לידיעת אלפי חייבים שהליכי פשיטת הרגל שלהם בוטלו או נדחו על ידי בתי המשפט: בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי כי חייבים במדינת ישראל שבוטלו להם הליכי פשיטת הרגל בשל התנהלותם או חוסר תום לב מצדם, לא יוכלו לפתוח בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש) ללא תקופת צינון. המשמעות היא כי לאותם חייבים שההליך שלהם בוטל, לא תהיה בתקופת הצינון הגנה שמספק הליך פשיטת הרגל לחייבים, כמו אי פתיחה בהליכים משפטיים או עיקולים נגדם.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בכך דחה בית המשפט העליון שני ערעורים שהוגשו על ידי חייבים שביקשו לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש ללא תקופת צינון. זאת לאחר שהליך פשיטת הרגל בעניינם בוטל לאור התנהלותם (של אי תשלום או אי הגשת דו"חות).
פסק הדין של העליון מאתמול (ראשון) דן למעשה בתחולתה של הלכת אלקצאצי על הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש אשר נכנס לתוקף בספטמבר 2019.
על פי פקודת פשיטת הרגל הישנה משנת 1980, לפיה התנהלו הליכי חדלות פירעון של יחיד לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון בספטמבר 2019, לבית משפט של פשיטת רגל הסמכות לבטל את הכרזתו של חייב פושט רגל או לדחות בקשת פשיטת רגל (שמעניקה לחייב הגנות רבות, כאמור). בין היתר אם התנהל החייב בחוסר תום לב, בין אם בשלבי יצירת החובות ובין אם במסגרת הליך פשיטת הרגל עצמו. סמכות זו לבטל הליך חדלות פירעון בשל חוסר תום לב מצד החייב הוכרה גם במסגרת חוק חדלות פירעון החדש.
עו"ד לירום סנדההשאלה שהתעוררה בנסיבות עניין אלקצאצי הייתה לגבי תקופת הצינון שצריכה לחלוף בין מועד ביטול הליך פשיטת הרגל ועד למועד שבו רשאי החייב להגיש בקשה חדשה לפשיטת רגל. בהלכת אלקצאצי נקבע כי נראה נכון להעמיד תקופת פנייה מחדש במקרה של ביטול הליך פשיטת רגל, עקב מחדלי החייב, של בין שנה לשנה וחצי, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי.
אתמול קבע שופט בית משפט העליון, דוד מינץ, כי הלכת אלקצאצי ממשיכה לעמוד בתוקף גם לאחר כניסתו לתוקף של החוק החדש. כלומר, תקופת צינון הינה הכרח להגשת בקשה חדשה.
במסגרת הערעורים שהובאו בפני בית משפט העליון בוטלו הליכי פשיטת הרגל של החייבים על ידי בתי המשפט ובוטלו צווי הכינוס לאור מחדלי החייבים (כמו פיגור בתשלומים, אי הגשת דו"חות ועוד). שני החייבים בנפרד פנו לבית המשפט, אחד מהם לאחר שהחוק החדש נכנס לתוקף והשני בטרם, והגישו בקשה חדשה למתן צו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון בשל חובותיהם.
הממונה על חדלות פירעון דחה את בקשותיהם בטענה כי על הבקשות להיות מוגשות לאחר תקופת צינון של בין שנה לשנה וחצי ממועד ביטול הליך פשיטת הרגל שלהם. ערעורים שהוגשו על ידי החייבים נדחו והתיק הגיע להכרעת בית משפט העליון.
אתמול דחה העליון את ערעורי החייבים וקבע כי "הלכת אלקצאצי הביאה לידי ביטוי פרקטיקה שהשתרשה, לפיה לא ניתן להשלים עם מתן אפשרות לחייבים לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש, מיד בסמוך לאחר שבוטל הליך קודם בשל מחדליהם". עוד אמר כי "גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, אין מקום לאפשר ליחיד להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים ללא כול תקופת צינון בין הליך חדלות פירעון שבוטל לבין הליך חדלות פירעון חדש... אין להלום מצב שבו יחיד אשר בוטל הליך חדלות פירעון בעניינו מחמת מחדליו, יוכל לזכות לאלתר בהגנות המוקנות מוכח ההליך".
עוד נקבע כי אם לא נקבעה תקופת צינון על ידי הערכאה שביטלה את ההליך הקודם, הממונה על חדלות פירעון הוא הגורם אשר מוסמך להכריע בדבר אורך תקופת הצינון.
עו"ד לירום סנדה, שייצג את אחד מהחייבים שערערו, מסר בתגובה: "במדינת ישראל כ-8,000 אזרחים שצפויים להיפגע מידי שנה מהחלטת בית המשפט העליון. לצערי ההחלטה ניתנה אף מבלי לקיים בה דיון לעומק ולדון בטענות כבדות המשקל שהעלנו. לשמחתי, לאור הקמת ממשלה חדשה במדינת ישראל, נפעל בנחישות בכנסת ישראל ובהקדם האפשרי על מנת לתקן את הטעות שבפסק דין בהליך חקיקה שיציל עשרות אלפי אזרחים שנקלעו לחובות בתום לב ונאפשר להם לחיות בשקט עם הגנה מהנושים. לא יעלה על הדעת להשאיר את אזרחי מדינת ישראל שנקלעו לחובות ללא הליך מתאים בחוק שמאפשר להם הגנה וכל זאת כאשר כל רצונם הוא לשלם את חובותיהם בהתאם ליכולתם הכלכלית".
