לפני כמה שבועות יצא משה כחלון לחופשה בפורטוגל עם אשתו, ליאורה. חבר טוב שפגש אותו בשדה התעופה, רגע לפני שעלה על המטוס שייקח אותו לכמה ימים שלווים בליסבון, אומר ששר האוצר לשעבר היה נראה לו "מואר". "גם אשתו נראתה מוארת", מחייך אותו חבר. "מה רע להם עכשיו? מאז שמשה יצא מהפוליטיקה, הוא חי את החלום. הצבע חזר לו לפנים".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גם אנשים אחרים עימם שוחחנו, ושמכירים את כחלון היטב מימיו כאחד הפוליטיקאים הפופולריים והמוערכים בישראל, מספרים שהוא מתענג על כל רגע באזרחות. "מבסוט על החיים", "עושה כסף", "מרוויח טוב וחי חיים שקטים" - אלו רק מקצת מהמילים שאנשים בסביבתו בחרו, כדי לתאר את מה שעובר על כחלון מאז שרגלו יצאה בפעם האחרונה מדלת משרד האוצר ומהכנסת, אי שם במאי 2020, בדרך לקריירה חדשה בתור איש עסקים בינלאומי. "ההתרשמות שלי שהוא מרגיש טוב ונוח בזירה העסקית שבה הוא נמצא, וזו הזדמנות מבחינתו להחזיר קצת למשפחתו, אחרי שנים שבהן הוא היה בעשייה הציבורית", אומר אחד מיועציו הפוליטיים בעבר. "לא הרגשתי שיש אצלו דחף לחזור לפוליטיקה".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
ובכל זאת, באותו יום בדרכו לליסבון, היו לכחלון גם סיבות פוליטיות להרגיש טוב. כמה ימים לפני כן פורסמו תוצאות סקר פנימי, שנערך בתוך מפלגת הליכוד, צור מחצבתו. בסקר השתתפו כ־4,000 מתפקדים, מכל חלקי הארץ, שנשאלו בין היתר: "את מי היית רוצה לראות חזרה בשורות הליכוד?"
התוצאות, שמתפרסמות כאן לראשונה, חד־משמעיות: שניים מכל שלושה ליכודניקים (66%) נתנו את קולם לכחלון (בסקר ניתן היה לסמן שלושה שמות כתשובה). הרחק מאחור נמצאים שרת הפנים איילת שקד (44%), ח"כ שרן השכל (25%), והשרים גדעון סער (20%) וזאב אלקין (18%). סוגרים את הרשימה ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן (10% ו־6%, בהתאמה).
כרגע לא נראה שכחלון, שמכיר את תוצאות הסקר, מתכנן לנצל את המומנטום כדי להכריז על קאמבק. גם לחבריו הקרובים ביותר הוא מבטיח שבשנים הקרובות הוא לא רואה את עצמו חוזר לזירה הפוליטית. גם את השמועות העקשניות על ריצה לראשות עיריית חיפה, העיר שבה הוא מתגורר, הוא הודף באלגנטיות. "אני לא מכיר שום תוכנית", אומר אחד מאותם חברים קרובים. "הוא מרוצה מהחופש שלו. הוא מבלה המון עם הילדים, סוף־סוף הוא בבית, יש סבא לנכדים. הלחצים והבלגן של אזרחי מדינת ישראל לא קודמים למשפחה, כפי שהיה כשהיה פוליטיקאי. הוא לא צריך לבדוק אם מותר לו לשבת בבית קפה כזה או אחר, אם מותר לו לדבר עם בן אדם כזה או אחר בגלל ניגוד עניינים, כפי שהיה בעת שהיה שר אוצר. משה פשוט נהנה מהחיים".
אבל זה לא אומר שכחלון חתך לחלוטין את קשריו לעולם הפוליטי. כשבועיים לפני אותה טיסה לליסבון, חיתן כחלון את אחד מבניו בגן האירועים היוקרתי 'טרה' שבקיסריה. בין הנוכחים באירוע היו אנשי מפלגת כולנו לשעבר, כמו שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון (היום בתקווה חדשה), חברת הכנסת מירב בן ארי (היום ביש עתיד), וחבר הכנסת אלי כהן (היום בליכוד). עד כאן, הגיוני.
