"המצב בשטח ממשיך להיות קשה. אנחנו בערך עם 50% מאתרי הבנייה סגורים. קבלנים מתחילים להבין שהאירוע הזה הוא אירוע מתמשך, ולכן הם מנסים לאלתר פתרונות", כך מספר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ באולפן ידיעות הנדל"ן. "אנחנו רואים למשל באזור הצפון, קבלני תשתיות מהחברה הערבית זוכים במכרזים והם מביאים את האח, את הדוד, את הבן דוד, את הזה, גם אם המקצוע שלהם זה רואה חשבון ועורך דין, הם באים לעבוד בתשתיות, כנראה גם השכר שם גבוה. אז יש אלתורים, מנסים איכשהו לשרוד, כנ"ל גם בתחום השיפוצים שמביאים מכל הבא ליד. קבלני שיפוצים הופכים להיות פועלי בניין באתרים של הקבלנים הגדולים. אבל אין שינוי דרמטי. זאת אומרת, אנחנו עדיין ללא העובדים הזרים וללא העובדים הפלסטינים, הנושא של העובדים הזרים מדשדש, הוא איטי מאוד, הוא רגולטורי מדי. והבעיה המרכזית, לדעתי בתחום הזה של העובדים הזרים, זה שאין יד מכוונת. אין גורם אחד שמנהל ומתכלל את האירוע וקובע סדרי עדיפויות, ולכן הקצב הוא איטי".
אולפן ידיעות הנדל"ן
על פי סרוגו, על הממשלה להתערב ולקדם פתרונות מהירים וטובים יותר: "היה כדאי שראש הממשלה או שר האוצר, יתערבו. בסופו של דבר זה מתגלגל אליו אבל שר האוצר משקיף מהצד, הוא לא מתערב. כל הנושא של העובדים הזרים מתנהל על ידי משרד השיכון, רשות ההגירה, משרד הפנים, זהו, אין פה יד מכוונת שקובעת סדרי עדיפויות, ולכן זה רע מאוד. מה שצריך לעשות זה לוותר על רגולציה ולהביא לכאן את העובדים, קודם כל שיגיעו לפה. אני קורא לממשלה גם לאפשר הבאה ישירה של העובדים על ידי הקבלנים, שהקבלנים יביאו לפה את העובדים, כל אחד מאיפה שהוא יכול. חלק יביאו מרומניה, חלק מבולגריה, חלק מאוזבקיסטן וחלק מהודו. אבל בוא נביא אותם הנה, וכשהם יהיו פה, נחלק אותם בין תאגידי כוח אדם, אם העניין של התאגידים הוא הכרח. זה דבר אחד. הדבר השני, ופה אני חושב שאולי פעם ראשונה, אני קורא לממשלה להחזיר את העובדים הפלסטינים. די, מספיק. אם הממשלה חושבת שבהמשך העובדים הפלסטינים ייכנסו, ולדעתי גם אין ברירה, זאת אומרת, בסופו של דבר, הקונספציה שמדברים עליה, אולי נשברה ביחס לעזה, אבל אני לא בטוח שהיא נשברה ביחס ליהודה ושומרון, כי אנחנו רואים שמאז האינתיפאדה השנייה, משנות האלפיים, לא היה שום אירוע מז'ורי של התנגדות, של פיגוע, של טרור מאיו"ש. ולכן אני חושב שהסיכונים הם לא גבוהים במיוחד אם מכניסים אותם פנימה, אבל שוב, אני לא זה שאחראי לזה, גורמי הביטחון הם האחראים לזה, הם ממליצים להכניס אותם במתווה מסוים, והגיע הזמן. בואו נכניס אותם היום ונניע את המשק קדימה, כי אם אנחנו ננצח במלחמה ונחזיר את החטופים, אבל המשק ייהרס והענף יקרוס - לא עשינו כלום. אז הפסדנו במלחמה".
