מנכ"ל חברת Cello גיא סלוק לא זקוק לכל הדאטה שיש לעובדיו בכדי לקבוע את מה שכולנו יודעים: בישראל יש מצוקת חניה מהותית. מבט חטוף מחלון משרדו, בקומה גבוהה בבניין משרדים בחולון, יכול להמחיש היטב את הצרה. אלפי מכוניות של עובדים בסביבה חונות מתחתיו בחניונים מסודרים, על הכביש ובחניוני עפר, כולן בצפיפות שלא הייתה מביישת ערים גדולות בעולם, וכל זאת בעיר שלא נחשבת המרכז של המרכז.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"בעיית החניה היא בעיה של היצע וביקוש", הוא קובע. "ההיצע לא מנוהל כיום, אנשים באים ומחנים בכחול-לבן ללא כל סדר וזה קורה בעולם שבו מספר הרכבים בכביש רק עולה כל שנה, בזמן שהיצע החניות נותר זהה". בימים שבהם האשמת המדינה ומשרד התחבורה בנושא הפכו מזמן לספורט לאומי, לסלוק יש זווית אחרת לגבי מי האחראי לבעיה. הוא מפנה את זרקור האשמה דווקא לכיוון העיריות באזור המרכז, שלטענתו ממשיכות לחלק תווי חניה לתושבים ללא שליטה אמיתית בסיטואציה. "כל בית היום מחזיק יותר ויותר רכבים מבעבר, מה שמעניק לכל משפחה יותר תווי חניה עירוניים פר משק בית. כך הם משתמשים ביותר חניות כחול-לבן ותושבי החוץ שזורמים אל תוך הערים לא יכולים להשתמש בחניות אלו".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
סלוק לא רק מגדיר את הבעיה, אלא מציע לה פתרון יצירתי, אחד שכמובן חברתו תוכל להרוויח ממנו. "אם העיריות היו מחייבות את כמות הרכבים בכל בית בתשלום, למשל מחליטים שכל רכב מעל לשני רכבים למשק בית ילווה בקנס, זה היה מוריד את כמות הרכבים שעל הכביש. אנו רואים כיום שיש עשרות אלפי מכוניות, למשל בתל-אביב, שחונות בכחול-לבן אבל הן למכירה ולא מפנות את המקום. כיום, בגלל תווי החניה זה לא עולה לבעליהן כסף; אם זה היה עולה, הם היו חושבים פעמיים לפני שהיו משאירים רכב למשך שבועות בחניה אחת".
לטענתו, סוגייה זו היא המפתח לגודש החנייתי והתחבורתי, "ברגע שאדם לא משלם על החניה שלו במרכז העיר, אף אחד לא מגביל אותו. ככל שיהיה פיקוח חזק יותר, המצב ישתנה. לא יכול להיות שבמרכזי הערים התושבים מקבלים חניה חינם ללא הגבלה. זה מוביל ממש לפוגרום".
הפגישה בינינו נערכת בנקודת שיא בכל הקשור לחניות בגוש דן. מצד אחד הפתרון החלקי לפקקים וצרות החניה - פתיחת הקו הראשון של הרכבת הקלה - מתעכב, מנגד עיריית תל-אביב העלתה את מחירי החניה בכחול־לבן מ־6.70 שקלים ל-12 שקל לשעה, במטרה לדלל את כמות החונים בעיר ולגרום לנהגים לחשוב פעמיים האם להיכנס אליה ברכב פרטי.
סלוק, שחברתו נהנית מעליית המחירים מאחר שהיא מקבלת כסף על תיווך החניה, מספר שהיה בסוד העניינים עוד בטרם יצאה ההודעה, אך מדגיש כי חברתו היא רק ספקית שירות ולא מחליטה בעניין. "אני מאמין שבקרוב נראה את ערי הלווין של תל-אביב עושות אותו דבר", הוא אומר בטון שלא מבשר טובות.
