כלכלת ישראל עומדת בפני התמודדות קשה עם משבר הקורונה. לפי דו"ח דו-שנתי שהוצג היום (רביעי) להנהלת האוצר ולבכירי המערכת הכלכלית של ישראל על ידי מומחי ה-OECD, ההגבלות, הסגר ואי הוודאות בארץ הביאו לירידה חדה בתוצר ולהוצאה של עובדים רבים לחל"ת.
לפי הדו"ח, המשבר הגיע בתקופה שבה הכלכלה בישראל הייתה במצב טוב יחסית מבחינת צמיחה, עם אבטלה נמוכה וחוב ציבורי נמוך יחסית. עם זאת, המשבר מאיים להחמיר את האתגרים שאיתם מתמודדת ישראל מבחינת שיעורי עוני גבוהים, פערי הכנסות גדולים, והבדלים גדולים בין יעילות מגזר ההיי-טק למגזרים האחרים.
ב-OECD שיבחו את ההתמודדות המהירה של ישראל עם המגפה בתחילת המשבר, אך ציינו כי ההתפרצות השנייה שהגיעה לאחר פתיחתה הכמעט מלאה של הכלכלה הייתה קשה בהרבה להשתלטות, וכי צעדי הממשלה שיינקטו לשימור עובדים וסיוע במציאת משרות חדשות תהיה קריטית.
מחברי הדו"ח מציינים כי ייתכן שהממשלה תאלץ להשקיע תקציבים נוספים בתוכניות סיוע נוספות, אך כי יש לעשות זאת עם ריסון תקציבי ככל האפשר. עוד מציינים בדו"ח כי המיסוי בישראל על עבודה נמוך באופן יחסי בעוד שהמיסוי על צריכה גבוה. בנוסף, הם מציינים כי שיעור העובדים העניים גבוה, וכי נקודות הזיכוי במס לעובדים משפיעה באופן חיובי על עובדים במיומנויות נמוכות. מחברי הדו"ח טוענים כי יש להרחיב תוכניות שיתמכו בעניים ובו בזמן יעניקו תמריצים לעידוד עבודה.
לפי הדו"ח, פערי ההכנסה בין היישובים והרשויות בישראל הם מהגבוהים ב-OECD, וזאת למרות שישראל היא אחת המדינות הקטנות בארגון. שיעורי העוני שונים משמעותית בין האזורים השונים בארץ כמו גם בין קבוצות אוכלוסייה שונות - בדגש על החרדים והערבים.
מצב התעסוקה יהיה חמור גם ב-2021
כלכלני הארגון מעריכים כי הצמיחה בישראל תהיה השנה שלילית בשיעור של 6% - תחזית גרועה פחות מתחזיות משרד האוצר ובנק ישראל. בשנה הבאה צפויה הצמיחה לטפס לשיעור חיובי של 2.9%. זאת, לאחר שבשנת 2019 הצמיחה בישראל הסתכמה בשיעור גבוה יותר של 3.4%.
כלכלני הקרן קובעים עם זאת, כי המשק הישראלי מצוי כעת במשבר קשה "כמו רוב מדינות העולם", וכי ייקח זמן להיחלץ ממנו. בשנת 2021 אמנם צפוי שיפור משמעותי, אם התחלואה בקורונה לא תחמיר בחודשים הקרובים באופן ניכר, אולם עדיין נתוני השנה הבאה רחוקים מאוד מחזרה למצב שהיה קיים במשק הישראלי לפני המשבר, בחודשים ינואר ופברואר השנה.
לפי תחזית ה-OECD, שיעור האבטלה ב-2019 שעמד על 3.8%, יעלה השנה ל-6.1% ובשנת 2021 ל-6.5%, דהיינו שבתחום התעסוקה יישאר המצב במשק הישראלי חמור גם בשנה הבאה.