אלא שבין השולחנות בחתונה, ניתן היה לזהות גם את השרה שקד מימינה, את שר המשפטים סער ואשתו גאולה אבן, וגם את חברי הכנסת מהליכוד: יולי אדלשטיין, ישראל כץ, חיים כץ, דודי אמסלם, מיקי זוהר, גילה גמליאל וקרן ברק. חלק מהאישים האלו שומרים על קשר הדוק עם כחלון, והוא מייעץ להם מעת לעת. בעיקר, מתחזק כחלון את קשריו עם שקד וסער, שניים מהגורמים הדומיננטיים בממשלה הנוכחית. "משה ואיילת שקד תמיד היו בקשרים טובים", אומר אחד ממקורביו של כחלון, ואילו בסביבתו של סער אומרים ש"גדעון וכחלון בקשר טוב והם נפגשים מדי פעם". הפגישות הללו, אגב, לא רשומות בלו"ז של שר המשפטים סער.
גורם שעבד עימו באוצר העריך: "את המשכורת של המאה אלף שקל בחודש הוא מביא, וזה רק מדברים שאנחנו יודעים עליהם. לא הייתי דואג לאיש העסקים כחלון. אנשים כמוהו פותחים דלתות לאחרים ומקבלים דמי תיווך נאים, ולא תמיד יש אינטרס לפרסם את זה"
גם מעורבותו של כחלון במגעים בין סער לשאשא־ביטון, בימים שלפי הקמת מפלגת תקווה חדשה, לא תועדה בשום מקום. ואולם כעת מתברר שכחלון היה בסוד המגעים הללו, ואף סייע בכל הנוגע לתהליכים הרשמיים שהיו כרוכים במעבר של שאשא־ביטון למפלגתו של סער, אחרי שהייתה חלק מסיעת כולנו, שכחלון ייסד.
וזה לא הכל. בחתונה בקיסריה התייצבו גם בכירי האוצר בעבר ובהווה, כמו מנכ"ל המשרד בתקופת כחלון, שי באב"ד; מנהל רשות המסים הנוכחי, ערן יעקב; ועוד שורה של גורמים המכהנים היום בצמרת המשרד. אליהם הצטרפו כמה מראשי המשק בישראל. "בוא ננסח זאת ככה", אומר אחד האורחים בחתונה. "הייתי מאוד שמח אם שורת המוזמנים של כחלון, הייתה מגיעה עם צ’קים לחתונה של בני".
ההרכב האנושי בחתונה בקיסריה, כך נדמה, מייצג נאמנה את מיקומו הייחודי של כחלון במפת הכלכלה הישראלית. אין עוד מישהו שחולש כמוהו על הצומת שבין הפוליטיקה, עולם העסקים ופקידות האוצר. בלי תקופת צינון שנדרשת מפקידי האוצר ששירתו תחתיו, ובלי הצורך לענות לשאלות, הוא מנצל את המעמד הזה היטב. "אני לא הייתי דואג לאיש העסקים כחלון. את המשכורת של המאה אלף שקל בחודש הוא מביא, וזה רק מדברים שאנחנו יודעים עליהם", מעריך אדם שעבד עימו במשרד האוצר. "בהחלט יכול להיות שיש עוד דברים שהוא עושה מאחורי הקלעים. אנשים כמוהו משמשים הרבה פעמים כ־door opener (פותח דלתות). ואם כחלון פותח למישהו דלת ומקבל על זה דמי תיווך נאים, לא תמיד יש אינטרס לפרסם את זה".
6 צפייה בגלריה
רכב על הסנטימנט החברתי בדרך לעשרה מנדטים. כחלון בתקופת 'כולנו', בין אלי כהן ויפעת שאשא־ביטון
(צילום: תומי הרפז)
כחלון, שסירב להשתתף בכתבה, אכן שומר את הקלפים קרוב לחזה. את מיזמי הנדל"ן שהוא רוקם עם בנו, עידן, הוא מעדיף שלא לפרסם. גם חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלו כבר לא פעילים זה יותר משנה. עיתונאים שפנו אליו בבקשה שיתראיין על נושאים שקידם בעבר בלהט, כמו העלאת מס הרכישה על דירות שאושר לאחרונה בידי שר האוצר ליברמן, נענו בסירוב מוחלט. אולי בקרוב נקבל בכל זאת הצצה לחלק הזה בקריירה של כחלון, כשהספר שהוא עובד עליו בימים אלה, ייצא לאור.
בינתיים, אפילו הפעילות העסקית שידוע כי כחלון מעורב בה, נחשפה רק לאחר שהצטרף לדירקטוריונים של שלוש חברות ישראליות הנסחרות בבורסה, ועל כן הן מחויבות לדווח על כך לציבור. אחת מהן, חברת האשראי החוץ בנקאית 'יונט קרדיט', העניקה לו בתמורה לתפקיד תנאי שכר מפליגים, שעוררו את זעמם של בעלי המניות. כחלון לא הגיב בקולו לטענות הללו עד היום.
