1 צפייה בגלריה
שכירות אילוס אילוסטרציה נדלן
שכירות אילוס אילוסטרציה נדלן
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית המשפט העליון דחה לאחרונה בקשת רשות ערעור שהגישה בעלת דירה בתל אביב נגד פסיקות קודמות שאישרו פרויקט הריסה ובנייה בבניין על פי תוכנית שמעניקה לה דירה קטנה ביחס לחלק מהשכנים. השופט יחיאל כשר קבע ש"העובדה כי לבעלי דירות מוצא שונות ניתנות דירות תמורה עם תוספת שונה של מטראז', אין בה כדי להקים טענה להפליה".
מדובר בבניין בן 12 דירות ש-11 מבעליהן התקשרו בהסכם עם היזם "משולם לווינשטיין" לביצוע עבודות הריסה והקמה מחדש לפי תמ"א 38/2. הוא התחייב להקים בניין חדש עם 26 דירות, שמתוכן 12 יוקנו לבעלי הדירות המקוריים. במסגרת ההסכם חולקו הדירות בבניין לשלושה סוגים בהתאם לגודלן: גדולות, בינוניות וקטנות. נקבע כי לדירות הגדולות יתווספו 23 מ"ר, ואילו לבינוניות ולקטנות יתווספו 19 מ"ר.
11 מבעלי הדירות הסכימו לתוכנית אבל בעלת הדירה האחרונה, שנכנסת לקטגוריית הדירות ה"בינוניות", התנגדה בטענה שההסכם מפלה אותה ביחס לאחרים מבחינת תוספת המטראז' שתקבל.
בשל התנגדותה התנהל הליך אצל המפקחת על המקרקעין, שבסופו אישרה את הפרויקט. היא קבעה שהשכנה לא הופלתה שכן מתקיים שוויון בין דירת התמורה שלה לבין דירות התמורה שהוקצו לבעלי הדירות שמחזיקים בנכס מאותו סוג, ואין מקום להשוות את דירתה לדירות גדולות יותר.
בעלת הדירה ערערה למחוזי, אך נדחתה גם שם. נקבע כי השוויון הרלוונטי לפרויקט מהסוג הנדון הוא "השוויון המהותי-כמותי ולאו דווקא השוויון הכלכלי". במלים אחרות, אין הכרח להקצות לכל בעלי הדירות תוספת שטח זהה, אלא ככל שדירות המוצא שונות בגודלן ניתן להקצות להן שטחים בגודל שונה והדבר לא ייחשב כהפליה. בית המשפט הוסיף שמכל מקום, ההפרש בתוספת השטח לדירות השונות בבניין עומד על 2.61 מ"ר בלבד, כך שלא ניתן לומר כי מדובר בפגיעה מהותית בשוויון.
למרות פסיקת המחוזי היא לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לעליון, שבה חזרה על הטענה שכל דירת מגורים זכאית לתוספת שטח אחידה – אחרת מדובר בהפליה. אבל השופט יחיאל כשר דחה את בקשתה על הסף, מבלי להידרש לתגובת שאר השכנים. הוא אמנם תהה על קנקנה של החלטת המחוזי שלפיה המבחן ה"כמותי-מהותי" עדיף על זה ה"כלכלי" לצורך הכרעה בסוגיה, וכתב שהקביעה אינה חפה מקשיים.
אלא שלדבריו, אין צורך להכריע בשאלה הזו כעת שכן "את הבחינה לפגיעה בשוויון יש לבצע תוך השוואה בין שווים ולא בין מי שקיים שוני מהותי ביניהם. לפיכך, העובדה כי לבעלי דירות מוצא שונות ניתנות דירות תמורה עם תוספת שונה של מטראז', אין בה כדי להקים טענה להפליה".
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה • עו"ד יצחק בוזגלו עוסק בתמ"א 38 • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין