בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו רוכשי וילה ביהוד נגד חברת הבנייה שבנתה אותה, וקבע שהנכס נבנה ללא יסודות עמוקים כנדרש. השופטת ניצה מימון שעשוע קיבלה את עמדות המומחים שתמכו במרבית טענות הרוכשים, וחייבה את החברה לפצות אותם בכחצי מיליון שקל.
התובעים קנו את הווילה באפריל 2009. מדובר במבנה של 160 מ"ר שכולל שבעה חדרים, שני מטבחים וארבעה חדרי אמבטיה ושירותים. אלא שבתביעה שהוגשה בדצמבר 2015 הם טענו שהבית נמסר להם עם ליקויי בנייה רבים. בין השאר הוא הוצב הפוך מהכיוון שאותו ציינו בהזמנה, כשהחלק שהיה אמור לפנות דרומה פונה צפונה. לדבריהם, הבית נבנה עם חוסר של חלון ודלת שהופיעו בתוכנית המקורית.
הרוכשים הוסיפו שבשלב מסוים הם הזמינו קבלן שיפוצים על מנת לאמוד את גובה הנזק, ונחרדו לגלות שיסודות הבית לא הוחדרו לקרקע בעומק הנדרש. כך, אף שהתקינה מחייבת החדרת כלונסאות בעומק 12 מטרים, בפועל עלה שהוחדרו לעומק של 8-6 מטרים לכל היותר.
לטענתם, בעקבות הליקוי החמור החלו להיווצר סדקים בקירות הבית והוא החל לנטות על צדו, כאשר מה שמחזיק אותו למעשה הוא בית השכנים הצמוד אליו. הם עתרו לפיצוי עבור עלות תיקון הליקויים ועוגמת הנפש הרבה שנגרמה להם.
מנגד טענה החברה שהרוכשים התקשרו עם חברה אחרת לצורך בניית הווילה, והיא עצמה נכנסה לתמונה רק בשלב מאוחר יותר לאחר שאותה חברה לא עמדה בהתחייבויותיה. היא הוסיפה שהרוכשים התחננו בפניה שתעזור להם והיא הסכימה כמחווה צרכנית להשלים את בניית הווילה. במקביל היא הגישה תביעה שכנגד על יתרת חוב שלטענתה טרם שולמה לה.
עו"ד יפית אופיראנה בליןלצורך הכרעה בטענות הצדדים מינתה השופטת מימון שעשוע מומחים בתחומי ההנדסה והקונסטרוקציה. בתחום ההנדסה העלתה חוות הדעת ליקויי בנייה רבים. בין היתר נמצא שצנרת המיזוג שיוצאת דרך צינור האוורור בממ"ד בולטת מהקיר. בנוסף נמצאו סימני רטיבות במטבח באופן המחייב לפרק את הריצוף, לתקן את האיטום ולרצף מחדש. השופטת קיבלה את עמדת המומחה וחייבה את החברה לשלם על הליקויים 43,729 שקל.
בתחום הקונסטרוקציה קבע המומחה שעומק הכלונסאות לתמיכה ביציבות הבית היה אמור להיות כ-12 מטר, אך מבדיקה נמצא שהאורך קצר מהנדרש, מה שמסביר את הסדקים בקירות. לדברי המומחה מדובר בליקוי שאף מהנדס סביר לא יאשר אותו בהיותו נוגד לתקן. החברה ניסתה אמנם להטיל את האחריות בנושא על החברה הקודמת, אבל השופטת קבעה שההסכם בין התובעים והנתבעת מפורש וכולל תשלום גם עבור החדרת הכלונסאות.
היא הדגישה שהנתבעת לא טענה בשום שלב של ההליך שהיא לא זו שהציבה את הכלונסאות. בנוסף היא לא זימנה עדים רלוונטיים שיסתרו את גרסת התובעים. מכאן שהאחריות לליקוי החמור מוטל עליה והיא תפצה את התובעים ב-393,801 שקל נוספים.
לאחר שקיבלה חלקית את התביעה שכנגד, הפיצוי נטו שנפסק לתובעים הועמד על 383,926 שקל. בנוסף נפסקו להם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 100 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד יפית אופיר עוסקת בדיני מקרקעין
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