גם מיזם הדגל שבו הוא שותף–קרן השקעות שהקים יחד עם בכיר בבית המלוכה של אבו־דאבי, מיליארדר יהודי־אמריקאי אקצנטרי וחברת הביטוח 'מנורה מבטחים' – היה אמור להישאר סודי. לדברי גורם בסביבתו של כחלון, דבר קיומה של הקרן נחשף רק בשל החובה של 'מנורה מבטחים' לדווח על שיתוף הפעולה עם הקרן, בשל היות הגוף מוסדי.
"כחלון צלל", אומר אדם שעבד לצידו בעבר. "וזה מוזר, כי הלב שלו נמצא במקום הנכון. אחרי הכל הוא אדם שצמח מלמטה, שהדאגה שלו לעניים אותנטית. כשהוא היה שר אוצר, הוא היה מסוגל לפרוץ בבכי מעליית מחירים. אבל כשהוא סיים את הפוליטיקה הוא הלך לחברה פרטית שנותנת הלוואות בריבית גבוהה, וזה קצת ציני מצידו. כנראה מה שקרה לו זה שהוא שיחרר את העניין הפוליטי. הוא אומר, 'אני לא חוזר לזירה, לא אכפת לי מה הציבור חושב עליי, אני יכול לעשות עכשיו כסף'. ובדיוק בגלל זה הוא נעלם".
גורם פוליטי שעבד בצמוד לכחלון, מספק הסבר אחר להיעלמות שלו. "כחלון, בוא נודה על האמת, לא היה תקשורתי ביחס לשר אוצר", הוא מסביר. "מי שנשלח לדברר את המשרד בתקופתו היה המנכ"ל, שי באב"ד. כחלון היה מתראיין רק אחרי הצלחה, או מעצם היותו יו"ר מפלגה שמתמודד בבחירות. הוא מעולם לא אהב להיות בפרונט. לדעתי יש לו פוביה מתקשורת. כשאתה רואה אותו עומד מול מצלמה, הוא מתנהג אחרת לגמרי מאשר בכנס פעילים או בפגישה אחד על אחד, זה פשוט לא אותו בן אדם. הוא היה יכול לעמוד מול אלף איש ולהתנהג כמו דג במים, אבל כשהמצלמה נפתחת הוא מהוסס, תמיד בדיליי של שנייה כי הוא חייב לחשוב 'מה אני אומר עכשיו'. הוא מרגיש הרבה יותר בנוח מול פעילי ליכוד וכולנו. הוא בן אדם מאוד נינוח ובגובה העיניים. זה סוד הקסם שלו, זה מה שקנה עבורו את פעילי הליכוד".
אלא שהשתיקה של השר לשעבר רועמת גם על רקע הקונסטלציה הפוליטית הנוכחית. שכן אם כחלון היה נותר בזירה הפוליטית, ומתברג לכנסת בראש מפלגת כולנו עם קומץ מנדטים בלבד, לא מן הנמנע שהיה מוצא את עצמו בתפקיד בכיר מאוד, אולי אפילו בראשות הממשלה. "אבל זה בדיוק ההבדל בין משה לבין בנט וכל האחרים", אומר אחד ממקורביו. "משה לא בא לפוליטיקה בשביל הכיסא ולא בשביל הטייטל, אלא כדי להשפיע. הוא אמר לי שהוא לא מאמין במודל שבו אתה גונב בחירות עם שישה מנדטים. זה שאתה מגיע לכיסא ראש הממשלה כי גנבת את זה והולכת שולל את הבוחרים שלך, זה לא מודל של משה כחלון. משה מאמין בלקבל אמון ולהיכנס לתפקיד מהדלת הראשית".
אחת הדלתות שנפתחה לרווחה בפניו של כחלון הייתה כאמור זו של חברת האשראי 'יונט קרדיט', שבעל השליטה בה הוא צחי אזר, מי שלאחרונה הפך לספונסר של קבוצת הכדורסל הפועל חולון. עם פרישתו מהפוליטיקה, עט אזר על כחלון כמוצא שלל רב, והציע לו לעמוד בראש הדירקטוריון של החברה בתמורה לתנאים חלומיים: 1.35 מיליון שקל בשנה כשכר בסיס, בונוס שנתי של 864 אלף שקל, וחבילת מניות בהיקף של כשישה מיליון שקלים. ובסך הכל: 8.3 מיליון שקל בשנה.