סלוק (38), נשוי ואב לשלושה מראשון-לציון, יודע על מה הוא מדבר. הוא נמצא בסלו (לשעבר סלופארק) כבר 18 שנה, עוד מהימים שאביו הקים אותה והוא היה חייל משוחרר שהגיע למשרד לעזור בכל מה שאפשר. סלוק מכיר היטב את ה"דופק" של הנהג הישראלי, זה שמעדיף להיתקע שעות בפקק עם הרכב האישי, המזגן והדיבורית, מאשר להידחס בכאוס של התחבורה הציבורית.
"הורגלנו לנסוע ברכב מגיל צעיר כי התחבורה הציבורית לא זמינה תמיד. בעולם המצב שונה, כשמישהו מסיים את לימודיו ונכנס לשוק העבודה בגיל 21 זה כמעט לא נתפס בעיניו לנסוע אליה ברכב, אבל אנחנו מגיל צעיר מסיעים את הילד לגן או לבית הספר במקום שהוא ייקח אוטובוס, ואז ממשיכים לעבודה".
באותה בהירות שהוא משרטט את המצב הקיים, הוא מדקלם את הפתרונות שיש בראשו וטוען ששילוב בין הרכב הפרטי לתחבורה הציבורית הוא הפתרון. "אם היום יש לי דיון בבית משפט השלום בתל-אביב, רוב הסיכויים שאחנה מתחתיו בחניון גולדה, שם מחיר החניה גבוה כי זה במרכז העיר. אבל אם היו אומרים לי ששלושה קילומטרים משם יש חניון זול יותר, ויש לידו קורקינטים שיתופיים פנויים שאתה יכול לקחת, אז פתאום יש לך אופציות חניה אחרות. ברור לי שזה עניין תרבותי, כי יש פה עניין של השקעה מול נוחות, אבל לפעמים צריך לדחוף אנשים למעשים בעזרת הנחות משמעותיות".
סלוק אינו נעצר רק שם ומציג את הרעיון שלו להקל על הפקקים - שינוי שיטת התשלום בחניונים שבתוך הכרך, מעין נתיב מהיר בתוכם. "כיום, אם אתה נכנס לחניון בכל שעה - המחיר זהה, אבל מדוע אם אתה נכנס לחניון בשש בבוקר בכדי להימנע מהפקקים אתה משלם מחיר זהה לזה שנכנס בשעה מאוחרת יותר? נגיד נהג שהגיע אליו בתשע ועמד בפקקים. זה צריך להשתנות".
סלוק מאמין שהרכבת הקלה על שלושת קוויה עשויה להקל על בעיית הפקקים, אך מזהיר כי זה יקרה רק אם היא תספק שירות מהנה ללקוחות ולא תסבול מאיחורים ומצפיפות. סלו כבר נבחרה להיות אחת מהחברות שדרכן ניתן יהיה לשלם על הנסיעה, והוא מסביר כי נכנסו לתחום התחבורה הציבורית משום שהבינו שאם הלקוח יירד ממצבת החונים ברכב הפרטי, הם יצטרכו להגיע אליו דרך התחבורה הציבורית.
"לישראלים יש קושי לשחרר את הרכב הפרטי, לכן השילוב בינו לבין התחבורה הציבורית ינצח כאן. יהיו אנשים שהתחנה תהיה קרובה לביתם, אבל אחרים יצטרכו לנסוע שניים-שלושה קילומטרים אליה, להחנות בחניון קרוב ולעלות עליה כפי שרבים עושים, למשל, ברכבת הכבדה כיום".
בימים אלו מנסה חברתו לחבור לחניונים הנמצאים בקרבת מקום לתחנות במטרה לעשות עימם עסקה, להעניק חניה בהנחה למי שיעמיד בהם את רכבו וייסע ברכבת הקלה. "כיום גם מי שמחנה את רכבו ברכבת הכבדה חי באי-ודאות, האם תהיה או לא תהיה חניה. זה קורה כי מעטים יודעים שניתן לבדוק זאת איתנו. אני רוצה ליצור מצב שבו תחנה בחניון ליד קו רכבת קלה ותשלם ליום סכום של עד 50 שקל, בתנאי שתראה בעזרת תיקוף שלאחר שחנית השתמשת ברכבת הקלה להגיע ליעד. בעלי החניונים חייבים להבין שזה השינוי הבא ואני אומר להם בואו תעזרו לנו, יש לנו את היכולות הטכנולוגיות להראות מי חנה אצלם ואז תיקף כרטיס ברכבת הקלה, ורק הוא יקבל את אותה הנחה".
