בשורה חשובה לבעלי עסקים שנקלעו לחובות: ועדת החוקה של הכנסת אישרה הערב (שלישי) לקריאות שנייה ושלישית את החוק להסדרי חוב בזמן הקורונה. הוועדה פיצלה את סעיפי ההקלות לחברות אג"ח שעושות "תספורות" והן לא ייכללו בחוק.
משרד האוצר נענה לדרישת היו"ר, ח"כ יעקב אשר, ומגבש מתווה לייעוץ על חשבון המדינה לעסקים שיפנו להסדר. "זהו מהלך חשוב לאנשים הקטנים, לחברות הקטנות והבינוניות ולכלכלת ישראל", אמר אשר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על-פי ההסדר החדש שאושר, יוכלו חייבים לקבל עד ארבעה חודשים של "עיכוב הליכים", אולם בשונה מהליך חדלות פירעון, לא ימונה נאמן לחייבים והם ימשיכו לנהל את ענייניהם הכספיים השוטפים בעצמם, בכפוף למגבלות ההסדר. בשל כך, לא ניתן יהיה לפתוח נגד יחיד בהליכי גבייה של חובות עבר, לא ניתן יהיה לשעבד נכסים שלו לשם הבטחת חובות עבר, לא ניתן יהיה להטיל עיקול על נכסיו וככלל, לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים נגדו ועוד.
יחיד שנקלע לחובות בשל הקורונה יוכל להמשיך לקבל אליו את משכורתו ולשלוט בחשבון הבנק שלו. בתאגידים - מנהלי החברה יישארו בתפקידם. אולם, במקרים הללו החייב ילווה ביחידים ובתאגידים על ידי "מנהל הסדר", שיסייע להם בגיבוש הסדר החוב ויפקח על עמידתם במגבלות שלהם.
לפי המוצע, "מנהל ההסדר" יסייע לחייב ולמעשה אף ינהל את הליך גיבוש הסדר החוב, תוך שהוא מחויב להיפגש עם היחיד, ולקיים ישיבת הסדר משותפת עם היחיד והנושים, והכל בתוך פרק זמן קצר של 30 ימים. אם הגיעו להסדר מוסכם - יועבר ההסדר לאישור בית המשפט. אם לא הגיעו הצדדים להסכמה - ההליך עובר למסלול הרגיל של החוק לאישור הסדרי חוב.
עוד הוצע לקבוע במסגרת החוק סעיף לפיו היחיד יהיה מנוע מלהוציא מרשותו או למכור נכסים או שלא במהלך עסקים רגיל, אלא באישור בית המשפט.
יצוין, כי על יחיד שניתן נגדו צו לפתיחת הליכים (ללא קשר לקורונה) חלות הגבלות נוספות - הגבלה מהחזקת דרכון, הגבלה משימוש בכרטיסי חיוב עם אשראי, והגבלתו מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש - הגבלות אלה אינן מוחלות כאן.
בלי הקלות לחברות אג"ח
בשל התפשטות נגיף הקורונה, הוטלו בישראל מאז חודש מרץ 2020 הגבלות שונות שהקשו עד מאוד על פעילותם של עסקים. הצעת החוק יוצאת מנקודת הנחה כי צפויה עלייה בהיקף החייבים - תאגידים ויחידים - שיתקשו ומתקשים כבר כעת לעמוד בהחזר החוב שלהם בשל כך, ומבקשת להציע מספר הסדרים שנועדו להתמודד עם מציאות זו.
בהצעת החוק הממשלתית הוצע, כהוראת שעה לשנה, לתת שתי הקלות משמעותיות לחברות שהנפיקו לציבור אגרות חוב (חברות אג"ח) כשהן מבקשות לשנות את תנאי הפירעון של חובן בהסדר עם מחזיקי האג"ח ("תספורות"). הוצע כי חברת אג"ח תהיה פטורה מהחובה המוטלת עליה היום לפנות לביהמ"ש למינוי מומחה שילווה מטעם ציבור מחזיקי האג"ח את הליך המשא ומתן להסדר חוב מהותי, וזאת בהתקיים שורה של תנאים הנכללים בהסדר.
שנית, הוצע לתת לחברות אג"ח פטור מהצורך לאשר הסדר חוב מהותי לפי תנאי חוק חדלות פירעון שמחייב אישור ההסדר באסיפות סוג של בעלי העניין ברוב הדרוש, ואישור בית המשפט. במקום זאת הוצע לאפשר להן לאשר את ההסדר בהחלטה רגילה של מחזיקי האג"ח. אולם, חלק זה יפוצל או יימחק מהצעת החוק לדרישתו של יו"ר הוועדה.
לדברי ענת פילצר סומך, היועצת המשפטית של איגוד החברות הציבוריות, "אנחנו מצרים על הביטול או הפיצול ואם בכל זאת ייגזר עדיף פיצול. הקורונה לא פסחה על תאגידים שהנפיקו אג"ח ולא ראוי להפלותם לרעה".
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), הודיע כי גיבש עמדתו שיש לפצל את החוק ולקדם בשלב זה רק את ההקלות ליחידים ותאגידים שאינם חברות אג"ח: "המשא שקשרו לנו עם האג"חים גדול ומורכב מאוד וגיבשתי דעתי שכדאי לפצל את הנושא".
עוד אמר כי "מצב הקורונה גרם להרבה יחידים ותאגידים להגיע לפינה שלא היו מגיעים אליה. האינטרס של המדינה הוא שלא יעלה הגרף של החברות שהגיעו לחדלות פירעון ולשם כך עליה לייעץ ולהתחבר לתהליך שבסופו של דבר חוסך הרבה כסף למדינה, כשאותם אנשים שעלו על מסלול יעלו הרבה פחות או לא יעלו כלל ולהיפך - ישלמו את מיסיהם".
המשנה ליועמ"ש, עו"ד מאיר לוין, נענה לדרישת יו"ר ועדת החוקה ח"כ אשר, ולפיכך הקלות לחברות אג"ח שעושות "תספורות" לא ייכללו בהסדרי החוב לתקופת הקורונה. עו"ד לוין אמר, כי "ההסכמה שלי להסרת הפרק שנוגע להסדרי חוב של חברות שהנפיקו אג"ח לציבור היא לאחר שרשות ניירות ערך, שיזמה את החלק הזה בהצעת החוק, הגיעה למסקנה שהחברות הללו מצאו פתרונות ולכן אין עוד צורך בהסדר לגביהן".
ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח, מאמין שנכון היה לפעול אחרת בנוגע לחוק חדלות הפירעון, לטובת בעלי העסקים והעצמאים, "כרגע התיקון מעניק פתרון מצומצם מסוייג ובלתי מספיק" מסביר נס. לצערי הרב החוק אושר באיחור ניכר בשעה שאנחנו כבר שנה עמוק בתוך משבר הקורונה. מעבר לזה ענפים שלמים לא חזרו עדיין לפעילות ותקופה של עיכוב הליכים עד 4 חודשים היא לעג לרש לעסק שסגור כבר שנה ועדיין לא יודע מתי הפעילות שלו תחזור לשיגרה. ישנם עסקים רבים מתחומי התיירות, מסעדנות, אולמות אירועים ועוד שהחוק הזה נתפס מצידם אולי בכיוון הנכון אך בהחלט לא מספיק".