ההצעה הנדיבה עוררה ביקורת ציבורית, במיוחד לאור העובדה שכשר האוצר כחלון היה האדריכל של החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית, שהגביל את שכרם של ראשי הבנקים לתקרה של עד 2.5 מיליון שקל בשנה. כעת, עמד כחלון להרוויח יותר מפי שלושה מהסכום הזה, וכל זאת עבור 80 אחוזי משרה בלבד.
פרשנים כלכליים הסבירו אז שיכולותיו של כחלון, ובעיקר קשריו, יסייעו ליונט קרדיט להתמודד עם הרגולציה בשוק ההון, ויאפשרו לחברה להגדיל את שוק לקוחותיה, להם היא מעניקה הלוואות בריבית של עד 26 אחוזים.
לא כל בעלי המניות של החברה השתכנעו. במאי 2021 שלח עו"ד שחר בן מאיר מכתב חריף לדירקטוריון יונט קרדיט, בשם אחד מבעלי המניות בחברה. "תנאי השכר המוצעים לכחלון חורגים ממדיניות התגמול שקבעה החברה, כמעט בכל המובנים", כתב בן מאיר. "הסך המצטבר של השכר עומד על סכומי עתק. מאחר שמדובר בסכום תגמול המתייחס ל־80 אחוז משרה, מדובר בשכר גבוה עוד יותר. אין כל הצדקה מדוע אדם כלשהו ראוי לשכר כזה, בעד פעילות כה זניחה".
במכתב נטען, כי "הסיבה היחידה שלפיה החברה מעוניינת בהעסקתו של מר כחלון, היא היכולת שלו לפעול כ'מאכער' בתוך המסגרת הפוליטית והרגולטורית שבתחום עיסוק החברה. אך אם זה תפקידו המיועד, לנצל קשרים או ידיעות מהעבר, הרי שמרחפת מעל כל הפעולות האלה עננה של אי־חוקיות אפורה, אם לא שחורה. בשל אלו לא ממנים אדם, אלא יוצרים חשד לפעילות לא חוקית מתוכננת". לדברי עו"ד בן מאיר הסכמתו של כחלון, אדם שחרת על דגלו את צמצום הפערים, לשכר כה גבוה, "מעידה כי מדובר במי שניתן להגדירו כאדם גמיש, ולא במובן החיובי".
למרות המחאה הזאת, מרבית בעלי המניות אישרו את העסקתו של כחלון כיו"ר הדירקטוריון, בתנאים המפליגים שהוצעו לו. ואולם כעבור שלושה חודשים בלבד, לאחר שהדוחות הכספיים של יונט קרדיט הראו שהחברה ממשיכה להפסיד כסף גם עם כחלון, הוחלט על קיצוץ של 20 אחוז בשכרו של כחלון ושל חלק מיתר הבכירים בחברה. עדיין לא צריך לרחם על כחלון: הוא מרוויח כעת מעל מיליון שקל בשנה עבור פעילותו בדירקטוריון. מניית החברה, אגב, צללה ב־44 אחוזים מאז כניסתו לתפקיד.
"אנחנו מרוצים מכחלון", אומר בתגובה חבר בדירקטוריון יונט קרדיט. "בתקופה מאז שהוא מונה, הוא ניהל ומנהל את ישיבות הדירקטוריון של החברה בצורה מקצועית וטובה. הוא עשה סדר בחברה והביא להחלטות עסקיות שתרמו להצלחתה. אחת ההחלטות היא שבעלי המניות ובעלי התפקידים ברמות הגבוהות יורידו בשכר שלהם".
זו לא תוצאה של לחץ מצד הציבור ובעלי המניות?
"ההחלטה להוריד את השכר הגיעה מכחלון, אחרי שהוא ראה את החברה מבפנים והבין אותה. אני רואה את זה לחיוב. הוא היה יכול לקחת את השכר שאושר לו וזהו".
החברה לא מצליחה תחתיו. המניה ירדה.
"זה שהמניה עולה ויורדת זה לא תמיד משקף בדיוק את מה שקורה בחברה. ממה שאני רואה, כחלון עושה עבודה טובה. התוצאות הכספיות טובות יותר".