חברת סלופארק, שהוקמה על ידי אביו ב-2005, התמחתה אז במציאת פתרונות חניה. תחילה זה קרה באמצעות שיחה למספר עם כוכבית (אפשרות שניתנת עד היום למי שאין לו טלפון חכם), ולאחר מכן בעזרת אפליקציה. היא פועלת כיום ב-84 רשויות בכל הארץ שמסדירות תשלום חניה בכחול-לבן ובחניונים, ויש לה כ-300 אלף לקוחות פעילים שמהווים, לדבריו, כ-20% עד 25% מנתח השוק, שכל הזמן ממשיך לצמוח בעזרת השילוב של חניה בכחול-לבן ובכ-610 חניונים מוסדרים בכל רחבי הארץ.
"יש לנו עדיין לאן לגדול", הוא אומר, "בזמן ש-95% מהחונים בכחול-לבן משתמשים באפליקציות לחניה, בחניונים מדובר על כ־60% מהלקוחות, דבר שלא מובן לי. הייתי אתמול בחניון בכיכר אתרים וראיתי אנשים שעדיין עומדים בחום בתור למכונת התשלום וזה שיגע אותי, כי זה כוח הרגל שקשה לשנות".
בשנת 2020 סלוק הניע מהלך להרחבת הפעילות של החברה, מאחת שרק מספקת שירותי תשלום לחניה לכזו שאפשר לשלם דרכה גם על השימוש בכביש 6, כביש 6 חוצה צפון, שירותי שטיפה, הנתיב המהיר וכמובן בתחבורה הציבורית יחד עם הופ און, שם הוא מתחרה ביריבה פנגו שעובדת עם מוביט. "90% מהפעילות שלנו עדיין נמצאת בחניה, לתחבורה הציבורית נכנסנו רק לאחרונה ואנחנו עתידים להציע למשתמש שירותים נוספים שיניבו לנו כסף, למשל מינוי משפחתי שבו יוכלו ההורים לראות מתי הילדים שלהם עולים ויורדים מהאוטובוס".
החברה אף התרחבה לחו"ל וכיום פעילה במספר מוקדים כמו יוון ואוסטרליה, ובאחרונה היא עובדת עם כ-30 מפעילים מקומיים, בהם עיריות אך גם אוניברסיטאות המפעילות מערך חניה פנימי שכולל דוחות למאחרים ונמנעים מתשלום. "מוסר התשלומים שם הוא של 100%", הוא מציין ושופך אור על פיתוח שיצרו בעיקר עם האוניברסיטאות המקומיות לביצועו, שהוא חולם לייבא ארצה. "האכיפה שם היא דיגיטלית, מסתובב שם רכב עם מצלמות שמצלם את הרכבים ואם הם לא הפעילו אפליקציית חניה, הסטודנט מקבל דוח בהודעה ישירות לפלאפון שלו או למייל - ככה אי־אפשר לפספס את הדוח. בארץ הפתרון הזה קיים בחלק מהרשויות בעבור אנשים שחונים באדום-לבן, אבל הרשויות לא רוצות להשתמש בזה עדיין כי זה נתפס כאכיפה אגרסיבית, אבל אני חושב שזה העתיד של האכיפה. זה מאוד מיושן שב-2023 פקח עדיין עובר מרכב ולרכב ובודק, ככה ניתן יהיה לאכוף חניה בצורה יותר יעילה ומהירה".
