1 צפייה בגלריה
הסכם חוזה שכירות אילוס אילוסטרציה
הסכם חוזה שכירות אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית משפט השלום בתל אביב הורה לאחרונה על ביטול העברת זכויות של חייב בבית מגורים לאשתו לשעבר. השופט דן סעדון אימץ את טענת הנאמן חדלות פרעון שלפיה הענקת הזכויות בבית נעשתה ללא תמורה ממשית לגרושה וגורעת מקופת הנושים.
במסגרת הסכם גירושים שנחתם בין בני הזוג ב-2016 נקבע כי האישה תקבל את זכויות הבעל בבית המגורים ובתמורה תוותר על דרישתה לקבל מחצית מהון המניות שלו בחברה שבבעלותו. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין וב-2017 השניים התגרשו.
ב-2019 הגיש הבעל לשעבר בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון, וב-2020 ניתן צו לפתיחת הליכים. במסגרת ההליך הגיש הנאמן בקשה לביטול העברת הזכויות בבית מהחייב לאישה בטענה שמדובר בפעולה שגורעת מקופת כספי הנושים.
לטענת הנאמן, לחברה בבעלות החייב לא היו נכסים או הכנסות כך שלמעשה האישה לא ויתרה על כלום בתמורה לבית. לדבריו, אף שההליך עוד לא נפתח בעת העברת הזכויות, החייב כבר היה חדל פירעון באותה עת כיוון ששני צ'קים שהפקיד בסך 700 אלף שקל חזרו. הוא הוסיף כי מאחר שמדובר בהעברה ל"קרוב", לפי חוק חדלות פירעון ניתן לפעול נגד הפעולה עד ארבע שנים מביצועה.
החייב והאישה התנגדו לביטול הפעולה וטענו שבזמן העברת הזכויות כבר חיו בנפרד ולכן האישה לא עונה על ההגדרה של "קרוב". הם הוסיפו שכן הייתה תמורה כיוון שבעת הפעולה היה צפי שהחברה תניב ממון רב.
עו"ד שי שמשעו"ד שי שמשמיטל אזולאי
לבסוף טענו בני הזוג שבזמן ביצוע הפעולה הבעל לא היה חדל פירעון שכן היו לחברה פרויקטים שמיועדים למכירה וכספי התמורה מהמכירה היו אמורים לכסות את חובותיו.
אבל השופט דן סעדון קיבל את בקשה הנאמן. הוא ציין שלא הוכח שבזמן ביצוע הפעולה היה שווי כלשהו למניות החברה. החייב והאישה אמנם טענו שהיו תחזיות חיוביות להפקת רווחים, אך בפועל התחזיות האופטימיות לא התממשו ובסופו של יום לא היו לחברה הכנסות.
שנית, נקבע, במועד הפעולה האישה כן הייתה "קרוב" של החייב כיוון שהם עדיין היו נשואים, והיא הייתה מודעת למצבו הכלכלי הקשה של בעלה. בנסיבות אלה, אינטרס ההסתמכות שלה חלש לעומת אינטרס ההסתמכות של אדם זר, והגיוני לאפשר את ביטול העברה הזכויות לתקופה ארוכה יותר כפי שהחוק מאפשר כשמדובר בהענקה לקרוב.
לבסוף קבע השופט כי לא הוכח שהחייב לא היה חדל פירעון בזמן ביצוע הפעולה. אמנם היו לו פרויקטים בהקמה, אך בדיעבד מתברר שהם לא הניבו ולו אגורה שחוקה לחברה. האישה חויבה בהוצאות הנאמן בסך 1,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ החייב: עו"ד עציוני • ב"כ האישה: עו"ד אופיר עוזרי • עו"ד שי שמש עוסק בחדלות פירעון • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין