מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אייל בראיון לאולפן ynet
(צילום: משה מזרחי, אורי דוידוביץ)
מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אייל העריכה הבוקר (יום ב') בראיון לאולפן ynet שכתוצאה מהסגר שהוכרז, "מאות אלפי עובדים נוספים ייצאו לחל"ת". בנוסף אמרה טרנר אייל כי הצוות המקצועי באוצר מתנגד לתוכניות מענקים רוחביות נוספות, וכי יש להתמקד בעסקים ובמובטלים.
היא הדגישה: "אנחנו לא ממליצים על מתן מענקים רוחביים לאוכלוסייה. גם תקופת סגר היא לא תקופה לעידוד ביקושים, אז אנחנו לא חושבים שנכון לתת כאלה מענקים. אנחנו חושבים שצריך להתמקד בעסקים ובמובטלים וביוצאים לחל"ת".
"אנחנו מנסים לאזן את העניין הכלכלי", אמרה טרנר. "ברור לנו שצריך צעדי ריסון, יש לנו בעיה בתחלואה והתפקיד שלנו הוא לתת את ההיבט הכלכלי ולנסות לאזן את התמונה. מבחינת העלויות, אנחנו מעריכים את הפגיעה הישירה בתוצר ב-6 מיליארד שקל אבל העלויות יהיו הרבה יותר גבוהות. נעדכן את תוכנית הסיוע בכמה פרמטרים. דמי אבטלה למי שבחל"ת הם נוספים על הסכום הזה. אנחנו מעריכים שבתקופת החגים, עסקים ינצלו את הגמישות שהמדינה אפשרה ויוציאו כמה מאות אלפי עובדים לחל"ת".
-להערכתך, כמה עובדים יחזרו לשוק האבטלה במקום לשוק העבודה?
"אני לא קוראת לזה 'אבטלה', זו שאלה. אנחנו נכנסים לשלושה שבועות סגר, אבל הם בחגים. הגמשנו מאוד את היכולת להוציא לחל"ת את העובדים על חשבון המדינה, ואפשר גם מינימום של שבועיים כדי להוציא את העובדים. זה מאוד עוזר לעסקים וזה נכון שהמעסיקים ינצלו את הכלי הזה. השאלה מה יקרה אחרי שלושת השבועות.
"בסגר בחודש אפריל היו לנו למעלה מ-1,400,000 בחל"ת או פיטורים. היום יש לנו פחות מ-200 אלף בחל"ת ועוד כ-200 אלף מובטלים. אנחנו עם בין 400 ל-500 אלף מחוץ לשוק התעסוקה". טרנר הוסיפה כי "להוציא עובדים לחופשה של שבועיים לא ירסק את שוק העבודה, השאלה היא מה יהיו הצעדים אחרי זה.
"אני מקווה שבשלושת השבועות האלה נוכל להוריד משמעותית את המחלה באופן שיאפשר לנו להשאיר הרבה יותר סקטורים פתוחים. אם זה היה תלוי רק במשרד האוצר היינו עוברים לסגר קל בהרבה. היינו אולי הולכים רק על סגר לילי, כדי להימנע מהחתונות והמועדונים שאנחנו מזדעזעים לראות, אבל היינו משאירים את התיירות, הפנאי והמסחר לפי התו הסגול. זה לא התקבל אתמול וזה בסדר. צריך לשקול את השיקולים. לא אנחנו מחליטים איפה לאזן בין בריאות וכל כך הרבה חולים לבין הכלכלה. השאלה היא מה יקרה אחרי שלושה שבועות".
3 צפייה בגלריה
" דווקא בסגר, כשעסקים מדוממים לגמרי, העובדים ממומנים על ידי המדינה והמדינה מחזירה הוצאות קבועות. המודל שלנו טוב מאוד לסגר". מרכזי קניות ריקים בסגר הראשון
(צילום: AP)
-אחת הביקורות הקשות כלפי האוצר מתקופת הסגר הראשון הייתה היד הקמוצה.
"יש לנו תוכנית רשת ביטחון שהיא סדורה ותימשך עד אמצע השנה הבאה, והיא נועדה לתת מענה לאקורדיון שמדבר עליו ראש הממשלה, של סגירה ופתיחה. דווקא בסגר, כשעסקים בהדממה, העובדים ממומנים על ידי המדינה והמדינה מחזירה הוצאות קבועות. המודל שלנו מאוד טוב לסגר".
טרנר הוסיפה לגבי הפיצויים לעצמאים כי "בסוף זה כספי המיסים של כולנו ואם נשלם אנחנו על ההכנסות של כל העסקים, על מחזור העסקים של מדינת ישראל, כמו במודל צוק איתן - המדינה תפשוט רגל מאוד מהר. לכן אנחנו נדרשים למשהו שהוא קצת יותר מסתכל על הנתונים של העסק ומי נפגע ומה יהיו ההוצאות".
היא טענה שהקשיים בחלוקת הכספים שהיו בהתחלה נפתרו: "רשות המיסים עשתה עבודה וביטוח לאומי עשה עבודה והמענקים ניתנים בצורה טובה. אני חושבת שאנחנו צריכים להשתפר לגבי הוצאות קבועות של עסקים גדולים, אבל עצמאים מקבלים כבר את הכסף בצורה טובה ורוטינית. אני לא חושבת שיש הרבה עצמאים שטוענים שהיד קפוצה והתשלומים מאוחרים".
-מה השתנה בצמרת משרד האוצר אחרי העזיבה של ראש אגף התקציבים שאול מרידור?
"אנחנו עובדים, אז בהיבט הזה אולי זה לא השתנה. אנחנו ממשיכים לעבוד. על כל הנושא עם שאול אין לי תשובה טובה".
-מי ימלאו את המקום של החשב הכללי ובאופן קבוע של ראש אגף התקציבים?
"השר צריך לאייש באופן קבוע את תפקיד החשב הכללי ותפקיד הממונה על התקציבים והוא צריך לבחור את האדם המתאים".
ברקע המאבק הפוליטי על אישור תקציב המדינה שיגיע לשיאו שוב בדצמבר, כאשר תיגמר הדחייה שאושרה בכנסת, טרנר אומרת כי "קיבלנו הנחיה לגבש את תקציב 2021. אנחנו נגבש את התקציב הזה, נגיש לממשלה. היא תרצה, היא תאשר. היא לא תרצה, היא לא תאשר. אבל אנחנו פה במשרד נתחיל בימים הקרובים לעבוד על תקציב 2021".
