בית משפט השלום בחיפה הורה לאחרונה על הוספת 250 אלף שקל לסכום שנקבע לצו שיקום של חייבת, משום מכרה את דירתה ב-760 אלף שקל יותר מהסכום שהעריך השמאי במסגרת ההליך. השופטת איילת הוך-טל הבהירה כי אין לבצע במקרה זה חישוב מתמטי טהור כפי שהציע הנאמן בתיק, אלא לערוך איזון בין הרצון למקסם את הדיבידנד לנושים לבין המטרה של שיקום האישה.
מדובר בבת 51, גרושה ואם לשניים, שהסתבכה לאחר שלקחה הלוואות לצורך סיוע לאחיה בהחזר חובות. האח ביצע את ההחזרים החודשיים עד שמצבו הכלכלי החמיר והוא הפסיק לשלם. בדצמבר 2021 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה והנאמן אישר תביעות חוב בסכום של כ-1.8 מיליון שקל.
החוב המרכזי היה לבנק הפועלים, חוב מובטח במשכנתה על הדירה של האישה, שהוחרג מההליך. החובות שנותרו היו בסך של 765,682 שקל כשהנושה המרכזי בהם היה בנק לאומי (432 אלף שקל). הנושים הנותרים היו גופים למתן הלוואות חוץ-בנקאיות.
על פי חוות דעת שמאי, שווי הדירה של האישה הוערך בכ-1.5 מיליון שקל. על יסוד נתון זה גובשה הסכמה על תוכנית שיקום שבמסגרתה היא תוסיף לקופת ההליך 450 אלף שקל בפריסה ל-96 תשלומים. ביוני 2023 ניתן צו לשיקום כלכלי בהתאם, והאישה עמדה בתשלומים השוטפים.
אלא שבמאי 2024 היא מכרה את דירתה תמורת 2.26 מיליון שקל. הנאמן והחייבת עתרו לאשר את המכר ולהקדים את התשלום הנדרש על פי הצו לשיקום כלכלי. הבקשה הועברה להתחייסות הנושים, ובשל ההפרש בין השווי המוערך של הדירה לבין התמורה בהסכם המכר, טענו אלה שיש להגדיל את התשלום שנקבע בצו השיקום.
החייבת טענה שמהסכום העודף יש לבצע הפחתה בגין דיור חלופי לתקופה של 5.5 שנים, בסך 330 אלף שקל. היא ביקשה להפחית הוצאות מימוש בסך 250 אלף שקל שנחסכות בביצוע המכר העצמי של הדירה, אל מול החלופה של מימושה באמצעות הנאמן. לפיכך ביקשה החייבת להגדיל את התשלום לכל היותר ב-180 אלף שקל.
הנאמן הציע תוספת של 325 אלף שקל. הוא לא התנגד להיקף ההפחתה בגין הדיור החלופי, אך לעניין הוצאות המימוש טען כי מימוש באמצעותו היה כרוך בהוצאות בסך 224 אלף שקל, כך שה"חיסכון" מסתכם ב-103 אלף שקל בלבד.
השופטת הוך-טל קבעה שעל החייבת להוסיף 250 אלף שקל, כך שצו השיקום יעמוד על 700 אלף שקל בסך הכל. היא הבהירה כי על אף שתחשיב הנאמן משקף את "המתמטיקה של הדברים", השיקולים בקביעת סכום התוספת לא יכולים להישען על תחשיב מתמטי בלבד, אלא לשקף באופן מאוזן גם את התכלית השיקומית של ההליך.
בפסק הדין צוין כי מאז שניתן הצו לשיקום כלכלי, ובעקבות המצב המלחמתי שאליו נקלעה המדינה, החייבת הוצאה לחופשה ללא תשלום והכנסותיה פחתו, מה שהוביל בסופו של דבר להחלטה למכור את דירתה. צעד זה בא לאחר שכבר פעלה למשיכת חסכונות פנסיוניים.
"מדובר ביחידה אשר מאבדת את קורת הגג שלה, בגיל מורכב מבחינת אפשרויות ההשתלבות במעגל התעסוקה לצורך רכישת דירת מגורים אחרת", כתבה השופטת.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
• עו"ד מאור זכריה עוסק בחדלות פירעון
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
