יממה לפני פרסום נתוני האינפלציה בישראל לחודש מאי ושעות ספורות לפני הכרזת ריבית נוספת הערב (ד') בארה"ב, שוחחנו עם נעם שפלטר, מומחה בנושאי מאקרו-כלכלה ויוקר המחיה, מרצה לכלכלה ולניהול במכללה האקדמית תל אביב-יפו ושותף באינווסטו קפיטל, על האינפלציה בארץ, באיחוד האירופי ובארה"ב, על ההיחלשות המשמעותית של השקל מוקדם יותר היום בצל סערת הוועדה לבחירת שופטים ועל ההשפעות הצפויות על הריבית.
באשר לתנודות החדות בשוק המט"ח בשבועיים האחרונים, שפלטר טען כי "ה'אין תגובה' של בנק ישראל בנושא ההתערבות בשוק המט"ח זה שלט ענק של 'כן' (התערבנו - ד"ר). ניסיון העבר מראה שכשיש 'יד נעלמה', זה בדרך כלל גוף מאוד גדול ושינויים כאלה חדים בדולר - זה חייב להיות מדינה. אני לא רואה אף גוף מוסדי בישראל שיש לו אינטרס בכלל לעשות תזוזות כאלה, פרט לבנק ישראל. כשבנק ישראל מתערב, הוא מחליט לאן הרוח תנשב וכשהוא מפסיק להתערב, השוק ממשיך לשחק". לריאיון המלא האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
שפלטר עוד טען כי "ההערכה שלי, ומניסיון עבר, אם מסתכלים מאקרו-כלכלית - הדולר לא יכול להיות כל כך חלש. אני מאמין - וזה לא ייעוץ אלא הערכה שלי - שהדולר יחזור לכיוון ה-3.8 שקלים הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים, כי בסוף, המסחר הבינלאומי מתנהל בדולרים. כסף ישראלי יוצא לחו"ל ואנחנו רואים את זה ברמה יומיומית".
באשר לההערכות כלפי הכרזת הריבית הצפויה הערב בארה"ב, טען שפלטר כי "אני מעריך שהבנק המרכזי האמריקני יעצור את העלאות הריבית. אם תהיה העלאה נוספת, היא תהיה מוצמדת להכרזה שזו ההעלאה האחרונה, כי הנתונים מראים על התחלה של האטה - האינפלציה ירדה משמעותית והרבה כלכלנים בארה"ב מבינים ומרימים דגלים אדומים של 'חבר'ה, העלנו מהר מדי ויותר מדי - המשק לא יעמוד בזה'. כבר רואים את ההאטה הכלכלית שם.
"צריך לזכור שהאינפלציה מגיעה בדיליי אחרי העלאות הריבית - האינפלציה היום זה אחרי העלאות ריבית של לפני רבעון, כי עד שהשוק מגיע ועד שזה מגיע לאזרח הקטן... זאת אומרת שאנחנו נמשיך לראות ירידה באינפלציה בלי קשר להכרזה היום, והבנק המרכזי האמריקני יהיה בדילמה כי גם הוא יודע את זה".
לעומת זאת, על האינפלציה בישראל שממשיכה להיות גבוהה, אמר שפלטר: "נגיד הבנק המרכזי, אמיר ירון, נמצא במצב שלא הייתי מקנא בו. מצד אחד, ישראל נמצאת במצב הרבה פחות טוב מבחינת האינפלציה בארה"ב, ומצד שני - ושים בצד רגע את הרפורמה - נמצאת במצב מאוד עדין ורגיש. הוא צריך לקבל החלטה של 'האם אני ממשיך פה להילחם בתותחים הכבדים, שבעצם מולי הפסיקו להשתמש בטנקים אלא רק בחיילים פשוטים, או לקחת את הסיכון'.
2 צפייה בגלריה
נגיד הבנק המרכזי האמריקני, ג'רום פאוול, ונגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: דוברות בנק ישראל)
"צריך לזכור שכלכלת ישראל היא כלכלת אי. רוב המזון בישראל הוא מיובא וברגע שאנחנו מייבאים ויש פה בעיות שילוח והמרות מטבע (אז המחירים עולים - ד"ר). כמו כן, יש סעיף נוסף שכרגע פחות מדברים עליו בפומבי אבל הוא יתפוצץ לנו בפרצוף בשנה הבאה - וזה המגורים. העלאת הריבית החדה פוגעת, פגעה ותפגע בקבלנים, היא תפגע בגופי השיווק ורואים את זה כבר, וכל זה קורה במקביל למחסור היסטורי בדירות. אני מאמין שכשהריבית תרד נראה פה זינוק - הקבלנים מבינים את זה, הצרכנים מבינים את זה, המשקיעים מבינים את זה - כולם יושבים על הגדר ומחכים שיהיה פחות חם ברגליים, ואז נתחיל לרוץ".
עוד לדבריו, "צריך פה תוכניות אורוכת טווח ברמה הממשלתית, כי הממשלה צריכה לתכנן איך היא פותרת את משבר הדיור - לא מע"מ אפס ולא סובסידיות דיור, אלא משהו יותר רוחבי, עם תקציבים יותר גבוהים. לצערנו, הממשלה הזו, גם האופוזיציה וגם הקואליציה, מתעסקים במאבקים מהותיים וחשובים שלא משנה מה תהיה ההחלטה - פשרה או לא - זה יזעזע את המשק".
