בכיר לשעבר בבנק לאומי חשוד שהוציא במרמה מהבנק כשישה מיליון שקל לטובת ספקי ציוד, עבודות תקשורות ועובדי חברות קבלן, וגזר לעצמו מתוכם קופון של מאות אלפי שקלים. כך עולה מממצאי חקירה של חטיבת הביקורת של בנק לאומי שמתפרסמים כאן לראשונה. בעקבות ממצאי החקירה הפנימית, כך נודע, מנהל הבנק זה כשנה תביעה כספית נגד הבכיר לשעבר - ראש מדור תקשוב אלון גרמי, תושב מודיעין, ונגד שותפיו לכאורה למעילה.
במקביל להליכים המשפטיים הגיש הבנק תלונה למפלג הונאה של מחוז תל אביב במשטרה שחקר את הפרשה. התיק עבר לאחרונה להכרעת פרקליטות מחוז תל אביב שבוחנת אם להגיש כתב אישום. גרמי עצמו שפוטר מעבודתו בבנק בעקבות הפרשה מכחיש את הטענות.
ספקי הבנק שנהנו לכאורה מכספים שלא הגיעו להם - חברות כגון בינת מערכות, אלקטרה טכנולוגיות חכמות, א.מ טלפון אינטרקום, לונסטאר סיסטמס ומיתוג קולי - השיבו עד היום למעלה משני מיליון שקל בעקבות ממצאי הביקורת והגישו תביעות נגד עובדיהן שלכאורה היו מעורבים בתרמית.
כתב התביעה שהוגש בספטמבר 2019 לבית המשפט המחוזי בחיפה, מגולל את השיטה שבה לטענת הבנק פעל גרמי, שעבד 11 שנים בלאומי ומ-2016 פעל כדי "להערים על מנגנון הבנק עליו היה אחראי לשם גזילת כספים", וזאת באופן "שהסב לבנק נזקים במילוני שקלים".
"במסגרת תפקידו", נטען, "ביצע גרמי הזמנות ציוד ועבודות תקשורת פיקטיביות מספקי הבנק השונים, כשלבנק לא היה כל צורך בציוד ועבודות שהוזמנו". במקרים אחרים היה צורך בציוד או עבודות בהיקפים נמוכים משמעותית מאלה שהוזמנו. בתביעה מתואר כי גרמי נהג לחתום על תעודות משלוח של הספקים עם פירוט הציוד שהוזמן, הגם שלא סופק או סופק חלקית, וכך שילם הבנק בגין ההזמנות הפיקטיביות במלואן.
עוד נטען כי לאחר מכן, בהוראת גרמי, העבירו הספקים את כספי הבנק בניכוי "עמלת תיווך" של כ-20% אל מקורביו של גרמי, שוהעבירו חלקים מהם לגרמי". על פי כתב התביעה בסך הכל הוציא גרמי כך במרמה מהבנק 4.8 מיליון שקל.
"בנוסף", נטען, "נמצא כי גרמי נהג לאשר במרמה תשלומים רבים ביתר לספקי עובדי החוץ של הבנק, אשר הועסקו בכפוף אליו, וזאת במסווה של תשלום בגין כמות אדירה של שעות נוספות וארוחות. בסך הכל, לפי התביעה, הוציא גרמי במרמה מהבנק 1.1 מיליון שקל עבור עובדי הקבלן של החברות טלדור וא.מ טלפון ואינטרקום. החברות עצמן, הגישו תביעות נגד העובדים.
חברות קש והוצאות בהיקפים גבוהים מדי
על פי כתב התביעה, המעילה התגלתה ביולי 2019 לאחר שהתעורר חשד כי גרמי נהג להזמין ציוד תקשורת ועבודות התקנה בהיקפים גבוהים משמעותית מהנדרשים. בדיקה בחשבון של אישתו ושלו שהתנהל בסניף גאולה בירושלים, העלתה הפקדות במזומן בסך של כ-400 אלף שקל. גרמי טען כי הכספים הם עבור שירותי ניקיון ושיעורים פרטיים שנותנת אישתו. בהמשך התגלו גם כ-11 שקים בכ-50 אלף שקל שנמשכו מחברה שמשמשת ספק ציוד של הבנק, ומה שהגביר את החשד שמדובר בקופון שגרמי גוזר מכספי התרמית.
עוד התגלה, לטענת הבנק כי גרמי הקים חברת בשם אינפי-נט, שנרשמה על שם מקורביו ולאחר מכן הועברה על שם אישתו, שהיתה חברת קש, פתח חשבון בבנק אחר, מזרחי־טפחות, והנחה ספקים כגון בינת ומקורבים לו להפקיד לשם כספים. בסך הכל, כך לפי ממצאי החקירה הפנימית, ספקים של הבנק הפקידו בחשבון החברה זו כ-220 אלף שקל.
מעורכי דינם של בני הזוג גרמי, אלי סרור ואלדד בן הרוש, נמסר: "מצער שבנק לאומי בחר לנצל את כוחו דווקא כנגד מרשי, ולא כלל בתביעה חברות ענק שהיו מעורבות לכאורה בפרשה. ככל הנראה, הגשת תביעת בדים מנופחת נגד עובד הבנק ומספר קבלני משנה היתה הדרך הקלה עבורו. בבית המשפט יוכח כי המעשים המיוחסים למרשינו נעשו בהתאם לנהלי הבנק בפיקוח הממונים עליו ובשיטות עבודה המקובלות בענף".
