ביוני 2019 פנו עשר ערים מרכזיות באירופה, ובהן אמסטרדם, ברצלונה וברלין, לנציבות האיחוד האירופי כדי שתעזור להן במלחמתן נגד השכרות הדירות לטווח קצר בפלטפורמות כמו Airbnb. התופעה, שבה עשרות אלפי דירות במרכזי ערים הופנו להשכרות לטווח קצר, אמנם העשירה את בעלי הדירות, אבל גרמה נזק לערים ולתושביהן הקבועים: נוצר מחסור חמור בהשכרות לטווח ארוך, מחירי הדירות נסקו, התושבים חיפשו חלופות והערים החלו לאבד את הצביון התרבותי-מסורתי שלהן.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
את מה שלא הצליחו הערים והנציבות לעשות הצליחה לעשות הקורונה. עיריות רבות ביבשת שוכרות בחודשים האחרונים דירות ובניינים ריקים, ומציעות אותם בחזרה לתושבים כדיירי משנה במחירים מסובסדים.
ברצלונה הודיעה העירייה ל-14 חברות שמחזיקות במאות דירות שיש להן חודש למצוא דיירים. אחרי החודש הזה תשתלט העירייה על הדירות במחיר שהוא חצי מהערך האמיתי שלהן, ותפנה אותן למגורים למשפחות עם הכנסה נמוכה ותקנוס את החברות בסכומים שנעים בין 100 אלף למיליון אירו.
ברלין (שבה יש 60 אלף הצעות לדירות Airbnb) כבר הודיעה שהיא יוצאת למאבק נרחב ושתפרסם תקנות נגד השכירות לטווח קצר. באמסטרדם חוקקה העירייה חוק האוסר לשכור דירות לטווח קצר במרכז העיר. בפריז מאיימת העירייה להציב מחדש את רף הזמן שבו אפשר להשכיר דירה לטווח קצר (120 יום כעת).
בליסבון העירייה שוכרת את הדירות לחמש שנים מבעליהן ומעבירה אותן לדיירי משנה במחירים מסובסדים. העירייה הקצתה לזכאים לסבסוד ארבעה מיליון אירו בשנה הראשונה. הכל מתוך מחשבה אחת: הערים הללו שייכות לתושבים שלהן. התושבים כבר סובלים מספיק מעודף התיירים בהן, ואין סיבה שהם יסבלו גם משוק הדירות.
איש לא רואה באופק קאמבק של ענף התיירות, ונראה שדירות רבות יהיו נגישות לתושבים במחירים סבירים. אחרי שנים שבהם ערים אירופאיות היו מגרש המשחקים של תיירים ובעלי בתים עשירים, הן חוזרות עכשיו לבעלים האמיתיים שלהן.