מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת ארבליך, מחיפה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: מפל (15 וחצי), אגת (15 וחצי), יערי (19), אשכר (47 וחצי), דורון (50), הכלבה ניוקי והתרנגולת לולי.
הדירה? דירת 5 חדרים עם חצר גדולה בבניין מדורג על צלע ההר. נרכשה לפני 20 שנה ב-800 אלף שקל. היום נמכרים נכסים דומים בשכונה ב-2.5 מיליון שקל. אשכר: "קנינו אותה כדירת סטודנטים ולאט לאט שיפצנו והרחבנו. בהתחלה הבנות היו שלוש בחדר".
חיפה? דורון: "אנחנו גרים בשכונת רמת אלון. זו כמו שכונת חיים. לא שכונה זולה, לא שכונה יקרה, מקום טוב באמצע. אנחנו ממש על היער". אשכר: "אני מאוד אוהבת את חיפה, אבל לאחרונה מאוד קשה לי עם סיפור חזירי הבר. הפתרון שעיריית חיפה מצאה זה לירות בהם בלילות ואז הם משאירים אותם מדממים בכבישים ובגנים ובאמצע שכונות מגורים".
חזירים? אשכר: "אין ספק שיש פה קושי וכולם מבינים שהשאלה היא לא אם לדלל אלא איך לדלל את האוכלוסייה שלהם אבל לא בדרך הזו". דורון: "אפשר שווטרינר ירדים אותם ויש עוד דרכים אבל לא לירות בהם ולהשאיר אותם מתים ברחובות. בסופו של דבר הם לא באמת מסוכנים". אשכר: "אני לא מזלזלת חלילה באנשים שנפגעו אבל יש פה היסטריה. נהיה לי קשוח לחיות עם הדבר הזה כי שומעים יריות ורואים שלוליות של דם".
אהבה לחיות? אשכר: "לי היה הכי חשוב החצר כי מאוד חשוב לי לגדל חיות. זו אהבה מאוד גדולה מגיל צעיר. היו לי דגים, אוגר וחתול אבל כשגדלתי ידעתי שאני רוצה לגדל חיות. זה הגיע למצב שאנחנו 13 חתולים, כלבה, תרנגולות, 2 צ'ינצ'לות, 2 צבים סודניים שיכולים להיות די גדולים, יש להם קקי מאוד גדול ומסריח ואני מתלבטת אם להעביר אותם. יש גם ברווזה שמישהו פעם נטש. זה ממש גן חיות קטן ויש גם בעלי חיים שמגיעים מהיער. אם רוצים לראות חדשות על הספה כדאי לתפוס מקום מראש". דורון: "כל אחד מהחתולים הוא שונה. חלקם מתחנפים ונודניקים, חלקם עצבניים, חלקם גאוותניים. לא הייתה ברירה - התרגלתי". מפל: "זה קטע כי כל אחד מאיתנו מחובר לחתולים אחרים. כל חתול אוהב לישון בחדר אחר, וזה גם בדרך כלל הדדי". אשכר: "זה כתוב גם באחד הספרים שלי - אמרתי לו בדייט הראשון שלי יהיו 13 חתולים. אז הוא צחק. היום אני צוחקת".
ספרים? אשכר: "אני כותבת ספרי ילדים ונוער ומעבירה סדנאות לכתיבה יוצרת. התחלתי בפנטזיה כבר לפני 20 שנה. האמת שזה לא היה בתכנון. למדתי פסיכולוגיה ותיכננתי להמשיך לתרפיה באומנות ולשלב בין השניים אבל דורון שכנע אותי לכתוב והמקצוע הזה נחת עליי. אהבתי לקרוא אבל איזה מן מקצוע זה?".
מקצוע? אשכר: "את הספר הראשון שלחתי לאיזה 10 הוצאות ספרים ומ-9 קיבלתי דחייה. אבל פתאום שנה אחרי הגיע 'כן'. הייתה הודעה במזכירה שמכינים לי חוזה וצריכים את תעודת הזהות שלי ולא הבנתי איזה חוזה ועל מה מדובר. ואז יצא הספר הראשון 'וינטר בלו ילדת פיות' וזה הפך לסדרה. זה הצליח מאוד והיום יש כבר ספרי המשך, ספר מתכונים ועוד. והיום זה מה שאני עושה. את הספר האחרון כתבתי בעקבות טיול משפחתי בחו"ל. אנחנו אוהבים מאוד לטייל ויוצאים לטרקים בהרים ולפגוש בעלי חיים וללכת לכל המקלטים להצלת פילים ואריות. אז הספר כתוב על מקלט פילים בדרום אפריקה. לגיבורה קוראים תלתן וזו תהיה סדרת ספרים חדשה. בספר הראשון, "הפיל היודע", תלתן ואמה שלה טסות יחד לדרום-אפריקה למקלט לשיקום פילים. כל ספר יהיה במדינה אחרת ובבעל חיים אחר". מפל: "אנחנו אוהבים לטייל בכל העולם. אירופה זה נחמד אבל המקומות הכי טובים היו בקוסטה-ריקה, טנריף ודרום-אפריקה".
אפשר להתפרנס מספרים? אשכר: "בהתחלה ממש התפרנסתי מזה, אבל זה הלך ודעך ולכן נאלצתי לעשות סדנאות כתיבה בבתי ספר. וחוץ מזה שדורון עובד בהייטק".
דורון? "אני בהייטק. מנהל פיתוח בחברה ישראלית אמריקנית. זה תפקיד חדש. יש לי חדר עבודה בבית ואני קם בבוקר ומתיישב מול המחשב. אני מנהל צוותים של מפתחים, של כותבי קוד. לפעמים אני גם כותב קוד בעצמי. אני מעל 30 שנה בזה והקמתי את החברה הראשונה שלי בגיל 17. הייתי ילד מחשבים וזה התפתח למקצוע. אני אוהב לבנות דברים בין אם זה תוכנה או עץ. למשל בניתי גם דברים בבית. יש אנשים שלא מסוגלים לעבוד מהבית - אני דווקא אוהב וזה גם יתרון גדול. הייתי עם הבנות כשגדלו".
הייטק? דורון: "השנה וחצי האחרונות היו זוועה. בתור מישהו שרגיל לעבוד עבור חברות בחו"ל זה נהיה הרבה יותר קשה למצוא עבודה. אף אחד לא אומר בפנים למה, אבל אנ משוכנע שזה נכנס למערכת השיקולים שלהם. הם אומרים לעצמם 'מה אני צריך להכניס ראש בריא למיטה חולה ולהעסיק ישראלי'. נהיה יותר קשה לקבוע פגישות, יותר קשה למכור ובלי להיכנס לפוליטיקה זו עובדה שהשם של ישראל לא טוב עכשיו".
מצב כלכלי? דורון: "בסדר. אין מינוס. האוכל של החיות זו לא הוצאה כזו גדולה. הבעיה היא כשחתול מתקלקל. ההוצאה הגדולה זה הווטרינרים".
הבילוי שלכם? אשכר: "בחורף אנחנו עולים הרבה לכרמל. זה חמש דקות מפה והכל פורח וזה מדהים. חצי שעה לנקות את הראש ולחזור".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
פורסם לראשונה: 00:33, 28.06.24
