משפחת ויצמן בדרך להיפרד מהשליטה ברשת מלונות בראון, וזאת על רקע הקשיים הכלכליים של הרשת. לכלכליסט נודע כי בימים אלו הרשת מנהלת מגעים עם מספר גופים במטרה לאתר משקיע שיזרים לבראון כסף ויהפוך לבעל השליטה החדש. המגעים מתנהלים מול לפחות ארבעה גורמים מתחום הנדל"ן או המלונאות. לשם כך נעזרת בראון בחברת KCR של אבי קמינסקי שמתמחה בשיקום והשבחת חברות.
המגעים המתקדמים ביותר מנוהלים מול ישראל קנדה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר, שלה חברה-בת שפועלת בתחום המלונות, ושמנוהלת על ידי ראובן אלקס, לשעבר בכיר ברשת המלונות פתאל. לפני כשנה ישראל קנדה ניהלה מגעים לרכישת רשת בראון, אך המגעים לא הבשילו לכדי עסקה. כיום, ניר ויצמן, בנו של יזם הנדל"ן והמלונאות מני ויצמן, מחזיק ב-70.5% ממניות בראון, ליאון אביגד מחזיק ב-10% והכשרה ביטוח מחזיקה ב-16.5%.
השאיפה של בראון היא לאתר משקיע שיזרים לפחות 100 מיליון שקל ויקבל בתמורה 60%—80% ממניות החברה. נודע כי ישראל קנדה מעוניינת לרכוש 100% מרשת בראון.
לאחר השלמת העסקה, ככל שתצא לפועל, ויצמן ואביגד עשויים להישאר ללא מניות כלל, או עם שיעור החזקה זעום. מנגד, הכשרה ביטוח עשויה להישאר בעלת מניות, ובתסריט מסוים היא אף עשויה להזרים כספים לחברה, ויתכן שתגדיל את חלקה. ככל הידוע, ישנם פערים בין בראון לבין המשקיעים הפוטנציאליים. חלקם מעוניינים להגיע להחזקה של 100% וחלקם מעוניינים להשקיע עבור הנתח המדובר סכום נמוך יותר. הכסף שיוזרם לרשת ישמש אותה לפירעון חובות והתחייבויות השונות, בעיקר בחוזי השכירות לנכסים השונים שבהם היא מפעילה את המלונות שלה. בין השאר, לבראון חובות למנורה מבטחים, להכשרה ביטוח (שהיא בעלת מניות ברשת) ולגורמים נוספים. כמו כן, יש לה חוב בנקאי עקב הלוואה בערבות מדינה שנלקחה בתקופת הקורונה. לא ברור מה בדיוק יהיה מתווה העסקה שבראון תשיג אולם ייתכן שהוא יכלול גם "תספורת" מסויימת לבעלי החוב ולבעלי הנכסים, שלגביהם לבראון יש התחייבויות קדימה.
בראון, שהחלה לפעול ב-2010, מפעילה 34 מלונות (3-2 מתוכם סגורים כיום בצל המלחמה והמצב בשוק התיירות). 23 מתוכם בישראל, 10 ביוון ואחד בקרואטיה. ככל הידוע, הפעילות בישראל הפסדית ברמה התפעולית, בעוד המלונות בחו"ל מניבים רווח תפעולי-תזרימי (EBITDA) של 1.5 מיליון יורו בשנה. היקף החובות המדויק של בראון אינו ידוע, ולפי הערכות הוא עולה על 100 מיליון שקל, ובשקלול חוזי השכירות השונים הוא גבוה אף יותר.
לפי גורמים המעורים בנעשה בחברה, בראון נקלעה לקשיים על רקע המלחמה והירידה המשמעותית בתיירות הנכנסת. זאת משום שהמלונות של בראון ברובם הם מלונות עירוניים ולא מלונות נופש ומשרתים אוכלוסייה של אנשי עסקים ותיירים עירוניים, ולכן תיירות הפנים אינה מפצה על הירידה בתיירות החוץ. מסיבה זו בראון גם סגרה חלק מהמלונות. בנוסף הרשת ביצעה מהלך התייעלות שכלל צמצום עובדים, בעיקר במטה והיו מקרים שבהם נאלצה להגיע להסדרי פריסת חובות מול גורמים שונים.
