בשל נגיף הקורונה, הוגשו עד כה לביטוח הלאומי כ-2,200 בקשות להכרה בנכות בעבודה. לכלכליסט נודע כי בחודשים האחרונים הוגשו 800-700 בקשות לחודש, אך בעקבות גל התחלואה הענק של ספטמבר, צפוי מספר הבקשות לגדול בצורה משמעותית. במקביל חלה עליה של כ-20% בבקשות לקצבות נכות. גם כאן ההערכה היא שצפויה עליה גדולה הרבה יותר בעקבות השבועות האחרונים, הן בשל נכויות שנגרמו ישירות על ידי הקורונה והן בנכויות שיגרמו בגלל הסגרים והאבטלה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מבחינת האזרח, עדיף בהרבה לקבל פיצוי על נכות בעבודה מאשר נכות כללית. בעוד קצבאות הנכות נמוכות יחסית וגם תלויות באובדן כושר עבודה, הפיצוי על נכות בעבודה צמוד לשכר וניתן לקבל אותו במקביל לעבודה. אם בתחילת המשבר התביעות להכרה בנכות בעבודה התקבלו בביטוח הלאומי בטפטוף, הרי שבקיץ חלה עלייה של כ-160% וזינוק מכ-300 תביעות ביולי ל-800 תביעות באוגוסט. סביר שבעקבות העלייה העצומה במספרי החולים בחודש האחרון, כמות התביעות תזנק בהמשך לאלפים בחודש.
באתר הביטוח הלאומי מוסבר ש"מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה - יכול להיות מוכר כנפגע בעבודה ולקבל מהביטוח הלאומי דמי פגיעה מעבודה עבור הימים שלא עבד, בזמן שהיה חולה בקורונה". בנוסף נכתב כי "אם חלילה תישאר לך נכות כתוצאה ממחלת הקורונה, תוכל להיות זכאי לקצבה או למענק, בהתאם לנכות שנותרה".
הקשר בין הידבקות לעבודה
כדי לקבל את קצבת הנכות הזו, צריך להוכיח קשר בין העבודה להדבקות במחלה. דוגמאות למסמכים שצריך להמציא הן "אישור מהמעסיק על סבירות גבוהה להדבקה במקום העבודה; צילום מסרון משרד הבריאות/שב"כ/התרעת אפליקציית המגן על החשיפה; חקירה אפידמיולוגית של משרד הבריאות".
לדברי סמנכ"לית קצבאות של ביטוח לאומי, אורנה ורקוביצקי, בשלב זה סביר שהתובעים קיבלו בעיקר פיצוי על אובדן ימי עבודה, כלומר הרווח לעובדים הוא בכך שלא הורידו להם ימי מחלה והמעסיקים עצמם לא היו צריכים לממן ימי מחלה. בשל הזמן הקצר יחסית שעבר מאז תחילת המשבר, סביר להניח שבשלב זה יש מעט הכרה בנכות, וגם אלה שהתקבלו - הן זמניות. בסופו של דבר, לא ידוע עדיין עד כמה ארוכות טווח השפעות הקורונה.
קצבת הנכות משולמת למי שלא יכול לעבוד או שיכולתו לעבוד פחתה בגלל מצבו הבריאותי. הקצבה הבסיסית עומדת על 3,300 שקל ל-100% נכות, וצפויה לעלות גם ל-3,500 שקל. בתביעות לנכות בעבודה, העילה היא הידבקות בעבודה ולכן קל לבודד אותן תביעות. לביטוח הלאומי אין לעומת זאת נתונים מבודדים על תביעות נכות כללית בגלל הקורונה. עם זאת, יש עליה גדולה במספר התביעות הכללי. אם בשלושת החודשים הראשונים של השנה נרשמו בממוצע כ-12,900 תביעות בחודש, הרי שבחודשים יוני-אוגוסט נרשמה עליה של 20% לכדי 15,500 תביעות בחודש בממוצע. ביוני הוגשו 16,200 תביעות, עליה של 52% לעומת מאי. בספטמבר חלה ירידה, אך סביר שהיא נובעת בשל תקופת החגים.
הקורונה אינה מוכרת כסעיף נכות, אבל אפשר יהיה לקבל הכרה על הסימפטומים שלה. ורקוביצקי צופה עליה בתביעות לקצבת נכות, בין היתר בתחום הנפשי, משום שהמגפה גורמת לחרדות ודיכאונות.
מספר הבקשות ביולי יזנקו
מנהל יחידת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה, ד"ר גל זהר, העריך לאחרונה כי ביוני 2021 תהיה עליה גדולה בביקוש לקצבאות נכות והבטחת הכנסה, עם סיום המועד בו מובטחים דמי האבטלה, כפי שקבעה הממשלה. כל זמן שהמדינה משלמת דמי אבטלה, אלה גבוהים מקצבת הנכות ולכן לפונים אין עניין להיכנס לתהליך ההכרה ולקבל סטיגמה של נכה. ביולי שנה הבאה, כשמובטלים רבים ישארו ללא כל הכנסה, מעריך זהר ששאותם פונים יחפשו כל מקור אפשרי ויפנו לקצבאות הבטחת הכנסה או נכות.
העליה הגדולה במספר הנכים המוכרים, עלולה לפגוע בפעימה הרביעית של העלאת קצבאות הנכים ב-2021. על פי נוסח החוק, הקצבאות יועלו עד 2021 ב-4.34 מיליארד שקל. במידה ותהיה עליה דרמטית במספר הנכים, האוצר ידרוש להקטין את הגידול בקצבאות.
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, אמר בתגובה כי "מאז תחילת התפשטות נגיף הקורונה, רואים עליה מתמדת לא רק בבקשות לדמי אבטלה אלא גם בקצבאות אחרות". שפיגלר צופה ש"מגמה זו תימשך ונראה עלייה בבקשות לנכות מהביטוח הלאומי בעקבות הסימפטומים המלווים את החולים והמחלימים וביניהם - בעיות נוירולוגיות, נזק לריאות, בעיות לב ועוד. כמו בכל העולם, גם בישראל לומדים את השלכות המחלה והסימפטומים משתנים מאדם לאדם, אך אין עוררין כי יש אזרחים רבים שנפגעו מהנגיף גם לאחר שהבריאו ועבורם יש לנו מענה".
שפיגלר מודה בכך שהציבור לא תמיד מודע לזכויותיו, וקורא לנפגעי הקורונה, לפנות לביטוח הלאומי "ולבדוק את זכאותו לקצבה".
