הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה היום (ה') את שיעור הריבית הבסיסית בישראל על 0.1% לשנה. ריבית הפריים תישאר בשיעור של 1.6% לשנה. בבנק ישראל צופים כי הריבית תעמוד גם בסוף השנה הנוכחית על 0.1%, ובשנה הבאה עשויה לעלות ל-0.25%.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הפעם האחרונה שבה שונה שיעור הריבית בישראל היה בעת הסגר הראשון במשבר הקורונה, כאשר הריבית הופחתה מ-0.25% ל-0.1% כדי לסייע לכלל האוכלוסייה ולעסקים. הייתה זאת גם הפעם היחידה שבה שינה בנק ישראל את הריבית מאז מינויו של פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל בסוף שנת 2018, לפני כמעט שלוש שנים.
1 צפייה בגלריה
פרופ' אמיר ירון
פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
כעת, עם תחילת דעיכת משבר הקורונה בעולם בשל החיסונים והעלייה באינפלציה כמעט בכל המדינות, עומדת על הפרק במדינות השונות השאלה לא אם הריבית תעלה, אלא מתי זה יקרה. התחזיות השונות הן שהריבית בארה"ב תעלה במהלך המחצית הראשונה של 2022 וההערכה היא שהריבית בישראל לא תעלה לפני שהיא תועלה על ידי הפד (הבנק המרכזי) בארה"ב.
אם תימשך העלייה באינפלציה, שכבר הגיעה ל-2.3% מאז ראשית השנה ונובעת מחזרת המשק לפעילות מלאה, תוך כדי זינוק בהוצאות שמבצעים הישראלים לצריכה עם התאוששות המשק, העלייה בריבית היא בלתי נמנעת.
עלייה בריבית בישראל תחזק עוד את השקל, בניגוד למגמות בנק ישראל להגן על היצואנים, אך עשויה למתן את הביקושים הגואים לדירות, שכבר התייקרו השנה ב-8%, ובכך להאט את עליית המחירים.
שער הדולר היציג, שזינק בימים האחרונים משער שפל של 3.2 שקלים עד ל-3.25 שקלים, שב וירד היום לפני פרסום מדיניות הריבית על ידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, ושערו היציג נקבע על 3.228 שקלים.

הצריכה הפרטית צפויה לצמוח

בנק ישראל מעריך כי תקציב המדינה יאושר עד סוף השנה. גירעון הממשלה ב-2021 צפוי לעמוד על 6.4% מהתוצר, וב-2022 על 4% מהתוצר. יחס החוב לתוצר צפוי להסתכם בכ-73.5% בשנת 2021 ובכ-73% בשנת 2022.
התחזית מגלמת הערכה כי המשק ממשיך בתהליך ההתאוששות מהמשבר. ב-2022 הפעילות בממוצע שנתי צפויה להיות נמוכה בכ-2% ממגמתה מתקופת טרום המשבר. התרומה המרכזית לסטיית הפעילות מהמגמה היא של הצריכה הפרטית, שכן בשנת 2020 הצריכה הפרטית הייתה הגורם הדומיננטי ביותר שהתכווץ, עקב הסגרים והמגבלות.
בהתאם לכך, ההכנסה הפנויה של סך משקי הבית עלתה ונוצר חיסכון כפוי. כך שבטווח התחזית, לאור הסרת המגבלות, הצריכה הפרטית צפויה לצמוח ולהוות את הגורם הדומיננטי לצמיחת הביקושים לתוצר.
בנק ישראל מעריך כי הצריכה הפרטית תגדל ב-7% ב-2021 וב-5.5% ב-2022. היצוא יגדל השנה ב-7.5% ובשנה הבאה ב-4%. היבוא האזרחי יגדל השנה בשיעור גבוה במיוחד של 15% ובשנה הבאה ב-7.5%. שיעור האבטלה יהיה ברבעון האחרון של השנה 7.1% וברבעון האחרון של 2022 יעמוד על 5.2%, עדיין גבוה יותר מאשר ערב משבר הקורונה. האינפלציה תסתכם השנה ב-2.5% ובשנה הבאה ב-1.6%.
במקביל נמשכת ההתאוששות בהיקף התעסוקה. שיעור התעסוקה עלה ל-58.8% באוגוסט, ותמונה דומה עולה גם מנתוני ספטמבר.