בשיתוף אתר "המקצוענים"
אמנם המראה של גינת פרא ירוקה יכול להיות מאוד יפה, בייחוד בסביבה כפרית. ואולם, ברגע שהעשבייה מתייבשת, היא גורמת להרבה יותר נזק מתועלת.
מדוע לא כדאי להזניח את העשבייה?
ראשית, היא מאוד קשה לעקירה. ככל שהשורשים עמוקים יותר וככל שהעשבייה גבוהה יותר (יכולה להגיע גם לעשרות סנטימטרים), כך קשה יותר להיפטר ממנה.
שנית, במקרה של שריפה, חלילה, עשבייה יבשה גורמת לאש להתפשט במהירות רבה. זה רלוונטי רק במקרים שהיא גם גבוהה וגם יבשה, אך במדינת ישראל החמה מרבית ימות השנה, זהו בהחלט דבר לא מומלץ.
שלישית, היא גורמת לנזק עצום לשאר הצמחים בגינה. אלו שקניתם, שתלתם והשקיתם בעמל רב. מעבר לכך שעשבייה שוטה נהנית ממי ההשקיה שיועדו לשאר צמחי הגינה, היא גם יכולה לגרום להם לנבול.
אמנם יש סוגים של עשבים בעלי שורשים קצרים יחסית, אך לא כולם כאלה.
אם בכל זאת אתם אוהבים מראה של עשבייה, תוכלו לבחור אותה תוך התייעצות עם גנן או במשתלה. כל עוד היא בגובה נמוך, והופכת את השטחים החשופים בגינה למעין מרבד ירוק, היא מבורכת.
כשהיא הופכת לשתלטנית, מפריעה למעבר והורסת את שאר הצמחייה – מוטב להיפטר ממנה. ויפה עונה אחת קודם. כשהאדמה רטובה והעשבייה רכה, הרבה יותר קל להסיר אותה.
מהן השיטות השונות לניכוש עשבים ואיך לבחור את השיטה המתאימה?
השיטה הקלאסית והסיזיפית – ניכוש ידני עם מעדר: למרות היות השיטה הזו איטית וסיזיפית, הרי היא המדויקת והמומלצת ביותר. היא תמנע חזרה מהירה של העשבייה, לא תפגע בשאר הצמחים שליד ולא תהרוס את הקרקע.
זו נחשבת לשיטה אקולוגית, שכן אינה כרוכה בשימוש בשום חומר כימי, ומתאימה למצב שבו העשבייה קרובה לצמחייה שנרצה לטפח, בייחוד צמחים עונתיים הנחשבים לרגישים במיוחד.
החיסרון שלה הוא מחירה הגבוה יחסית כשמדובר בשטחים גדולים שיש לעקור בהם עשבייה גדולה ויבשה במיוחד. ככל שהכמות קטנה יותר, וגובה העשבים נמוך יותר – כך היא יותר משתלמת. במקרים בהם מדובר בכמות קטנה, תוכלו לבצע זאת בקלות אף בעצמכם.
המתינו לכמה ימים גשומים, וכשהאדמה רטובה, קל יהיה לעקור את העשבים מהשורש (אפילו עם היד וללא צורך במעדר).
השיטה האקולוגית והקלה ליישום: אם יש לכם שטחים פתוחים מלאים בעשבייה, הרי שתוכלו לגרום לשמש לעבוד בשבילכם. איך? פשוט מאוד. השיגו כמה יריעות ניילון ופרסו אותן על שטחי העשבייה, לאחר שהשקיתם אותם בצורה יסודית.
בשל אפקט החממה העשבים ינבלו מהחום הרב והלחות הגבוהה. ואז, כעבור כמה ימים (או שבועיים, במקרים קיצוניים), תוכלו להסיר אותם בקלות רבה יותר עם מעדר.
שיטה זו נפוצה בעיקר בתחום החקלאות, אך מתאימה גם לשימוש ביתי, כשיש שטחים פתוחים מלאים בעשבייה. שיטה זו לא תתאים למצב שבו העשבייה צומחת פרא בין צמחים אחרים, שתרצו לשמר. גם היא אקולוגית, שכן היא מונעת את הצורך בריסוס שמסכן את שאר הצמחים ואת מצב הקרקע שלכם.
השיטה הקלה והזולה יחסית, אך שלא תחזיק מעמד לטווח ארוך: שיטת הריסוס. אמנם גננים רבים יעדיפו שיטה זו, שכן לא כולם יסכימו לעקור את העשבים אחד-אחד, אך היא מתאימה רק למקרים בהם אתם זקוקים לפתרון מהיר לקראת אירוע, או שאתם ממילא מעסיקים גנן שמגיע לתחזק את הגינה מדי כמה שבועות.
