שוק ההון העולמי רעש בשבוע האחרון, כאשר בתוך כמה ימים הצליחו סוחרי מניות חובבים להקפיץ את שווי השוק של רשת חנויות משחקי מחשב אמריקנית, שעמדה בפני פשיטת רגל, משני מיליארד ל-25 מיליארד דולר. המניה של "גיימסטופ" זינקה ביותר מ-1,700% מאז דצמבר, ועל הדרך גרמה להפסדים של מיליארדי דולרים עבור קרנות גידור בוול סטריט.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המשקיעים הצעירים ניצלו את שיטת המכירה ב"שורט", שבה משתמשות הקרנות, כדי להעניש אותן. בעוד שהן הימרו שמחיר המניות של GameStop ייפול, הצעירים רק המשיכו לקנות את המניה, מה שגרם לשווי השוק של החברה לזנק. ממון ו-ynet שוחחו עם יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה בתל אביב ולשעבר מנהל ההשקעות של חברת איילון, כדי להבין מה קרה.
מה זה למכור ב"שורט"?
"כמו שניתן להמר על עלייתה של מניה, אפשר להמר, ולהרוויח, גם מירידתה. זו אסטרטגיה נפוצה שנקראת 'מכירה בחסר' ומשתמשים בה קרנות הון ומשקיעים רבים. גוף השקעות לוקח מניה בהשאלה מגוף כלשהו, מוכר אותה, מחכה שמחירה ירד ואז קונה אותה שוב ומחזיר לבעלים המקוריים - ומרוויח את ההפרש בין המחירים. קרנות הגידור הימרו על מניה זניחה בשם גיימסטופ שעוסקת במשחקי וידיאו".
ומה שיבש את ההימור שלהן?
"גדודים של צעירים שהחלו לסחור בבורסה באמצעות אפליקציית 'רובין הוד' תיאמו ביניהם באמצעות הרשת החברתית רדיט 'להריץ את המניה'. הביקושים הקפיצו את שער המניה מ-20 דולר ל-460 דולר. קרנות הגידור נאלצו לרכוש את המניה בשער גבוה יותר מהשער שעליו הימרו ונגרם להן נזק של מיליארדי דולרים. כדי לממן את רכישת המניה בהפסד הן נאלצו למכור מניות אחרות שהשקיעו בהן ובכך העצימו אף יותר את הזעזועים בוול סטריט".
3 צפייה בגלריה
יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה בתל אביב
(צילום: סיון פרג')
מדובר במהלך אידיאולוגי?
"היוזמים טוענים שכן. מדובר בהענשת קרנות הגידור, בטענה שלאורך השנים הן יצרו עיוותים בשווקים בעקבות אותן מכירות בחסר, מבלי שפעלו מולן כוחות לתיקון העיוותים. המסר של היוזמים הוא שהעידן הזה נגמר והם יפעלו במקומות שבהם נראה שהקרנות מעוותות מחירים באמצעות הימורים. 'נהיה הכוח מנגד על ידי רכישת אותן מניות שהימרתם עליהן בחסר', הם אמרו.
"טענה נוספת שעולה נגד הקרנות היא שהפרקטיקה שלהן למכור בחסר מניות של חברות בקשיים פוגעת בחברות ובסיכוייהן להיחלץ מהמשבר. מכירת המניות מורידה את מחיר המניה ואת שווי החברה ובכך יוצרת לחץ נוסף על החברה - שתתקשה כעת עוד יותר לקבל אשראי מהבנק - וכן יוצרת חשש אצל ספקים ולקוחות".
תזכורת - הבורסות משתוללות: צפו בדיון באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
איך הם יודעים אילו מניות הקרנות מוכרות בחסר?
"כל הבורסות בעולם, כולל ת"א, מדווחות על יתרות המכירה בחסר בכל נייר ועל השינוי השבועי ביתרות האלה. ניתן לעקוב בקלות ולראות אילו ניירות נמצאים במכירה בחסר בהיקפים גדולים. בארה"ב פועלות חברות שמפרסמות המלצות למשקיעים באילו חברות כדאי לבצע שורט, בהן קרן הגידור סיטרון שהודיעה בעקבות האירועים שתפסיק לפרסם סקירות שליליות".
לסחור גם בדולר
המשקיעים הצעירים השתמשו באפליקציית רובין הוד, מערכת דיגיטלית למסחר בניירות ערך שמאפשרת לכל אחד לסחור מכל מקום בסכומים מאוד קטנים, ובעלויות כמעט אפסיות בהשוואה לעמלות שגובים הבנקים.
מהי תרומת הטכנולוגיה החדשה לכאוס שנוצר?
"השינוי הגדול הוא שהאפליקציה מאפשרת לרכוש שברי מניה. מניה של אמזון עולה 3,000 דולר, ומי שאין לו סכום כזה לא יכול לרכוש מניה אחת, אך האפליקציה מקבצת מספר משקיעים לכדי מניה אחת ומאפשרת לקנות חלקים ממנה. רובין הוד ודומותיה מאפשרות לראשונה לסחור גם בהשקעה של דולר אחד. זה אירוע דרמטי שמשנה את המסחר בעולם ומכונה 'הדמוקרטיזציה של המסחר'. לא רק בעלי ממון יכולים לסחור אלא כולם. הדמוקרטיזציה הזאת איפשרה למשקיעים קטנים להצטרף לזירה וכעת הם הצבא שנלחם בקרנות".
אפליקציית רובין הוד מאפשרת לקנות גם שברי מניה, כך שאפשר לסחור באמצעותה גם בהשקעה של דולר אחד בלבד. זה איפשר למשקיעים קטנים להצטרף לזירה כדי "להילחם" בקרנות
עלה חשש שוול סטריט תתרסק אם יימשכו הפסדי הענק של קרנות הגידור, אז האם תופעת הסוחרים החדשים בכלל טובה?