הגירעון בתקציב המדינה ביחס לתוצר, שהסתכם בשנת 2019 רק ב-3.9%, גם זאת הרבה מעל ליעד שקבעה הממשלה (2.9%), יגיע השנה לפי התחזית ארגון המדינות המפותחות לשיעור שיא שלילי של 13.8%. בשנת 2021 יימשך המשבר והגירעון עדיין יעמוד על שיעור דו ספרתי של 10.3%, בעיקר בשל המשך ההתחייבויות של הממשלה בגין משבר הקורונה, כשבתוך כך תשלום המענקים והפיצויים לעסקים ותשלום דמי האבטלה לשוהים בחל"ת עד יוני 2021 לפחות.
חובותיה של ישראל שכבר ירדו לשפל של 60% מהתוצר הלאומי הגולמי בשנת 2019, מהנמוכים בעולם, יזנקו השנה ל-77% ובשנת 2021 אף יעלו עוד לשיעור של 84.7% מהתוצר, נתון שהמדינה הייתה בו בעשור הקודם.
על פי הדו"ח, התוצר לנפש בישראל מסתכם בכ-38 אלף דולר, רק מעט מתחת לממוצע במדינות ה-OECD, שהממוצע בהן הוא כ-42 אלף דולר לנפש. את טבלת המדינות מובילה על פי הדו"ח המדינה הקטנה לוקסמבורג עם כ-107 אלף דולר לנפש. אחריה אירלנד עם 83 אלף דולר לנפש, ושוויץ שלישית עם 67 אלף דולר לנפש. ישראל ממוקמת בחלק התחתון של הטבלה ועם נתון כמעט זהה לזה של ספרד, צ'כיה, איטליה וניו-זילנד, שלהן תוצר של כ-39 אלף דולר לנפש.
שר האוצר, ישראל כץ, מסר: "אני מברך על שיתוף הפעולה עם הארגון ועל האמירה הברורה של הארגון כי נכון בעת זאת להמשיך לקדם את המדיניות הכלכלית התומכת, ועל כך שישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב טוב. זהו דו"ח משמעותי שנעשה בעיקר ע"י עבודת צוות ושיתוף פעולה פורה בין ארגון ה-OECD למשרדי הממשלה בישראל, ואבחן את המלצות הארגון לקידום רפורמות ושינויים מבניים כחלק מהתוכניות הכלכליות העתידיות".
המזכיר הכללי של ה-OECD, אנחל גוריה: "ציון חגיגות 10 שנים להצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD אותו אנו מציינים בשנה זו נפגע, למרבה הצער, על רקע התפרצות מגפת הקורונה. העשור החולף עמד בסימן מימוש שיתוף הפעולה הפורה בין ישראל ל-OECD. ישראל למדה מקרוב על הפרקטיקות הטובות ביותר ואימצה תקני מצוינות של מדינות החברות בארגון, שסייעו לה בביצוע התקדמות מדהימה בהגברת התעסוקה והעלאת רמת החיים. בעוד שישראל, בדומה למדינות העולם, מתמודדת עם המגפה, ארגון ה-OECD ימשיך להציע את כל התמיכה שאנו יכולים באמצעות פרסום מחקרים, קיום דיאלוג וגיבוש המלצות מבוססות נתונים לגבי מדיניות כלכלית-חברתית שאנחנו מקווים יעזרו לישראל לחזור לדרך של צמיחה ירוקה, מכלילה ובת קיימא".
הכלכלנית הראשית של ה-OECD, לורנס בון: "משבר הקורונה העולמי פגע בדיוק כאשר כלכלת ישראל תפקדה היטב. בעשר השנים שחלפו מאז הצטרפותה ל-OECD, צמצמה ישראל את אחוז האבטלה, העלתה את רמת החיים והפחיתה את יחס החוב הציבורי. ישראל צריכה להמשיך במאמציה להגן על אנשים וחברות, להחיות את הצמיחה ולמנוע מהמשבר להחמיר אתגרים מרכזיים כמו אי-שוויון גבוה ופערים בפריון בין תעשיות טכנולוגיה עילית לתעשיות מסורתיות".
פורסם לראשונה: 16:34, 23.09.20