לאחר שפורסם מוקדם יותר ב-ynet על ההחלטה של משרד העבודה לאסור על דוברי השפה הערבית להיבחן בשפת האם שלהם בבחינות שדורשות בחינה מטעם המשרד, המשרד חזר בו והודיע הערב (יום ג') כי "הבחינות בקורסי החשמל שהתקיימו עד כה בשפה העברית והערבית ימשכו כסדרן".
עוד נמסר ממשרד העבודה כי "מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן, הודיע היום כי לבקשת שר העבודה, יואב בן צור הוא בוחן מחדש את ההחלטה לפיה לא יתקיימו עוד בחינות בשפה הערבית במקצועות החשמל". עוד הוסיפו בהודעה כי הסיבה לביטול הבחינות בשפה הערבית הייתה "עקב ביקוש נמוך לכך (רק 100 נבחנים בשנה החולפת בערבית מתוך כ-2,000 נבחנים סה"כ)".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
הביטול של המבחנים בשפה הערבית שנחשף ב-ynet גרם הערב לתגובות כעוסות רבות. ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה הודיע לפני סיבוב הפרסה של משרד העבודה כי ידרוש כינוס של הכנסת בפגרה לדיון דחוף בנושא, וטען כי תהיה לו תמיכה של מספיק חברי כנסת מסיעות רבות לכינוס המיוחד. גורם ממשלתי בכיר אמר ל-ynet כי ינסה לפעול לביטול ההחלטה, ותהה "מי היוזם של ההחלטה המטופשת הזאת שעלולה לגרום נזק לישראל?".
ח"כ גלעד קריב אמר כי "ההחלטות האומללות והזדוניות של שרים בממשלה בשבועות האחרונים מוביל למסקנה שממשלת ישראל החליטה לדחוק שני מליון אזרחים ערבים אל הפינה. מדובר בהחלטה נוספת שמשלבת גזענות וטיפשות ויש בה הפרה של הוראות החוק. אנו ניזום דיון פגרה מיוחד בעניין ההשתלטות של הרוח הכהניסטית על הממשלה ובמידת הצורך לא נהסס לפנות יחד, יהודים וערבים, גם לבג"ץ".
מוקדם יותר פורסם ב-ynet כי האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה שיגר מכתבים לכל מוסדות הלימודים המקיימים קורסים בהכשרה מקצועית באמצעות המרכזות הבכירות ביחידות הבחינות האזוריות, לפיהם לא יתקיימו יותר מבחנים מטעם המשרד שלא בשפה העברית.
בין השאר, נשלח ב-4 באוגוסט מכתב בעניין ההוראה לקיום בחינות בשפה העברית בלבד בתחום החשמל והאלקטרוניקה. במכתב נאמר: "הריני להביא לידיעתכם כי בחינות הגמר לקורסים במגמות חשמל ראשי שנפתחו החל מתאריך 1 ביולי 2023 תהיינה בשפה העברית בלבד. כמו כן כל הבחינות בתחום החשמל והאלקטרוניקה המופיעות בטבלת הבחינות המקוונות תהיינה בשפה העברית בלבד".
תלמידים ערבים בקורסים של המשרד טוענים כי לא יוכלו לעמוד בחלק מהבחינות שכן שליטתם בשפה העברית אינה מספקת וקובלים שההחלטה נובעת מטעמים גזעניים. היו אף תלמידים שטענו שההוראה נועדה להכשילם מלקבל תעודת מקצוע מאושרת מטעם המדינה.
ממסמכים שהגיעו לידי ynet מתברר כי עד לחודש יולי השנה ניתן היה להיבחן, למשל, בתורת החשמל למוסמך ומכונות חשמל למוסמך, הן בשפה העברית והן בשפה הערבית. החל מהחודש האחרון בוטלה האפשרות להיבחן בשפה הערבית בבחינות משרד העבודה בחשמל ובאלקטרוניקה.
מהמרכז לנפגעי גזענות מייסודו של המרכז הרפומי לדת ומדינה נמסר: "השפה הערבית היא שפת האם של למעלה מ-20% מאזרחי ישראל הערבים וככזו יש לה מעמד ייחודי אשר הוכר זה מכבר בפסיקה ומחייב לספק להם שירות בשפה זו. החלטת משרד העבודה הגזענית והמפלה להפסיק בחינות מקצועיות בשפה הערבית עמדה בניגוד גמור לחובה זו.
"טוב עשה השר שהורה על בחינה מחדש של ההחלטה שהייתה מובילה ללא כל ספק לפגיעה ממשית בציבור הערבי. אנו קוראים לשר לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו לשילוב הציבור הערבי בשוק התעסוקה ובתוך כך להרחיב ככל האפשר את ההנגשה השפתית בערבית של שירותי המשרד".
בינואר 2022 כינס ח"כ קריב את ועדת החוקה לדיון מיוחד על מעמדה של השפה הערבית בעקבות חוק הלאום. אז אמר כי "הסוגיה התחדדה בעקבות חקיקת חוק יסוד: מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ובמסגרתו, וכאן אני מבטא את עמדתי, לצערנו הוטמע שינוי הנוגע למעמדה של השפה הערבית ויצירת הבחנה בין השפה העברית לבין השפה הערבית. עם זאת, וכך עולה מפסיקת בג"ץ, חקיקת חוק לאום אינה אמורה לפגוע במעמד שהיה לשפה הערבית טרם חקיקת החוק ויתרה מכך חוק היסוד הזה אכן מקבע בחקיקת היסוד בפעם הראשונה שהשפה הערבית היא במעמד מיוחד כערך חוקתי. המעמד הזה הוא לא מעמדה של שפה רשמית אבל אין כל ספק ואינני יודע אם כך התכוונו יוזמי חוק הלאום במקור, הוא מחדד את המעמד החוקתי המיוחד שיש לשפה הערבית, מעמד שהבית הזה ובתי המשפט ורשויות השלטון של הרשות המבצעת מחויבים לכבד ולקדם באופן יזום".