ב'יונט קרדיט' הציעו לכחלון תנאים חלומיים, שמסתכמים בכ–8.3 מיליון שקל בשנה, עבור 80 אחוזי משרה. שר האוצר כחלון פעל להגביל את שכר הבכירים ל–2.5 מיליון בשנה, אבל איש העסקים כחלון עמד להרוויח פי שלושה מזה. בעל מניות בחברה: "הוא אדם גמיש, ולא במובן החיובי"
המהומה סביב שכרו של כחלון, לא מנעה מההצעות להמשיך לזרום לפתחו. לפני כחודש וחצי הוא מונה לחבר דירקטוריון ביזמית הנדל"ן 'נתנאל גרופ'. הפעם, קיבל כחלון שכר צנוע יותר: המספרים עצמם חסויים, אך על פי הערכות המתבססות על דוחות החברה, שכרו השנתי נע בין 80 למאה אלף שקל. "הוא מונה בשכר רגיל של דירקטור", אומר גורם בחברה. "כחלון נלקח על רקע הניסיון הציבורי שלו והידע שלו לגבי איך עובדות המערכות. אחת הפעילויות של 'נתנאל' זו התחדשות עירונית ונדל"ן למגורים–אזורים שבהם יש לו קשרים וידע לגבי הנעת תהליכים".
גורם נוסף שמעסיק את כחלון הוא חברת הפינטק Vital OP, המתמחה בגידור סיכונים פיננסיים לחברות מהארץ והעולם. גם הפעם, סביר להניח שקשריו של כחלון הם שקרצו לבעלי החברה. "אנחנו מאוד מעריכים את הכישורים של כחלון", אומר מנכ"ל החברה, אמנון עזוז. "אנחנו פועלים כבר 13 שנים, ואחד החסרונות שלנו זה היכולת להגיע לקהלים חדשים בעולם. מכיוון שלי אין את הכישורים האלה, ולכחלון יש, רצינו את התרומה שלו בקטע הזה".
ואכן, תמונתו של כחלון, לבוש חליפה ושלוב זרועות, מעטרת את אתר האינטרנט של החברה. הוא מוצג שם כאחד הפוליטיקאים שעיצבו את כלכלתה של ישראל, וכמי שכמעט לבדו הוביל רפורמות שחיזקו את המשק הישראלי לשנים קדימה. "אבל האמת היא שכחלון גם מאוד תרם לכל הראייה האסטרטגית בחברה", אומר המנכ"ל עזוז. "יש לו ראייה אסטרטגית והבנה של הרבה תהליכים שהם מעבר להבנה שלנו, ואנחנו מאוד נהנים מהתרומה הזאת".
מכל פעילותו העסקית, אין ספק שקרן ההשקעות האמירותית שבה שותף כחלון, היא המסקרנת וגם החשאית ביותר.
בנובמבר 2020, חצי שנה בלבד לאחר פרישתו מהפוליטיקה ורק חודש אחרי החתימה על הסכם השלום עם איחוד האמירויות, התברר שכחלון נכנס כשותף במיזם עתיר ממון, יחד עם בכיר מבית המלוכה של אבו־דאבי. מדובר בסורור בן מוחמד אל נהיאן, דודנו של שליט המדינה מוחמד בן זאיד אל־נהיין, ומי שכיהן בעבר כשר המשפטים ונגיד הבנק המרכזי של הנסיכות הקטנה והעשירה במפרץ הפרסי. חשוב מכך, שותפו החדש של כחלון הוא אחד היזמים והבעלים של "מגדלי איתיחאד", קומפלקס גורדי השחקים היוקרתי שמעצב את קו הרקיע של אבו־דאבי, וחבר בכיר במועצת המנהלים של קרן ההשקעות הלאומית של אבו־דאבי, שהונה מוערך ב־650 מיליארד דולר.
אם זה לא מספיק, הצלע השלישית בקרן ההשקעות של כחלון היא המיליארדר היהודי־אמריקאי שמעון כהן. כהן, ישראלי לשעבר המתגורר בברוקלין בניו־יורק, מעדיף גם הוא לנהל את עסקיו מתחת לרדאר, אך לפני שנתיים הוא נחשף דווקא כאשר ביקש לחתן את בנו, ולא באופן צנוע במיוחד.
