסף אותו ספק יכול למנף את כוחו של המוצר למוצרים נוספים אותם הוא מפיץ והם פחות מבוקשים ובכך לחסום מתחרים.
חשוב לציין כי בהגדרתה התוכנית לא מתייחסת ולא נלחמת ביצרניות מקומיות כמו תנובה, אסם ושטראוס ואינה נוגעת בהן למעט הסייג שלא יוכלו להפיץ מוצרים של חברות אחרות – פעילות חסרת משמעות לגביהן.
התוכנית גם לא נותנת מענה לשאלה מה יבטיח, שמינוי מפיץ נוסף אכן יוריד את המחיר לצרכן, בהנחה שליצרנית, אין שום אינטרס לשנות את המחיר הגבוה של מוצריה בישראל. תשובת האוצר היא שריבוי מפיצים לאותו ספק יפתח תחרות ביניהם, שתגרום להורדת מחיר על חשבון הרווחיות. יש לציין כי ישראל אינה יכולה לאכוף על היצרניות הזרות בחו"ל למנות מפיצים נוספים, אבל באוצר מאמינים כי היצרנים בחו"ל לא ירצו לוותר על השוק הישראלי ולכן יפעלו לפי המגבלות החדשות.
אחת מנקודות התורפה בתוכנית, היא שחלקם של מוצרי שסטוביץ ודיפלומט בסל הקניות הממוצע של הצרכן הישראלי לא מהותי מאוד. חלקה של דיפלומט במכירות 100 המותגים הנמכרים ביותר בישראל, הוא 3.5% בלבד. שסטוביץ תופסת 0.85% בלבד מהמכר.