קשה לדבר עם סלו מבלי להזכיר נושא כאוב מהעבר וההווה, החברה המתחרה פנגו. האגדה בענף התחבורה מספרת כי בתחילת הדרך לאביו היה שותף שהפטנט של הזמנת מקומות חניה ציבוריים טלפוניים היה שלו, וסלו היו המורשים היחידים לעסוק בכך. לקראת המכרז של השלטון המקומי ב-2007 בעל הפטנט ערק למתחרה שהייתה היחידה שניגשה אליו, דבר שיצר לה את יתרון הראשוניות מבחינה ציבורית, ושם החברה הוטמע בראשם של הנהגים כמי שמספקת שירותי תשלום חניה.
"ברור שזו הייתה פגיעה אישית, חשנו הרגשת החמצה ומרומים", הוא נזכר, "היה להם יתרון שבו הם עבדו ב-40 רשויות ואנחנו רק בעשר". כיום, לאחר סיום ההליך המשפטי, סלו נמצאת כמעט בכל מקום בו תמצאו את המתחרה, עד כדי כך שכאשר אני מנסה לערער אותו ולספר לו שהביטוי "שים פנגו" הפך ממש למושג בעברית - הוא לא בדיוק מסכים עם ההנחה.
"זה שימוש בשם גנרי. יש לנו את קהל הלקוחות שלנו. ברור שאנחנו רוצים לקחת מהם לקוחות, על ידי זה שנהיה קצת יותר מהירים ויעילים מהם, אבל המצב הוא שעברנו להיות מחברה שהחזיקה 2% מהשוק ב-2015 למחזיקת 25% מהשוק היום. זה שוק צומח, יש בו פוטנציאל גדילה משמעותי ואנחנו לומדים מהטעויות שלהם. כיום, אם לא תיתן שירות טוב, הלקוחות לא יישארו איתך. הצרכן היה סלחן לפני עשור, אבל היום, אם הוא לא מקבל שירות טוב קל לו לעבור חברה. חלק הארי מה-25% זה לקוחות פנגו שעברו אלינו, כאשר בערים החדשות, כמו חריש, זה ממש מתחלק ישר חצי-חצי. הפוקוס שלנו הוא שירות וטכנולוגיה. למשל עכשיו השקנו מינוי חדש לחניונים דרך האפליקציה, כי אנחנו תמיד מנסים לחדש יותר".
כך, למשל, החברה השיקה לאחרונה, על רקע העלייה במחירי החניות הציבוריות, את מסלול Cello Save המאפשר חניה בחינם בכחול-לבן בכל הארץ, 7 ימים בשבוע, בין השעות 20:00-17:00 (עד 90 דקות ברצף). עוד כולל המסלול עד 25% הנחה במאות חניונים וגם הנחה בשטיפת הרכב.
תחום נוסף שסלו נכנסת אליו ויהווה חלק מרכזי באסטרטגיה שלה הוא שוק הרכב החשמלי. סלו היא הזכיינית של משרד האנרגיה בתחום ותאגד את כל עמדות הטעינה הציבוריות בארץ. "אנחנו נהיה המקור שאליו יפנו בעלי המכוניות בכדי לדעת היכן אפשר להטעין מחוץ לבית, וכך לתכנן את מסלול נסיעתם".
סלוק מאמין שלכל בעל רכב יהיו שתי נקודות טעינה מרכזיות, האחת בבית ואחת בחניון הסמוך למקום העבודה, ויהיו גם את המשתמשים המזדמנים. "אם באת לפגישה לשעה וחצי, אין שום סיבה שלא תטעין את הרכב בחניון. אנחנו נציע לחניונים לחבר עמדות טעינה שיהיו מחוברות למערכת של סלו, ונוכל להגיד למשתמש שאנו יודעים שהוא בעל רכב חשמלי עם הגיעו לחניון, 'רד לקומה השנייה, שם יש לך עמדת טעינה'. זה קונספט פארק אנד צ'ארג' שרץ בעולם, הרכב עומד ביום 20 שעות. כל זמן שהרכב עומד הוא יכול לטעון בחניה. זה שוק משמעותי שאנו מכוונים אליו".