במסגרת החתונה הוטסו 500 אורחים מארצות־הברית וישראל למרקש, מרוקו, שם השתתפו בפסטיבל צבעוני. חגיגות הנישואים התקיימו בין היתר בארמון 'הבהייה' המרהיב שנסגר לרגל האירוע, וחצרו הפנימית נצבעה בכחול ובלבן. החתן והכלה נכנסו לארמון בליווי הזמר דודו אהרון, כשהם נישאים על אפריונים. בהמשך, הפכה המסיבה למופע קרקס שכלל 3,000 לפידים, מופעי סוסים ולהטוטי אש. החופה עצמה נערכה למחרת בארמון עתיק מהמאה ה־16, הפעם בהשתתפות הזמר קובי פרץ. לבסוף הוסעו האורחים 40 קילומטר לתוך המדבר, שם הוקם עבורם במיוחד בזאר חגיגי, כולל מופעי קופים, נחשים ורקדנים.
6 צפייה בגלריה
הקרן שהקימו לא מכה גלים. כחלון לצד השייח’ סורור בן מוחמד אל-נהיאן ואיש העסקים שמעון כהן
(צילום: חדשות ערוץ 12)
הקרן שפתחו סורור, כהן וכחלון קיבלה את השם SCK, ראשי התיבות של שלושת השותפים. על פי הפרסומים בתקשורת עם הקמתה, בראש הקרן יעמוד כחלון, והיא תעסוק בניהול כספי קרנות פנסיה בישראל ובאיחוד האמירויות, ובהשקעות בתחומי החדשנות והטכנולוגיה. את ההון למיזם של כחלון אמורות לספק, כך לפחות לפי הפרסומים, קרן הפנסיה הגדולה באבו־דאבי שמוביל אל־נהיין, לצד זרוע ההשקעות של מנורה מבטחים, אחת מחברות הביטוח והפנסיה הגדולות בישראל. בנוסף, פורסם כי יוזרם למיזם כסף פרטי של השותף האמריקאי, כהן.
אלא שבתום כשנה מההכרזה על הקמת הקרן, ולמרות הכספים האדירים שיש לה גישה אליהם, לא נראה כי המיזם הזה משגשג. בפברואר האחרון פורסם כי במנורה מבטחים מהססים אם להשקיע בקרן, לאחר שלא התקבלו הצעות להשקעה מהשותפים באבו־דאבי. סקירה של המסמכים הגלויים של מנורה מבטחים, לא מראה שיש לה כל פעילות עם קרן SCK עד היום. ואכן, גורמים בחברה אישרו כי עד כה טרם בוצעה השקעה כזו.
גם באבו־דאבי, נראה שהקרן של כחלון לא מכה גלים. "לא שמעתי על הקרן הזאת יותר מדי, וגם מה ששמעתי, הגיע מכיוונו של כחלון עצמו", אומר גורם הבקיא מאוד במערכת היחסים העסקית בין ישראל לאבו־דאבי. "אתם יודעים איך זה - גם בתקופה שבה פתחו את סין למסחר עם ישראל, פתאום כל אחד הצהיר שהוא מחובר שם. אותו הדבר קורה בשנה האחרונה עם האמירויות".
מי שכנראה כן מרוויח בכל זאת מהקרן, הוא כחלון. "מה שקורה בדרך כלל במיזמים מהסוג הזה, הוא שבעל ההון נותן למישהו כמו כחלון ריטיינר של 20 אלף שקל בחודש, לפעמים יותר, כדי שיעזור לו לפתוח דלתות", אומר אדם שמכיר את כחלון ומעורה בעולם העסקים. "לפעמים זה עוזר והקרן מתפתחת, ולפעמים לבעל ההון נמאס לחכות ואז היא מתפרקת. עד עכשיו לא שמענו שהקרן של כחלון השיגה משהו, אבל זה לוקח זמן עד שאפשר להכריז על עסקה. אולי עוד נשמע על משהו".
עד אז, הדבר היחיד שכן נשמע על אודות הקרן האמירותית של כחלון, התברר כפייק ניוז: במאי האחרון פורסם כי אל הקרן יצטרף פוליטיקאי אחר שזה עתה פרש ממשרד האוצר, יצחק כהן, איש מפלגת ש"ס שכיהן כסגן שר האוצר. לדברי כהן, "זאת הייתה ידיעה לא נכונה. שנינו הכחשנו את הידיעה, ובכל זאת פירסמו את זה בזמנו. זה לא היה ולא נברא".
מאיפה זה צץ?
"אני לא יודע. אבל כחלון ואני חברים טובים ואני מאוד אוהב אותו".
פסק הזמן הנוכחי שלקח כחלון מעיסוק ישיר בפוליטיקה הוא לא הראשון שלו. מי שנכנס לכנסת לראשונה ב־2003, וכעבור שלוש שנים בלבד כבר זינק למקום הראשון בפריימריז של הליכוד, התבלט בתפקידו כשר התקשורת, הוציא לפועל את הרפורמה בשוק הסלולר וזכה למחמאה האולטימטיבית מראש הממשלה בנימין נתניהו, שבצל המחאה החברתית של 2011 וברגע נדיר של פרגון, דחק בשריו "להיות כחלונים".