"המדינה גורמת לנו לנזק"
עוד נושא שנמצא היום בנקודה ללא הכרעה הוא האיחור הצפוי במסירת הדירות לרוכשים. "כמובן שהמדינה צריכה להתייחס לאירוע הזה", כך סרוגו. "האיחורים במסירה יהיו בסדר גודל שבין ארבעה לשישה חודשים לפחות, וממה שאני רואה היום, כמה כבר מקדמי ביטחון הקבלנים יכולים לקחת? אף אחד לא יכול לצפות מראש אירוע שבאבחת חרב, במשך חודשים, לא יהיו לנו פועלים. והמדינה מתרשלת בזה שלא מביאה לנו את העובדים החלופיים, ולכן האחריות של המדינה, גם בהקשר החוקי ציבורי וגם בהקשר הנזקי. המדינה גורמת לנו לנזק, לא בגלל שקרה אירוע בשביעי לעשירי, אלא בגלל חוסר היכולת של המדינה לספק לנו עובדים במקומם. הם מכתיבים את העניין, הם יצרו נזק לקבלנים, ולכן גם אם הקבלנים יצטרכו לשלם לרוכשי הדירות, אז המדינה תצטרך לפצות אותם. עכשיו, רוכשי הדירות גם לא אשמים, לא רק הקבלנים לא אשמים, גם רוכשי הדירות לא אשמים, ולכן נגרם להם נזק ולכן אני קורא לממשלה. משרד השיכון כן יש לו רצון להיכנס תחת השולחן, מה שנקרא, ולחשוב על איזשהו מתווה שבו גם הממשלה תכניס את היד לכיס וגם הקבלנים יאלצו לספוג חלק וגם הדיירים יצטרכו לספוג חלק, כי אחרת אנחנו נכנסים לכאוס, בתי המשפט יוצפו בתביעות, הדיירים לא יקבלו את שכר הדירה, ואני לא יודע מה ההשלכות המשפטיות של האירוע הזה, כי אם הקבלנים ילכו לבתי המשפט ויבנו על מה שנקרא סיכול החוזה, לא בטוח שבית המשפט לא יתמוך בעמדה הזאת. זה נכון שהיו תקדימים סותרים לגבי מלחמת יום כיפור שבית המשפט טען שאין כאן סיכול של ההסכם, מצד שני, מלחמת של"ג שהתמשכה הרבה זמן להבדיל ממלחמת יום כיפור, שנמשכה כמה, שמונה עשרה - תשע עשרה ימים, של"ג, זה אירוע יותר ארוך, וכמובן שהאירוע הזה של "חרבות ברזל" הוא גם כן אירוע ארוך. ולכן, לדעתי, הסיכויים שבית המשפט יפסוק בפסיקה, שיש כאן סיכול הסכמים, יש לזה השלכת רוחב מטורפת על הממשלה. ולכן עדיף לה, עדיף לממשלה, להיכנס איתנו לאיזשהו סוג של משא ומתן יחד עם משרד השיכון, ולמצוא פתרון הולם".
"זה הזמן לחשיבה מחוץ לקופסה"
עוד נושא שנמצא היום במחלוקת קשור למס הרכישה. בעוד הקבלנים סבורים שהורדת שיעור המס תעודד את המשק במשרד האוצר דווקא שוקלים להפוך את הוראת השעה לקבועה מה שישאיר את המס על רמה גבוהה. סרוגו סבור שמדובר בטעות: "האוצר רצה לקבע את המס הגבוה וועדת הכספים מנעה את זה. צריך לעשות את ההיפך, צריך להוריד עכשיו את מס רכישה למשקיעים, למשוך את המשקיעים פנימה, שיקנו דירות מהקבלנים. בדרך כלל הם קונים את דירות הפר¬י-סייל ואז, כשזה אותן עשרים אחוז מהדירות שהקבלן מתחיל למכור, ואז שמונים אחוז מהדירות האחרות יוצאות לשוק, וכך אתה מגדיל את ההיצע מצד אחד, ומצד שני, המשקיעים הרי משכירים את הדירות לשוכרים, ואז זה יאזן קצת את הלחצים של עליית מחירי השכירות. ראינו, גם בעקבות המתפנים מהצפון ומהדרום, מחירי השכירות מזנקים, משפיעים על האינפלציה לרעה, זה זמן לחשיבה מחוץ לקופסה".
