שרת הכלכלה אורנה ברביבאי באולפן ynet
(צילום: גיל יוחנן, משי בן עמי)
בצל התפשטות זן האומיקרון וכמות הבידודים שהולכת וגדלה, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי אמרה הבוקר (יום שני) לאולפן ynet: "קיבלנו החלטות לנוכח ההבנה שההדבקה של האומיקרון קיצונית ושחייבים להיערך אליה, אבל עוד היום תהיה התייעצות נוספת בעניין ההיערכות של המשק ובנוגע לשאלה האם נכון לשנות את מדיניות הבידודים כך שמחוסנים לא יצטרכו להיות בבידוד". לדבריה, "צריך לשקול בכובד ראש ובחיוב את ביטול הבידודים למחוסנים".
בדיון הערכת מצב שקיים הבוקר ראש הממשלה נפתלי בנט, גם הוא התייחס לכוונה להקל במתווה הבידודים עבור מחוסנים שנחשפו לחולי אומיקרון, ואמר שהמהלך נעשה בתיאום מול משרד הבריאות ומומחי הבריאות. "המטרה היא אכן להקל למחוסנים בחיסון מלא, כדי לא להכניס חצי מדינה לבידוד", אמר. המהלך, כך מסתמן, צפוי לצאת לפועל בתוך כמה ימים. נשקלת האפשרות לקצר את הבידוד עד לבדיקת קורונה שלילית בתום שלושה ימים, או אף לבטלו באופן מוחלט. זאת על רקע הביקורת הגוברת בתוך קבינט הקורונה על מתווה הבידוד למחוסנים, והחשש שבתוך שבועיים מספר המבודדים יגיע ל-800 אלף עד מיליון ישראלים.
השרה הסבירה כי "הדאגה של התעשייה לרציפות התפקודית היא נכונה לא רק לתעשיינים אלא בכלל, ואנחנו בודקים את כל הנושא הזה של הבידודים כדי לוודא שהרציפות התפקודית לא נפגעת". עוד הוסיפה כי "כרגע אין צפי למחסור אמיתי בחומרי גלם, אבל הדאגה של התעשיינים במקום וטוב שהם מציגים לנו את המשמעויות. נעשה מאמץ כדי להבטיח שאספקת חומרי גלם לתעשייה לא תיפגע וזה חלק מעניין הבידודים כמובן".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתוך כך, נשיא התאחדות התעשיינים בישראל, ד"ר רון תומר, אמר באולפן ynet כי "אם נמשיך במדיניות הבידודים הנוכחית, שבה כולם נכנסים לבידוד כולל מחוסנים - אנחנו נהיה עם מאות אלפי מבודדים ביום. אנחנו בשיח רציף עם המל"ל ומשרד ראש הממשלה, ואני מניח שיהיו שינויים בנושא הזה. אם באופן קיצוני יחליטו שלא לבטל את הבידוד למחוסנים - אז יהיו הקלות אחרות לתעשייה, כי אחרת התעשייה פשוט לא תעמוד בזה".
עוד הבהיר תומר כי "הבעיה שלנו היא לא רק עם הבידודים, אנחנו נדע להתגבר עליהם, הבעיה היא כמות החולים. צריך להבין שהגל הזה שונה מארבעת הגלים הקודמים, כי אנחנו מדברים על סדר גודל של מאות אלפי חולים שאולי אף יעברו את המיליון. זה אומר היעדרויות עצומות של עובדים וזו בעיה שצריך להיערך אליה מראש. הבידודים זו בעיה קשה אחת, אבל לא היחידה. הבידודים בכל מקרה יגרמו לסגר דה פקטו, לכן בטוח שתהיה רפורמה בעניין הזה".
נשיא התאחדות התעשיינים באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
ברביבאי: "גם בעלי הקניונים מבינים שמדובר במתווה מידתי"
בנוגע למתווה הקניונים, שספג ביקורת קשה בשל ההנחיות המסורבלות, אמרה ברביבאי כי "אני חושבת שנתנו פה מענה סביר שלא פוגע במסחר ומאפשר לעסקים לתפקד לצד הגנה על הציבור, זה כל הרעיון. אני חושבת שגם בעלי הקניונים מבינים שאם רוצים לאורך זמן להשאיר את המסחר פתוח זה חייב להיות מידתי ולקחת בחשבון גם את ההיבטים הבריאותיים.
"אז אם אנחנו יודעים שתחלואה עולה במקומות ללא מסכות ובוודאי במקומות של הגשת מזון, ואנחנו קובעים שאפשר יהיה לקנות טייק אוויי אבל לא לשבת במזנונים - אני חושבת שזה מידתי ומגן על הציבור שמגיע לקניונים. וזה מעבר לכך שהחנויות שהן חיוניות ימשיכו לקבל לקוחות כמו שהיה קודם".
