מבצע שומר החומות הסתיים, המהומות בערים המעורבות כנראה כבר מאחורינו, וכעת מתחיל המאבק של בעלי העסקים על מתן פיצוי עקיף לעסקים שנפגעו קשות מהטילים ומההתפרעויות. ההערכות הן שהנזקים המצטברים מגיעים לפחות למאות מיליוני שקלים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המדינה משלמת פיצוי ישיר על נזקים הנגרמים בפעילות מלחמתית או עקב פעולות טרור. גם המהומות בתוך הארץ נחשבות פעולות טרור ומזכות את בעלי העסקים שנפגעו בפיצויים ובתיקון הנזקים על חשבון המדינה. אבל הבעיה האמיתית שמתעוררת בכל פעם מחדש היא האם, למי וכמה תשלם המדינה פיצוי על נזק עקיף.
מהו נזק עקיף? הסבירו היטב בעלי המסעדות ובתי המלון שניזוקו קשות בעכו: את הנזק הישיר, מיליוני שקלים, ישלם מס רכוש, אבל מי יפצה את הבעלים על השבתת המלון לשנה, או חוסר האפשרות לפני השיפוץ המקיף להפעיל את המסעדות לפחות לחצי שנה? חברת הביטוח לא תעשה זאת.
השאלה הזאת נשאלת גם ביחס לנזקים עתידיים שייגרמו למפעלים ולבתי עסק בעוטף עזה וביישובים הרחוקים יותר מ-40 ק"מ מהרצועה כמו רמת גן, פתח תקווה, חולון וראשון לציון. האם יינתן פיצוי למיליון הורים שנאלצו להיעדר 11 יום מעבודתם מכיוון שמוסדות החינוך הושבתו?
גוש דן נשאר בחוץ
אחרי מבצע צוק איתן, אישרה ועדת הכספים של הכנסת תקנות של מס רכוש וקרן פיצויים על נזקי מלחמה עקיפים לתשלום פיצויים ב"הוראת שעה", לבקשת שר האוצר דאז, יאיר לפיד. מטרת התקנות הייתה לפצות עסקים מהדרום שנפגעו. רשות המיסים והאוצר גיבשו אז עם ההסתדרות והארגונים הכלכליים מנגנון פיצוי שיחול על עסקים הנמצאים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה. נשארו מחוץ לפיצוי ערי גוש דן ויישובים אחרים המרוחקים 40 ק"מ ויותר מהרצועה. אז התבטאו גורמים באוצר כי "אי-אפשר יהיה לפצות כל מי שנפגע בחצי המדינה". ההערכה היא שדעה דומה תישמע גם הפעם.
הבית נפגע מרקטה, נחבלתם בדרך למקלט או נשרף הרכב במהומות? אלו זכאים לפיצוי
(צילום: ירון ברנר)
אתמול דרשו ראשי התאחדות התעשיינים והמגזר העסקי שהמדינה תגבש במהירות הסדר פיצויים הולם לעסקים שנפגעו. נשיאת לשכת רואי החשבון, איריס שטרק, אמרה לממון ול-ynet: "אנו דורשים לוודא שהנזק העקיף ייכלל בחישובי הנזק הישיר של עסקים שנפגעו, כולל אובדן רווח עתידי, לפחות עד 40 ק"מ. וצריך להרחיב את הפיצוי ליישובים שספגו פגיעות ישירות, גם מעבר ל-40 ק"מ, ולוודא שגם ערים כמו אשקלון ואשדוד יכללו במתווה.
"לגבי עסקים מעבר לטווח, עד לנתניה, שעובדים לא יכלו להגיע בהם לעבודה ולא יכלו לעבוד מהבית בשל המצב והשמירה על הילדים, יש לפעול לפי מתווה המענקים של תקופת הקורונה. עסק שיראה פגיעה בהכנסות לעומת התקופה המקבילה ב-2019 יש לפצות בהתאם. ובערים המעורבות, יש להכיר בכך שהתפרעויות נחשבות לנזקי מלחמה כדי שאפשר יהיה לפצות בהתאם למתווה על נזקים עקיפים".
נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר: "הממשלה צריכה לדאוג למתווה פיצוי קבוע לעסקים שנפגעו. לא ייתכן שבכל סבב לחימה נושא הפיצויים ייפתח לדיון מחדש"
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "אנו מצפים למודל שיאפשר פיצוי לעסקים שנפגעו מעבר לטווח הלחימה הקבוע לפיצוי. עסקים רבים נפגעו גם מהפרעות בפנים הארץ".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים, ד"ר רון תומר: "הממשלה צריכה לדאוג למתווה פיצוי קבוע לעסקים שנפגעו, כולל נזקים עקיפים כירידה בהכנסות ובתפוקה ואי-הגעת עובדים לעבודה. לא ייתכן שבכל סבב לחימה נושא הפיצויים לעסקים ייפתח לדיון וייצור כאוס בקרב אלה שזקוקים לעזרה".
בלשכת שר האוצר אמרו לממון ול-ynet כי כבר החלו דיונים באוצר כדי לדון בפיצוי עקיף לנפגעי המבצע.
פיצויי צוק איתן
כדי לתת מענה מהיר לעסקים שנפגעו נקבע אחרי צוק איתן מנגנון לפיצוי המתחלק לשלושה מסלולים חלופיים ("מסלולים ירוקים"):
- שכר: מעסיק היה יכול לתבוע החזר על שכר ששולם לעובדים שלא באו לעבודה בהתאם להנחיות פיקוד העורף מפני שהשגיחו על ילדים קטנים עקב סגירת מוסדות חינוך. מדובר ב-132.5% משכר הבסיס. הפיצוי ניתן גם על אדם עם מוגבלות שנמנע ממנו לעבוד בגלל הנחיות פיקוד העורף. את הפיצוי קיבל כל עובד בטווח של 0-7 ק"מ מהרצועה שנעדר.
- מחזורים: בעל העסק היה יכול לתבוע החזר על ירידה במחזור העסקי בהתאם לדיווח השוטף של העוסק למע"מ. הנוסחה כללה השוואת המחזור העסקי לעומת התקופה המקבילה. סך הפיצויים כאן לא עלה על שלושה מיליון שקל.
- הוצאות: בעל העסק היה יכול לתבוע פיצוי על נזק תפעולי שספג העסק. הפיצויים היו עד שלושה מיליון שקל.
בתוך כך, מניתוח אגף כלכלה של התאחדות התעשיינים עולה כי הנזק הכלכלי המצטבר לעסקים בעקבות מבצע שומר החומות נאמד בכ-1.2 מיליארד שקל (21-10 במאי 2021, כולל). זו הפעם הראשונה שפיקוד העורף מתיר פעילות בחברות שיש בהן מרחבים מוגנים, גם אם אינן מוגדרות חיוניות ולולא צעד חשוב זה, הנזק היה חמור בהרבה.
אומדן זה מבוסס על נתוני התאחדות התעשיינים ועלות יום עבודה, מהם עולה כי כ-35% מהעובדים במרחב דרום וכ-10% מהעובדים במרחב מרכז נעדרו מעבודתם בשל איום הטילים. אי הגעת העובדים לעבודה, הוביל לירידה משמעותית בתפוקות של החברות התעשייתיות וירידה במכירות ולפגיעה ישירה בהכנסות.
לדברי, נשיא התאחדות התעשיינים, "הממשלה צריכה לדאוג למתווה פיצוי קבוע לעסקים שנפגעו בעקבות הלחימה. לא ייתכן שבכל סבב לחימה, נושא הפיצויים לעסקים ייפתח לדיון מחדש וייצור כאוס וחוסר ודאות".