"יש צדדים חיוביים, כמו ביטוי לחוכמת ההמונים והעובדה שיש כוח מאזן מול הקרנות הגדולות. בנוסף, נוצרה הזדמנות לעוד קהלים ליהנות מהבורסה ולבנות סל של מניות נחשקות גם בסכום פעוט".
אז איפה הקטץ'?
"הדאגה היא למשקיעים הקטנים, שהרבה מהם אולי אוהבים את האידיאולוגיה אבל לא באמת מבינים את המהות ויכולים לספוג הפסדים גדולים. הם קנו את המניה כשכל בר-דעת יודע שזו לא חברה ששווה 23 מיליארד דולר. כשחלק מהם ירצו לממש את הרווחים, שכעת הם על הנייר בלבד, ויציפו את השוק במניות כשבצד השני לא יהיה מי שירכוש - המחיר יירד ועלול לגרום להם למכור בהפסד משמעותי.
"כרגע ראשי הצעירים טוענים שהם לא מתכוונים למכור את הנייר כעונש לקרנות, אבל במציאות חלק מהמשקיעים ירצו למכור כי יצטרכו את הכסף או ירצו לממש רווחים. בנוסף, התופעה מייצרת סיכון ליציבות של מוסדות פיננסיים שעלולה לגרור אחריה שרשרת של אירועים דרמטיים. אם ייפלו קרנות גידור גדולות, עלולה להיות לכך השפעה שלילית על כל המסחר, ובסוף כולם ייפגעו ממפולת".
אז למה הרגולטורים או הרשות לני"ע האמריקנית לא הגבילו הרצת מניות?
"במהלך השבוע המסלקות שנבהלו הטילו מגבלות על היקף הרכישות שהריצו הצעירים, אבל ביום שישי הסירו את המגבלה משום שהופעל לחץ פוליטי שטען שזה לא דמוקרטי. עד עכשיו הרגולציה האמריקנית ישבה מהצד והרשות לני"ע אמרה שהיא עוקבת, אבל צריך גם ביצוע - במיוחד כשרואים ברדיט את קצב הצטרפות המשקיעים. זה מפחיד וצריך לייצר תוכן מקצועי רלוונטי לציבור הזה כדי להסביר את ההשלכות. זה מה שקורה כשמנהלי השקעות ויועצי השקעות ואנשי מקצוע מנועים מלדבר עם הציבור הרחב - נוצר ואקום שלתוכו נכנסים בעלי אינטרסים כאלה ואחרים. לא כולם בסיפור הזה על האידיאולוגיה".
אפשר לומר שהיה כאן אירוע מכונן, כזה שישנה את המסחר?
"כן. ניתן לומר שאנחנו בתוך אירוע שבו ההיסטוריה של השווקים הפיננסיים כותבת את עצמה מחדש. חברו כאן כמה גורמים: יש באירוע תנאי בסיס מעבר לטכנולוגיה שאיפשרה זאת, כשגם לקורונה ולמעבר לעבודה וגם למסחר מהבית יש חלק בנושא".
מה יקרה עכשיו?
"אנחנו מאמינים שכוחות השוק בסופו של יום יעשו את שלהם וההיגיון יחזור למסחר, ומניה שלא שווה את מחירה תתאפס ותגיע לשוויה הריאלי".
טלטלה שגלי ההדף שלה מורגשים גם בתל אביב
בתוך כך, ירידות שערים חדות נרשמו אתמול בבורסה בתל אביב. מדד ת"א 35 ירד ב-1.6%, מדד ת"א 125 ירד ב-1.2%. מניות בנק לאומי ירדו ב-1.5% ובנק דיסקונט ב-1.2%, טבע רשמה ירידה של 4%, איי-סי-אל ירדה ב-3%. לעומת זאת מניית דלק רשמה עליה של 7.9%.
הירידות החדות בת"א מגיעות בעקבות השבוע הסוער בניו יורק שהסתיים בירידות חדות. מדובר בשבוע הגרוע ביותר מאז אוקטובר האחרון, וכדור השלג, שהחל להתגלגל עם הטיסה במניית גיימסטופ והמתקפה הרחבה של בני הדור צעיר על הממסד הפיננסי, רק צובר תאוצה.
לפי הערכות, קרנות הגידור כבר הפסידו סכום עצום של 70 מיליארד דולר מתחילת השנה בעקבות זינוק בשערי המניות שהן הימרו נגדן, כלומר הימרו שערכן יירד. לעומתן, המשקיעים הצעירים שמחוברים ביניהם ברשתות החברתיות ובפורומים עצמאיים הטיסו את מניית גיימסטופ ביותר מ-1,000% מתחילת השנה, ואת מניותיהן של חברות כמו יצרנית הטלפונים הניידים בלאקברי או רשת בתי הקולנוע AMC, שגם הן היו מניות כושלות שהקרנות הגדולות הימרו נגדן.
השאלה עכשיו היא האם כל זה חוקי ואיך בדיוק זה ייגמר. מה יהיה כשהצעירים שעשו הון ירצו לממש את הרווחים?
הקריאות "תחזיקו" בפורומים מנסות לעודד את המשקיעים הקטנים לא להישבר, אבל גם כרישי וול סטריט מסרבים להיכנע ועוזרים זה לזה בהזרמות כספים שמכסות על הפסדים שספגו, מוכרים מניות אחרות כדי לכסות על הפסדים ושולחים בכך את הבורסות כולן לטלטלה שגלי ההדף שלה מורגשים בכל העולם וגם בת"א.
