בית משפט המחוזי בירושלים אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד שתיים מהחברות הגדולות בישראל בתחום הפעלת מכונות אוטומטיות לממכר משקאות ומוצרי מזון. זאת משום שחייבו את הצרכן המשלם בכרטיס אשראי בעמלה נוספת על מחיר המוצר המוצג בחזית המכונה - בניגוד לחובה להציג את מחירו הכולל של המוצר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה כי עמלת כרטיס האשראי איננה תשלום הנלווה לרכישת המוצר שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה, ולפיכך הצגתה בנפרד והוספתה למחיר המוצר בעת התשלום בכרטיס אשראי היא בניגוד לדין.
"אני סבורה כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת שלפניי. מדובר בגביית תוספת עמלת כרטיס אשראי שלא כדין, שנגבתה מכל הצרכנים ששילמו בכרטיסי אשראי באלפי המכונות של המשיבות (החברות הנתבעות-ל.ד). לאור גובהה של העמלה ספק אם קיים תמריץ לצרכנים אלה להגיש תביעות פרטניות להשבה", קבעה השופטת.
הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה בשנת 2018 על ידי מספר מבקשים המיוצגים באמצעות עוה"ד אוהד רוזן, חגי קלעי ועמית גנסין, כנגד החברות מש-קר ומשקט המפעילות מכונות אוטומטיות לממכר משקאות בכל הארץ, ובין היתר בבסיסי צה"ל, בתי חולים, תחנות רכבת, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד. מש-קר מפעילה כ-5,500 מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי מזון ומשקאות ואילו משקט מפעילה כ-1,000 מכונות.
עורך דין אוהד רוזןמההחלטה עולה כי בעת ביצוע רכישה במכונות האוטומטיות של הנתבעות רשאי הצרכן לשלם במזומן, בכרטיס אשראי או באמצעות כרטיס נטען משולם מראש של החברות.
מחירי המוצרים המוצעים למכירה מוצגים בחזית המכונה לפני כל מוצר. ואולם, בעוד המחיר המוצג הוא אכן המחיר הנגבה בעת רכישה במזומן, בעת רכישה באמצעות כרטיס אשראי מתווספת למחיר המוצר עמלה נוספת הנקראת עמלת כרטיס אשראי. העמלה נעה בין 50 אגורות ל-80 אגורות (תלוי בזהות הנתבעת ובמיקום הצבת המכונות - ל.ד).
העובדה כי נגבית עמלה בגין רכישה בכרטיס אשראי מצוינת על גבי המכונות האוטומטיות של הנתבעות באמצעות מדבקות שונות.
המבקשים טענו כי החברות עשו להן מנהג להציג מחיר המוצר במקום המיועד לכך, אולם במקום אחר במכונה, שהוא בדרך כלל קטן ומוכמן, הן מציינות כי תשלום בכרטיס אשראי יחויב בעמלה, שמשמעותה ייקור של 5% עד 20% במחיר המוצר. המבקשים טוענים כי אמנם אין איסור שבדין לגבות את עמלת כרטיס האשראי, אולם הפרקטיקה לפיה על גבי המוצר מופיע מחיר מסוים ואילו עמלת כרטיס האשראי מופיעה במקום אחר, אסורה.
המבקשים טענו כי על פי חוק הגנת הצרכן יש להציג על גבי המוצר את "מחירו הכולל", לרבות כל עמלה הנגבית ע"י העוסק.
מנגד, טענו החברות כי לרשות צרכני החברות עומדות מספר חלופות אפשריות לביצוע התשלום עבור המוצרים שרכשו: תשלום במזומן, תשלום בכרטיס נטען ותשלום בכרטיס אשראי. לטענת החברות, כאשר הצרכן משלם באמצעות כרטיס אשראי מחויבות החברות בתשלום עלויות הסליקה לספקית שירותי סליקת האשראי למכונות האוטומטיות, הגובה מהן בנוסף גם דמי שכירות חודשיים ועלויות התקנה. על מנת שלא לייקר את המוצרים ללקוחות שאינם משלמים בכרטיס אשראי ולהימנע מסבסוד הצרכנים המשלמים בכרטיס אשראי, נגבית עמלת כרטיס האשראי רק מן הצרכנים הבוחרים לשלם בכרטיס אשראי.
החברות הנתבעות מוסיפות וטוענות כי הן מביאות את מלוא המידע על עלות העסקה לפני ציבור הצרכנים בטרם הרכישה ומציינות את גביית עמלת כרטיס האשראי באמצעות מדבקות מאירות עיניים המצויות על גבי כל מכונה.
"השלכה על ציבור גדול"
המועצה לצרכנות, שהצטרפה להליך כידיד בית משפט, ציינה בטיעוניה כי בקשת האישור עוסקת בסוגיה צרכנית חשובה של אי סימון המחיר הכולל על מוצרים הנמכרים במכונות אוטומטיות לרכישת מוצרי מזון, וגביית תוספת מחיר בנוסף למחיר המוצג לצרכן. "לסוגיה זו יש השלכה על ציבור גדול של צרכנים, בהם חיילים, תלמידים, סטודנטים, מאושפזים בבתי חולים, מבקריהם ועוד, העושים שימוש במכונות אלה. לעמדת המועצה לצרכנות, הפרקטיקה שבה נוהגות החברות, הגובות תוספת תשלום על המחיר המוצג על גבי המוצר, היא פרקטיקה פסולה ומטעה".
השופטת אישרה התביעה כייצוגית וקבעה כי "מטרת החוק המחייב הצגת 'המחיר הכולל' היא לפשט את הצגת המחיר ולמנוע הטעיית הצרכן ע"י הצגת מחיר המוצר בצורה חלקית, חסרה או מטעה, כאשר זה איננו כולל תשלומים נוספים המתווספים למחיר בעת התשלום. מטעמים אלה נקבעה חובה לכלול ב'מחיר הכולל' כל רכיב שעל הצרכן לשלמו בהגיעו לקופה.
"מסקנתי היא שעמלת כרטיס האשראי אינה תשלום נלווה שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו, ולפיכך לא ניתן להציגה בנפרד ממחיר המוצר. מקובלת עליי גם טענת המועצה לצרכנות לפיה אין מקום לאפשר הצגת שני "מחירים כוללים" למוצר אחד בהתאם לאמצעי התשלום בו נעשה שימוש". השופטת הורתה לחברות להגיש כתב הגנה עד סוף נובמבר.
