בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגישו אב ובתו על חיובם במס בשל רווח של 600 אלף שקל שהגיע לידם ממכירת דירה בתל אביב ארבעה חודשים בלבד אחרי קנייתה. השופט הרי קירש קיבל את טענת פקיד השומה שלפיה לא מדובר ברכישת דירה למגורים אלא בעסקה בעלת אופי מסחרי, הגוררת חיוב במס.
במוקד ההליך ניצבה דירת שלושה חדרים ושתי מרפסות ברחוב בן יהודה שבצפון הישן של תל אביב. מדובר בנכס שאותו קיבלה בזמנו אישה בירושה. האב פגש אותה במהלך התמחותו אצל עורך הדין שטיפל בהעברת הירושה. לטענתו, משנודע לו שהיא מעוניינת למכור את הנכס הוא פעל למכירתו לבתו, מתוך מחשבה שמדובר בדירה התואמת לצרכיה.
כך יצא שבמאי 2013 חתמה הבת, שהייתה אז בת 18, על הסכם לרכישת הדירה תמורת 1.2 מיליון שקל. ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן, בספטמבר 2013, נמכרה הדירה ב-1.8 מיליון שקל, כלומר ברווח של 50% תשואה. בשלב מסוים קבע פקיד השומה שהלכה למעשה לא מדובר ברכישה למטרת מגורים אלא ב"עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי" הגוררת חבות במס.
בערעור שהגישו האב ובתו למחוזי באוקטובר 2021 נטען שהרקע למכירה הזריזה הוא חילוקי דעות בקשר לערבות האב למשכנתה. לדבריו הוא גילה שבן הזוג של בתו, שעמו היא עתידה לגור בדירה, מבוקש בחו"ל בשל עבירה חמורה שביצע. בעקבות זאת חזר בו האב מכוונתו לערוב למשכנתה, מה שאילץ את הבת למכור את הדירה. לפיכך, נטען, הדירה נרכשה למטרת מגורים כך שאין מקום למיסוי הרווחים שהתקבלו ממכירתה.
מנגד עמד פקיד השומה על טענתו כי הרוח החיה מאחורי העסקה הוא האב, שקנה את הדירה לצרכים מסחריים, ויש לשלם בגינה מס.
עו"ד יהושע (שוקי) ג'אנהואכן, השופט קירש דחה את גרסת האב ובתו ביחס לסיבת מכירת הדירה. לדבריו לא הוכח שגילוי האב על הסתבכותו הפלילית של בן הזוג אירע דווקא בתקופה שבין קניית הדירה למכירתה. יתרה מכך, גם לא הוכח שסיבה זו דווקא הייתה המניע למכירת הדירה. מעדות הבת עלה כי פער הגילאים הגדול בינה לבין החבר שלה – עשר שנים – הוא שהפריע לאביה.
נסיבות נוספות שהקשו על קבלת גרסת המערערים שלפיה הדירה נרכשה למטרת מגורים הייתה שהבת, לכאורה הרוכשת האמיתית, כלל לא הגיעה לראות את הנכס ולהתרשם ממנו לפני הקנייה. יתרה מכך, היא הייתה אז בת 18 ועמדה לפני הגיוס לצה"ל, ואישרה בעדותה בבית המשפט כי לא חיפשה באותה תקופה דירה אחרת לגור בה.
בפסק הדין צוין שאינדיקציה נוספת לכך שמדובר בעסקה בעלת אופי מסחרי נמצאה בעובדה שהאב – שאין מחלוקת כי היה מעורב ברכישת הדירה – הינו בעל ניסיון עשיר בתחום הנדל"ן. הוא שימש בעברו כבעלי משרד תיווך, ארגן קבוצות רכישה ואף התמחה באותה עת במשרד עורכי דין העוסק בעסקאות נדל"ן, אליו הצטרף בהמשך כשותף.
נוכח הנסיבות קבע השופט שיש לקבל את עמדת פקיד השומה שלפיה מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי החייבת במס. האב ובתו חויבו בהוצאות משפט בסך 7,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הבת: עו"ד ינון ישי
• ב"כ פקיד השומה: עו"ד הגר אסף (פמת"א אזרחי)
• ב"כ האב: לא צוין
• עו"ד יהושע (שוקי) ג'אנה עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
