רפורמת החקלאות שהובילו שרי האוצר והחקלאות אביגדור ליברמן ועודד פורר התמוססה ברובה: המכס על פירות וירקות לא ירד ל-10% בתום חמש שנים כפי שנקבע ברפורמה המקורית. הפחתת המכס ברפורמה המקורית נועדה להוריד את מחירי הפירות והירקות, אך בהסכם החדש שהושג היום (ב') בין החקלאים לשרים נקבע כי בירקות: עגבניות, מלפפונים, פלפל, תפוחי אדמה וגזר - המכס לא יפחת מתחת ל-50%. בפירות: תפוחים, אגסים, אפרסקים ונקטרינות סוכם כי המכס עליהם לא יפחת מ-40%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים אמר כי "לאחר שנה של מאבק עיקש על עתידה של החקלאות הישראלית והמשק המשפחתי הגענו לחתימה על הסכם עם המדינה. בהסכם עמדנו במרבית היעדים שהוצבו על ידנו בתחילת המאבק. הגדלנו משמעותית את היקף התמיכה הישירה לחקלאים, הורדנו את עלויות העובדים, יינתן פיצוי במקרה של עליית מחירי המים, מנענו פגיעה בהגנת הצומח ויצרנו הגנה מוגברת לגידולים אסטרטגיים לביטחון המזון ולאזורי הפריפריה. אין למדינה השקעה טובה יותר מאשר השקעה בחקלאות שלה".
הישג נוסף לחקלאים: יקבלו תמיכה ישירה שתסתכם בתום חמש שנים ב-700 מיליון שקל. מדובר בהגדלה משמעותית בהשוואה לרפורמה המקורית בה נקבעה תמיכה ישירה בגובה של 420 מיליון שקל. זאת לפי המפתח הבא: 900 שקל לדונם מטעים, 500 שקל לדונם חממות ו-200 שקל לגידולי שדה. בעוד שברפורמה המקורית נקבע סך של 100 שקל לדונם לכל הגידולים ללא הבחנה ביניהם.
מגדלי הזיתים והדבוראים יקבלו כנגד הורדת המכס תמיכה ישירה של 30 מיליון שקל בשנה בכפוף להורדת המכס ב-10% בתוך חמש שנים. בנוסף, 2 מיליארד שקל יינתנו לתמיכה בהשקעות בחקלאות - עוד 600 מיליון שקל יינתנו כתקציב להשקעות במו"פ במטרה לפתח ולהטמיע טכנולוגיות חדשות בחקלאות.
צפו: כיצד מתמודדים עם עליות המחירים?
(צילום: נוויל האריס)
הישג נרשם גם בצד של עלויות העובדים הזרים: יופחתו ההיטלים והאגרות בסך 1,200 שקל לעובדים הזרים ובנוסף תשוחרר מכסת הבאת עוד 4,000 עובדים זרים לענף.
כמו כן סוכם שיוקם צוות בין משרדי עם נציגות החקלאים שיבחן את עומס הרגולציה לגבי עובדים זרים על מנת לגבש תיקונים שיקלו על החקלאים בנושא המים. סוכם שבמידה ורשות המים תעלה את מחירי המים לחקלאים, יהיה מנגנון פיצוי לחקלאים בגובה העלייה. לצורך העניין יועמד תקציב פיצוי עד מיליארד שקל.
הישג גדול מאוד לחקלאים הוא בנושא הגנת הצומח ששימש לצד מניעת כניסת מזיקים לישראל גם כחסם ליבוא, ומנע יבוא תוצרת מארצות רבות מחשש ממזיקים. הרפורמה הייתה אמורה להקל בתקנות אלו, וכעת הוחלט שתקנות הגנת הצומח לא ישתנו.
סוכם על חקיקה תומכת ייצור מקומי - הממשלה תפעל להשלמת הליכי החקיקה לסימון ארץ המקור במוצרי חקלאות, לעידוד השקעות הון בחקלאות וכן תקודם חקיקה שתאפשר מכירה ישירה בשטח חקלאי. יש לציין כי לטובת הישגי החקלאים ונכונות האוצר ללכת לפשרות וויתורים עמדה העובדה כי מאז הקורונה ובעיקר מאז החלה מלחמת אוקריאנה-רוסיה גבר העניין בנושא ביטחון המזון לאור החוסרים שנוצרו בעולם, תחזיות האו"ם לרעב עולמי והעובדה שאוקראינה חדלה לייצא חיטה ושמן בגלל המלחמה ובעקבות המחסור, מדינות נוספות החליטו לשמר את המזון עבור אזרחיהם ולא לייצא אותו.
אבשלום אבו וילן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, מסר כי "טוב שהממשלה הבינה את חשיבות החקלאות המקומית, ודאי בתקופה בה מדינות בכל העולם דואגות לייצור עצמי של מזון ולאי-תלות במדינות אחרות לאספקת מזון וזאת כדי לדאוג לביטחון תזונתי לאזרחיה".