אך ב־2012, בשיא הקריירה הפוליטית שלו, עזב כחלון את הליכוד ופרש לביתו. באותה תקופה הקים במכללה האקדמית נתניה את המרכז לרפורמות ומנהיגות, שעסק ביוקר המחיה בישראל ומומן בידי אנשי עסקים, שאותם גייס כחלון בעצמו. אז זה היה נראה שכחלון ממשיך בחיים הציבוריים, ועדיין לא ממהר לעשות לביתו. אלא שהמרכז חדל לפעול מאז, והיום לכחלון אין כל פעילות במכללת נתניה. את עיקר מרצו, הוא משקיע הפעם כאמור בעסקים פרטיים.
כעבור שנתיים בלבד של פסק זמן, חזר כחלון לכנסת ולממשלה כמנצח. כשהוא רוכב על הסנטימנט החברתי הקים את כולנו, שהוגדרה כמפלגה ימנית־חברתית־כלכלית, וזכה איתה בעשרה מנדטים בבחירות 2015. כחלון מונה לתפקיד עליו חלם, שר האוצר, שוב פעם בממשלת נתניהו. בתקופתו במשרד היה חבר גם בוועדה למינוי שופטים, והובך לאחר שנחשף כי היה בקשר אישי עם השופטת כרייף. הסיפור פורסם לאחר שבמהלך חקירתה בלהב 433, במסגרת פרשת "מין תמורת מינוי", התברר שכרייף מחקה הודעות ווטסאפ שחשפו את טיב הקשר האישי בין השניים. כחלון, ראוי להבהיר, לא נחקר כחשוד בפרשה.
בבחירות 2019 איבד כחלון מכוחו הפוליטי, וזכה בארבעה מנדטים בלבד. בעוד הפלונטר הפוליטי הולך ומסתבך כוחו נשחק עוד ועוד, ובשלב מסוים הוא נטמע ברשימת הליכוד לכנסת, שם שוריין במקום החמישי. גם הביקורת על תפקודו במשרד האוצר בתקופת משבר הקורונה לא הועילה לו אלקטורלית. לקראת הבחירות במרץ 2020 (השלישיות בתוך שנה), הודיע כחלון שוב על פרישתו מהחיים הפוליטיים, אך נאלץ להישאר בתפקיד עד להשבעת ממשלת נתניהו־גנץ, שהקמתה הלכה והתארכה. גם ב'ארץ נהדרת' זיהו את התסכול של כחלון מהמצב, ושידרו חיקוי שלו מתחנן בפני נתניהו ש"ישחרר" אותו מהתפקיד.
6 צפייה בגלריה
ברגע נדיר של פרגון רה"מ לשעבר דחק בשריו "להיות כחלונים". כחלון ובנימין נתניהו
(צילום: אלכס קולומויסקי)
וכרגע, במקום לפקוד אולפנים, הוא נוהג לפקוד את בית הקפה הקבוע שלו בשדרות מוריה בחיפה. הבחירה המועדפת היא עוגת גבינה, לצד קפה או סודה. "הוא אף פעם לא מקבל הנחות, אבל פה הוא מרגיש בבית ויכול להגיע ברגל", אומר אור בן חמו, מנהל בית הקפה 'גרג קיטשן'. "גם כשהוא היה שר האוצר והיה בשיא הלחץ, הוא תמיד חייך לכולם. הוא אוהב לשבת בפינה, משתדל לשבת עם הגב לכולם, מתוך צניעות ורצון לא למשוך תשומת לב. והוא תמיד משאיר טיפ מכובד. בן אדם ברמה". "אם יש משהו שמשה אוהב", אומר חבר חיפאי של כחלון, "זה להיות עם המשפחה שלו".
ואכן, הפעם, בניגוד לפסק הזמן הקודם, לא נראה שכחלון מתכנן חזרה זריזה אל הבמה הציבורית. "להבנתי, 'מגרד' לו לחזור, ואני חושב שבשלב מסוים הוא יחזור, אבל זה לא יקרה בקרוב", מעריך גורם פוליטי שהיה נוכח בחתונה בקיסריה. "הוא מרוויח טוב וחי חיים יותר שקטים. אין ספק שברמה האישית טוב לו, אבל הפוליטיקה היא חיידק".