באשר למתרחש באירופה, שם האינפלציה ממשיכה להיות מהגבוהות בעולם, אמר שפלטר כי "לאירופאים אין הרבה ברירות - הם יצטרכו להעלות ריבית. הם עדיין מושפעים ישירות מהמלחמה באוקראינה. ככל שהמלחמה שם תמשיך, ככה השהשפעות ימשיכו להיות וצריך להסתכל על אירופה בשונה מישראל ומארה"ב, כי באירופה רוב העסקאות הבינלאומיות הן עדיין בדולר ולא באירו, אבל לא תהיה להם ברירה אלא להמשיך בהעלאות הריבית כדי לנסות לעצור את האינפלציה".
"כבר יש לישראל תוכנית לאומית לתחום ה-AI"
בהמשך הפודקאסט דיברנו עם מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, בהמשך לדברים שנאמרו היום ואתמול בכנס מכון אהרון למדיניות כלכלית. בין התייחס בין היתר לביקורת הקשה יחסית שהטיח נגיד בנק ישראל בממשלה אתמול בכנס, כשאמר כי "זה לא הזמן לצמצם את התקציב של רשות החדשנות", לאחר שלאחרונה נודע על קיצוץ של 100 מיליון שקל בתקציב הרשות ל-2024.
לדברי בין, "הקיצוץ הזה בתקציב לשנת 2024 הוא קשוח. זה בהחלט סכום משמעותי שמושקע רובו ככולו בחברות סטארטאפ, באזורים שאנחנו רוצים לראות את הצמיחה של ההייטק הישראלי. אני יודע שנעשית הרבה עבודה ואני מקווה שהדבר הזה ישתנה".
באשר לדברי נתניהו על כך שהוא מעוניין לתמוך בתעשיית הבינה המלאכותית לישראל, בין טען - בדומה לדבריו של שר המדע והטכנולוגיה לשעבר יזהר שי שהתראיין גם הוא ל"כסף חדש" השבוע, כי "בישראל כבר יש תוכנית לתשתיות של בינה מלאכותית. זו תוכנית שיצאה לדרך כבר למעלה משנתיים, שיתוף פעולה של פורום תל"מ, מערכת הביטחון, האקדמיה ומשרד המדע. היא מתוקצבת גם בתקציב המדינה שהיה עוד בימי הממשלה הקודמת-קודמת וגם בממשלה הזו, בחוק ההסדרים האחרון".
יחד עם זאת, בין טען כי "בהחלט יש עוד דברים שהממשלה יכולה לעשות בתחום הזה. בתעשייה עצמה חברות סטארטאפ עושות שימוש בבינה מלאכותית, וזה נהדר. מצד שני, יש דברים שחסרים בישראל או לא מספיק חזקים בישראל, ולכן התגבשה תוכנית לאומית. יש צורך בהשקעה של תשתיות מחשוב, בהשקעה במחקר ובחוקרים באקדמיה ויש מחסור במודל שפה גדול לעברית וערבית. יש צורך לפתוח מאגרי מידע.
"כל אלה, הם היום חלק מהתוכנית הלאומית הזאת ואפשר גם להוסיף לה הטמעה של שירותי בינה מלאכותית בשירותי ממשלה. זה דבר שהוא גם על השולחן. זה עולם חדש, זה סוג של עוד דור של מהפכה תעשייתית ובהחלט צריך להשקיע בלהיות שם". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
בתוך כך, נזכיר כי השר לשעבר יזהר שי טען בריאיון ל"כסף חדש", כי "נתניהו נהנה מכך שיש קצת דיבורים על טכנולוגיה ועל קדמה ופחות דיבורים על ההפיכה המשפטית ועל כל מיני שותפים חשוכים שהוא לקח לעצמו לממשלה הזאת. אני חושב שאם ראש ממשלת ישראל רוצה לעשות את הדבר הכי טוב עבור בינה מלאכותית בישראל ובכלל עבור ההייטק הישראלי, הוא צריך להודיע שהוא גונז לחלוטין ומוריד מעל סדר היום הציבורי את כל הנושא ההפיכה המשפטית. זו תהיה תרומה אדירה שתביא לפה הרבה מאוד משקיעים, תפנה לפה הרבה מאוד משאבים וגם חברות ענק שעוסקות בבינה מלאכותית".
איך משבר האקלים משפיע על ענף החקלאות?
לסיום, דיברנו עם אורי בן נר, מנכ"ל סופלנט, שמפתחת טכנולוגיה להשקיה חכמה שנועדה לסייע לחקלאים להתמודד עם תנאי מזג אוויר לא צפויים, בנוגע לנזקים האדירים שנגרמים לחקלאים ולמגדלים בצל מזג האוויר ההפכפך והשינויים הדרמטיים שפוקדים אותנו בארץ ומתרחשים כמובן בכל העולם בשנים האחרונות. על היקפי הפגיעה בגידולים ברחבי העולם בשנים האחרונות ועד כמה המצב צפוי להידרדר ותוך כמה זמן?
אם פספסתם: אתמול דיברנו עם יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, שהסביר גם הוא כי התחזקות השקל בימים האחרונים (לפני הירידה מוקדם יותר היום) נובעת ככל הנראה מהתערבות של בנק ישראל: "לדעתי יש פה עמידה של בנק ישראל מאחורי הקלעים, הוא שחקן מאוד משמעותי בזה שאנחנו רואים ירידה מתמשכת לאורך זמן בשערי הדולר והאירו". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק שעלה אתמול >>
