"סביר להניח שגם החלטה הבאה תהיה העלאת ריבית, אבל זה תלוי בנתונים". כך טען היום (ב') ד"ר איתמר כספי, מנהל יחידת ניתוח מוניטרי בחטיבת המחקר בבנק ישראל, בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, דקות ספורות לאחר שהכריזו בבנק המרכזי על העלאת ריבית נוספת ושמינית ברציפות בשיעור של 0.5%. כעת, הריבית הבסיסית במשק תעמוד על 4.25% וריבית הפריים תעלה בהתאם לשיעור גבוה במיוחד של 5.75%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לדבריו, "מדד חודש ינואר (בכוונה למדד המחירים לצרכן, המעיד על האינפלציה בישראל - ד"ר) הפתיע אותנו ואת החזאים כלפי מעלה, ולכן נאלצנו להגיב לנתון הזה וכך זה יהיה גם בהמשך. בנוסף, המשק הישראלי נמצא במצב טוב ומציג נתוני צמיחה חזקים שבולטים גם בהשוואה בינלאומית, וגם שוק העבודה הדוק ולכן אנחנו יכולים לפעול בכיוון הזה ולהמשיך במלחמה כנגד האינפלציה". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
בנוגע לכך שמשמעות ההכרזה האחרונה היא שהריבית ככל הנראה צפויה לעבור את הרף הקודם שהעריכו בבנק ישראל, טען ד"ר כספי כי "התחזיות שלנו הן תחזיות מותנות בנתונים. זאת אומרת, נכון להחלטה הקודמת, היה נראה שבאמת 4% זו הריבית הנדרשת, ומאז דברים קורים. אנחנו בכלל נמצאים בסביבה, בתקופה עם אי-ודאות מאוד גדולה ושזו הסיבה אפשר להבין שיש הפתעות. ההחלטה הבאה תתקבל לפי הנתונים שיצטברו עד אז והיא תכלול תחזית לגבי הריבית לשנה קדימה ונוכל לדעת קצת יותר".
באשר לשאלה האם להחלטה יש קשר למהפכה המשפטית ולחששות מהפגיעה בכלכלה בעקבותיה, טען כספי - בניגוד לטענות של חלק מראשי הבנקים הגדולים בישראל - כי "בנק ישראל לא רואה כרגע שינויים בפרמיית הסיכון של המשק וגם לא תנודות חריגות של הון כלפי חוץ, אבל אנחנו עוקבים אחרי זה".
3 צפייה בגלריה
"ככל שהשקל ירד, בנק ישראל יגיב בהתאם". שר המשפטים יריב לוין וראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: אלכס קולומויסקי)
יחד עם זאת, הוסיף ד"ר כספי כי "שער החליפין נכנס ישירות למערך השיקולים של בנק ישראל מכיוון האינפלציה. כלומר, מחירי הייבוא עולים וזה יכול להקשות על חזרת האינפלציה ליעד, אז אין ספק שזה אחד השיקולים. ככל שהשקל ירד, זה יכול להשפיע על האינפלציה ולדחוף אותה כלפי מעלה, אז בנק ישראל, שהמנדט שלו הוא שמירה על יציבות המחירים, יגיב בהתאם. אבל הייתי נזהר בניתוח הזה כי שינויים בשקל יכולים לבוא מכל מיני סיבות ואם הם יקרו מסיבות כאלה ואחרות, יכולים לקרות גם דברים אחרים בכלכלה הריאלית. לכן, קשה מאוד לענות על השאלה הזאת בצורה סדורה".
האם אתם מתכננים לעשות עוד צעדים כדי לחזק את השקל חוץ מהריבית?
"כרגע אנחנו מתמקדים בכלי הריבית ובאינפלציה. בכל נושא שער החליפין, אנחנו לא באותה סביבה שהיינו בה לפני הקורונה, עם מגמת ייסוף חזקה. עכשיו אנחנו פועלים בכיוון השני, יש לנו את כלי הריבית ובזה אנחנו מתמקדים".
"מי שמפלרטט עם האינפלציה בסוף מתחתן איתה"
על הטענות כי ייתכן שבנק ישראל העלה את הריבית לרף גבוה מדי, אמר כי "אנחנו מודעים לכאב שבהחלטת הריבית הזאת ואנחנו משקיעים שעות רבות מבחינת הקושי, בעיקר של לווי המשכנתאות ושל המגזר העסקי. יחד עם זאת, הריבית פועלת בצורה רוחבית והיא הכלי המרכזי שבו משתמשים בנקים מרכזיים, גם בישראל וגם בעולם, בשביל להילחם באינפלציה.
3 צפייה בגלריה
"הכאב נועד כדי למנוע כאב גדול יותר בהמשך". אינפלציה - אילוסטרציה
(צילום: shutterstock, צביקה טישלר)
"יש משפט שאומר: 'מי שמפלרטט עם האינפלציה בסוף מתחתן איתה'. אנחנו לא רוצים להגיע למצב כזה. אינפלציה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות שלא מצליחות להגן על עצמן מפניה ולכן אנחנו רוצים לפתור את זה עכשיו. הכאב בהחלט קיים, אבל הוא נועד כדי למנוע כאב גדול יותר בהמשך, אם לא נעשה את הדרוש".
לפני כשבועיים הודיע גם הבנק המרכזי של ארה"ב (הפדרל ריזרב, או ה"פד") על העלאת ריבית נוספת בשיעור של 0.25%. על הקשר בין ההכרזות בארה"ב להחלטות דומות שמתקבלות פעמים רבות בישראל שבועות ספורים לאחר מכן, אמר ד"ר כספי כי "ההסברים (לעליות הריבית - ד"ר) מתואמים גם עם יו"ר הפד וגם עם בכירים בבנק המרכזי האירופי ועם הסברים שתשמע בבנק הקנדי והשוודי.
"הרבה מדינות נמצאות בסיטואציה של אינפלציה גבוהה בתחום השירותים שלוקח לה זמן לרדת, ואכן לוקח לה יותר זמן לרדת ממה שחשבו, לכן נדרשת פעולה נחרצת כדי להמשיך את מה שעשינו ולהוריד אותה. אנחנו לא לבד והסינכרון הזה נובע מכך שהאינפלציה הייתה ועודנה תופעה גלובלית, אך היא מחלחלת לסקטורים המקומיים והתגובה של כל הבנקים המרכזיים בעולם היא דומה", הוא הוסיף.