בשיטה זו, עושים שימוש בחרמש (כלי מכני שבקצה המוט שלו רצועות פלסטיק חדות). הסיבוב המהיר שלו חותך את העשבים מגובה פני הקרקע בלבד. לכן, תוך כמה חודשים, העשבים יצמחו שנית. שיטה זו גם מחייבת זהירות רבה, שכן היא עלולה לפגוע בצמחיה הסמוכה לעשבייה. על ניכוש בשיטה זו להיעשות בזהירות ובמיומנות.
השיטה הקלה וארוכת הטווח, שנחשבת לפחות אקולוגית: שיטת הריסוס, תאפשר לכם גם להיפטר מהעשבייה לטווח רחוק וגם להסיר אותה בקלות.
בשלב הראשון, מרססים את כל המשטחים שעליהם עשבייה מיותרת בעזרת חומר ייעודי.
חשוב לא לעשות זאת לבד וללא ידע, שכן מדובר בחומרים רעילים. אלו, יסכנו לא רק אתכם ואת בעלי-החיים שבגינה, אלא גם יכולים לפגוע בצמחים ולהרוס את הקרקע. יש להשתמש במינון המינימאלי הדרוש. השאירו זאת לגנן מיומן.
לאחר כשבועיים, כשהעשבייה כבר לגמרי נבולה, הגנן יסלק אותה בעזרת חרמש או מעדר. אם בחרתם בשיטת הריסוס, הקפידו להתרחק מהשטח למשך כ-12 שעות, בשל הרעילות של החומרים והסכנה בשהייה לידם.
מה עושים במצב שבו יש עשבייה במשטחי דשא?
כאן, ריסוס לא יעזור, וגם ניכוש בעזרת מעדר ישאיר חורים במשטח הדשא. העשבייה, בהחלט הורסת פעמים רבות משטחי דשא, עד כדי מצב שאין מנוס אלא להחליף את הדשא עצמו. אמנם ישנם תכשירי ריסוס ייעודיים למשטחי דשא, אך צריך מאוד להיזהר עם המינון שלהם, שכן הם יכולים להרוס את הדשא.
לפני החלפת הדשא, במצבים קיצוניים, בהחלט כדאי לנסות תחילה שיטה זו. אם מדובר בעשבייה נקודתית, ניתן לעקור אותה ידנית. ככל שהכמות גדלה, כך הפעולה הופכת ליותר יקרה, מסורבלת ולא בהכרח אפקטיבית לטווח ארוך.
ויש גם כמה שיטות סבתא: פיזור מים רותחים בצורה נקודתית ורק על העשבים השוטים. זו, תחסל אותם מיידית. אם יש לכם באדמה זרעים ונבטוטים, צמיחתם תיעצר. שאר הצמחים הסמוכים, לא אמורים להיפגע, אם תשתמשו בכמות מדודה. עד שהמים יחלחלו לאדמה, הם כבר יתקררו.
שיטת סבתא נוספת, היא לפזר מעט מלח ישירות על העשבים השוטים ולרסס אותם במים. הבעיה בשיטה זו, היא שהיא מתאימה רק למשטחים שלא תרצו שיצמח בהם דבר. היזהרו מאוד בכמות המלח שאתם מפזרים, על מנת למנוע חדירתם אל מי התהום והריסתם שאר הצמחים בסביבה.
שימוש בחומץ מטבח לבן או בחומץ תפוחים (5 אחוז), גם יסייע להיפטר מעשבים שוטים. היזהרו עם הכמות, בייחוד בקרבת צמחים אחרים. חומץ נחשב לחומר הרסני מאוד לצמחים צעירים שהשורשים שלהם טרם התפתחו. יש לעשות זאת במהלך כמה ימי שמש, שכן גשם ישטוף את החומץ, ויצריך חזרה על הפעולה בשנית.
רוצים מראש למנוע התפתחות עשבייה או חזרתה לאחר הניכוש? חפו את הקרקע
השיטה הנפוצה ביותר למניעת עשבייה היא חיפוי הקרקע. יש מספר אפשרויות לכך: חיפוי הקרקע באמצעות רסק עץ, שבבי עץ, רסק גזם. אלו, נחשבים לחיפויי הקרקע האקולוגיים ביותר.
אפשרות נוספת, היא חיפוי של האדמה עם בד ניילון מסוג פלריג, ועליו פיזור של חלוקי נחל, אבני טוף, או שבבי רעפים. לפני פיזור החיפוי, יש צורך בניכוש העשבים שבו.
עוד אפשרות, היא לפזר כמה שכבות של עיתונים, שכבת קש ומעליה עוד שכבה של עיתונים.
מעל, יש לפזר תערובת שתילה. בכך, תמנעו חדירה של חמצן וקרני אור אל הקרקע ותחנקו את העשבייה שכבר נבטה.
כדאי מאוד להרטיב את שכבת העיתונים, ולהקפיד על שכבה משמעותית של קש (לפחות 4-5 ס"מ). על פעולה זו כדאי לחזור פעם-פעמיים בשנה.
פורסם לראשונה: 12:12, 13.11.22