אם כך, למה הוא פרש?
"משה כחלון הוא חיה פוליטית. הוא יודע לזהות תהליכים ומומנטום ומבין פוליטיקה ברמות הכי גבוהות. הוא התחיל עם עשרה מנדטים ונחלש לארבעה; הוא ראה שהדבר שהוא הקים, שנקרא כולנו, לא מתרומם. אז הוא חזר לליכוד והחליט לסיים את דרכו הפוליטית. השיקול העיקרי היה ש'כולנו' נתקעה".
היה קרע בינו לבין נתניהו?
"לא. היחסים שלו ושל נתניהו טובים".
גם גורמים נוספים בסביבתו של כחלון מספרים שהיחסים בינו לבין נתניהו טובים. "יש מעט מאוד אנשים שלא מסתדרים עם משה", אומר אחד מהם. "משה תמיד היה אדם שניהל קשרי עבודה טובים עם כולם. עם דרעי, עם ליברמן ואפילו עם נתניהו. אם מישהו לא מסתדר עם כחלון, הבעיה אצל המישהו הזה, לא אצל כחלון".
מה יחסו לנתניהו?
"מצד אחד הוא מאוד מעריך את כישוריו, את יכולותיו לקרוא את המציאות ולקבל החלטות; מצד שני, הוא יודע בדיוק איפה הצדדים החלשים של נתניהו ברמה של אמירת אמת, לעמוד במילה ולנהוג בחברות".
יכול להיות שכחלון ממתין שנתניהו יירד מהבמה?
"אין אדם במערכת הפוליטית, משמאל ועד ימין, שלא מבין שהמערכת תשתנה מהקצה לקצה ביום שנתניהו יפסיק להיות חלק מהמשוואה".
כחלון יחזור לליכוד?
"מוקדם לדעת. כשזה יהפוך להיות רלוונטי, הוא יעסוק בזה".
מה שדי בטוח הוא שכחלון לא יחזור לכולנו. הסיבה היא, שאין "כולנו". מוסדות המפלגה לא קיימים, פעילים אין לה, וחבריה התפזרו בין המפלגות השונות. המצב הגיע לכדי כך שמנכ"ל כולנו לשעבר, מונה לנהגו של ראש עיריית רמת־גן, כרמל שאמה הכהן. "אני ברמה האישית מאוד אהבתי את משה, האמנתי בדרך שלו, ומאוד התאכזבתי מהעזיבה שלו ומזה שהוא נעלם והפסיק לתרום בחיים הציבוריים", אומר גורם לשעבר במפלגה. "מאז שהוא עזב לא שומעים ממנו. כשהכל התפורר, כחלון פשוט ניתק מגע".
"אני לא חושבת שכחלון אמר לעצמו, 'לעולם לא אחזור לפוליטיקה'", מנסה לסכם ח"כ מהליכוד. "יש אנשים כמו משה כחלון או כמו סילבן שלום, שהמהות שלהם היא פוליטיקה. גם אם הם לא חוזרים בעצמם, הם תמיד יבחשו, תמיד יתעניינו. כשזה ככה, אתה אף פעם לא יודע איזו קונסטלציה תהיה, שפתאום תתאים לו כדי לחזור, כי הוא תמיד בעניינים. אנשים עדיין בקשר איתו, יש לו מהלכים בקרב ראשי ערים באזור חיפה ונתניה. עכשיו כחלון בשלב של לעשות כסף, אבל לך תדע מה יהיה עוד חמש שנים".
"אולי בעוד עשר שנים", מהמר אדם שעבד בעבר בצמוד לכחלון. "אני מרגיש שהפרק הזה בעולם העסקי מרתק ומעניין אותו. זה אדם שמרגיש היום שהוא יכול להעלות את רמת החיים שלו ושל ילדיו. כשהוא ישיג את זה וירגיש שהוא בעצמאות כלכלית, הוא יחזור לפוליטיקה".
זה עשוי לקחת הרבה זמן.
"אולי, אבל אין בכחלון את הלהט הפוליטי כרגע. בשביל כחלון, אם תיתן לו שעה וחצי אחר הצהריים להיות עם הנכדים, זו פסגת המאוויים בשבילו. אין לו את האובססיה הפוליטית, שבלעדיה אי־אפשר להגיע רחוק, ועובדה שהוא באמת נטש באמצע הקריירה. כדי שתבער בו מחדש תשוקה, הוא צריך כנראה להתרחק לכמה שנים. היום, אני עוד לא מזהה את התשוקה הזאת אצלו".