אם משקיע יזרים 100 מיליון שקל עבור נתח של 60%—80% הרי שהעסקה משקפת לבראון שווי של 125—167 מיליון שקל. מדובר בשווי נמוך מזה שלפיו בדצמבר 2019 המירה הכשרה ביטוח הלוואה שהעניקה לבראון למניות הרשת. באותה העת, ההמרה בוצעה לפי שווי של 400 מיליון שקל. ב-2018 בראון ניהלה מגעים למיזוגה לשלד הציבורי הרודיום לפי שווי 325 מיליון שקל.
האיתותים על מצבה הפיננסי הירוד של בראון נמצאים בשטח מזה זמן. כפי שנחשף בכלכליסט בסוף חודש יולי, החברה מנהלת מו"מ להפחתת השכירויות שלה מול בעלי הנכסים. בבראון כבר מנסים מזה זמן להתאים את מבנה ההוצאות, ובכללם שכר הדירה שמשלמים המלונות לבעלי הנכסים, שעמם ניהל קמינסקי מו"מ כדי להפחית את שכר הדירה. ברשת הסבירו ששכר הדירה נקבע בשנות הפריחה בתיירות, טרום מגפת הקורונה, וכעת לאחר 4.5 שנות משבר תיירותי שכולל מלחמה ותקופת הקורונה - "תקופה קשה ומאתגרת שלא חווינו מעולם בענף", כפי שאמר לאחרונה אביגד ל"כלכליסט" - יש צורך לעשות התאמות בשכר הדירה. כחלק מהמהלך, מונה החודש מנכ"ל חדש לרשת, ירון ארזי, בהמלצתו של קמינסקי, וזאת במקומו של אושר דרעי.
בחודש שעבר הוגשו שתי תביעות נגד ניר ויצמן בשל הלוואות שלא נפרעו, כאשר בראון ערבה להן וגם ויצמן אישית. מדובר בתביעות שהגישו סמנכ"לית הכספים לשעבר בקבוצת בראון רו"ח מרים נעים ואיש העסקים יראל עקה, בעלי חברה קפריסאית, שהוא גם גיסו של ויצמן. הצ'קים שהשניים קיבלו, ושלטענתם בוטלו ללא התרעה מוקדמת, ניתנו על ידי ויצמן במסגרת הסדרי פריסת חוב של הלוואות שהשניים העניקו ב-2019 לפרויקט נדל"ן שוויצמן השקיע בו בשכונת פלורנטין בתל אביב, פרויקט MOMA, במסגרתו נרכשו זכויות באחד הבניינים שקבוצת חג'ג מקימה במקום.
הסדרי פריסת התשלומים הושגו לאחר שהחוב המקורי לא הוחזר במועד. עקה ונעים הגישו תביעות לבית המשפט והשיגו עיקולים על חשבונות של ויצמן וקבוצת בראון. באמצעות עוה"ד אוהד רוזן ונתן שוורצמן ממשרד קלעי, רוזן ושות', תבעה נעים מוויצמן וקבוצת בראון 2.2 מיליון שקל, והחברה הקפריסאית תבעה 3.3 מיליון שקל. לאחר הגשת התביעות, ניהל ויצמן מגעים לפשרה עם שני התובעים והגיע לסיכומים עמם מחוץ לבית המשפט, ועל כן הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לביהמ"ש למחיקת התביעות.
מרשת בראון נמסר בתגובה: "רשת בראון קיבלה מספר פניות ממספר גופים בישראל ומולם מתנהלים בימים אלו מגעים לשיתופי פעולה. ברגע שתחתם עסקה, רשת בראון תצא בהודעה מסודרת לציבור.
אנו מאמינים שלאחר שהמלחמה תסתיים והשמים יפתחו בחזרה לתיירות חוץ, בראון תמשיך לייצר הכנסות ורווחים משמעותיים לבעליה בשל תשתית ואיכות הרשת, אמון הצרכנים הגבוה וחוזק המותג".