עוד אמרה ברביבאי כי "אני רוצה להדגיש גם לאנשים הפרטיים וגם למעסיקים - תשקלו בכובד ראש את כל עניין ההתקהלויות. אנחנו יודעים שהאומיקרון הזה מופץ בקלות, ואנחנו לא יודעים להגיד בוודאות מה המשמעויות ארוכות הטווח שלו. כל יום שחולף אנחנו מקבלים מידע מהעולם ורואים מדינות שהחליטו על סגרים והגבלות כאלה ואחרות, ואנחנו לא מחליטים עוד על שום דבר קיצוני.
"לכן, יש פה אחריות של הפרט בעניין הזה וגם של המעסיקים. אצלי במשרד הכלכלה והתעשייה כבר הנחינו להוריד את מספר העובדים במשרד ל-50%, וכל מעסיק צריך לראות בהתאם למקרה שלו מה הוא יכול לעשות כדי למנוע התקהלויות ולא להפיץ את הווראינט. זו אחריות של כולנו".
על הגישה של שר האוצר אביגדור ליברמן, שמנסה להבהיר כי לא יפזר כסף, אמרה ברביבאי כי "אני חושבת שלהגיד באופן גורף 'לא' לכל פיצוי זו אמירה קיצונית, אבל גם להגיד מראש שכולם יקבלו פיצויים זו אמירה קיצונית. צריך לבדוק כל מקרה לגופו ואני כמובן אתמוך בלבדוק איך כל ענף שנפגע יכול לקבל מענה".
עם זאת, הבהירה ברביבאי כי "אני חושבת ששר האוצר פועל באחריות כי הוא שומר על התקציב ומנסה לא לפרוץ אותו בכל רגע נתון בגלל החלטה כזאת או אחרת. אני חושבת שזה מסר נכון. לצד זאת אנחנו צריכים לוודא שאנחנו לא פוגעים במערכים שלמים כמו התעופה, התיירות וכו'".
"לא נבטל את סימון המחירים אם זה יפגע בצרכן"
בנוגע לעגלות החכמות בסופרמרקטים והכוונה לבטל את סימון המוצרים, אמרה ברביבאי כי "אני לא יודעת למה אומרים ששני הדברים האלה מתנגשים, אני יודעת שמבחינתי המהלך הגיע דווקא כדי להגן על הצרכן. כשאומרים ביטול סימון מחירים זה לא נכון, זה רק הצגת המחירים בדרך מתקדמת יותר.
"אני חושבת שכאשר צרכן נמצא בסופר, עם העגלה שלו עם הסורק המיוחד, ויודע בכל רגע נתון כמה עולים המוצרים, יכול לשלוט במה יש לו בעגלה, ויכול בפחות מדקה לגמור את החשבון שלו בקופה - זה בסך הכל רק לטובת הצרכן. אני מתחייבת לצרכנים שנעשה את זה באופן מידתי, בסוג של פיילוט. לא אגיע לחקיקה לפני שאדע בוודאות שהצרכנים גם תופסים את זה כסוג של הזדמנות. נעשה את זה בקצב הנדרש כדי לא לתת תחושה של אי-ביטחון בקנייה או נזק שייגרם חלילה לצרכן, אני מודעת לזה".
עוד אמרה בנוגע לגל ההתייקרויות כי "אין ספק שיש התייקרויות, מעל 90% מהציבור סבור שיוקר המחיה הוא הבעיה הכי גדולה שמטרידה אותו, יותר מהאיראנים, אז אי-אפשר להתעלם מזה, זה כאן. השאלה זה איך מטפלים בזה. אני חושבת שרפורמת היבוא שתחל בקיץ תוריד רגולציה ובירוקרטיה".
על החקירות של רשות התחרות נגד וויסוצקי, וולט והספקים והקמעונאים, אמרה ברביבאי כי "אני לא יכולה לדווח על מצב החקירות, אבל כן אומר שעצם זה שרשות התחרות עוסקת בזה באופן יומיומי כדי להבטיח שאין פגיעה בצרכן ובהגבלים העסקיים - הוא דבר טוב. בימים הקרובים אחליט מי יהיה ראש רשות התחרות הבא מתוך הבנה שמדובר בתפקיד משמעותי מאוד לתחרות במשק".
במקביל פרסם היום משרד הכלכלה כי יצוא הסחורות והשירותים מישראל צפוי להסתכם בשנת 2021 בלפחות 135 מיליארד דולר. זאת על סמך תחזית מינהל סחר חוץ במשרד המבוססת על תחשיבים שונים של נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של השנה. במינהל מציינים עוד כי שנת 2021 הינה שנת שיא בהיבט נוסף, הנוגע לעובדה שלראשונה, יצוא השירותים עולה על יצוא הסחורות וצפוי להוות כ-51% מכלל היצוא הישראלי לעומת 49% ליצוא הסחורות.
במינהל סחר חוץ מציינים כי מדובר בגידול חסר תקדים של לפחות 18.5% לעומת שנת 2020 בה הסתכם היצוא בכ-114.3 מיליארד דולר. מגמת הגידול שהיצוא חווה מתחילת השנה מתחזקת ככל שהשנה מתקדמת. על פי ההערכות זהירות, צופים במינהל סחר חוץ כי בקצב גידול זה, היצוא אף צפוי להתקרב לרף 140 מיליארד דולר.
