"הזרים עזבו את השולחן ולא עונים לטלפון, החור השנה הוא של 10 מיליארד דולר, כל יום שעובר החברות שורפות עוד כסף ולבסוף בעוד 6-12 חודשים ייהרס מעגל שלם של חדשנות". כך אמר היום עזרא גרדנר, מייסד ומנהל הקרן האמריקנית ורנה קפיטל המשקיעה בישראל, בדיון שערכה ועדת הכספים בנושא אובדן השקעות זרות בישראל, במהלכו קראו הנוכחים להשקעה מידית וגדולה של המדינה בחברות ישראליות על רקע המלחמה, בייחוד בחברות צומחות בשלבים רגישים, ובדגש על ענף ההייטק.
גרדנר הבהיר עוד בדיון כי "אנחנו אחת הקרנות הגדולות ביותר שממוקמות בארה"ב ומשקיעה בארץ, כבר 13 שנה הקרן משקיעה בארץ. לצערי המצב הרבה יותר גרוע ממה שאתם מכירים. יש בעיה קשה מאוד בהשקעות זרות במדינת ישראל, על המדינה לעשות שני צעדים: לפעול כמו ארה"ב ב-2008, עם תמיכה בבנקים כדי שיוכלו להלוות כספים בביטחון גדול יותר לסטרטאפים, ובנוסף לקחת חלק בעלות בסטרטאפים, מה שקורה דרך רשות החדשנות אבל בצורה רחבה יותר".
הוא הוסיף, כי "אנחנו כקרן הגענו למסקנה שבעקבות המלחמה יש שני דברים חשובים שנעשה, האחד זה הזרמת כספים לארץ, הרמנו קרן ללא עמלות, הכוונה להזרים 50 מיליון דולר לישראל, ואנחנו בצומת הכי ציוני שיש עם החברות הכי טובות, ועדיין לא זורקים עלינו כסף. נביא את הכסף, אבל המצב שם בחוץ מאוד קודר.
"הבנקים הרגילים, הגדולים, צריכים לתת הלוואות לסקטור הישראלי והם מפחדים לעשות את זה. אם הממשלה תיתן רשת ביטחון ותאפשר לחברות לקחת ריבית נמוכה יותר, זה לא שונה מאוד ממה שאתם עושים עם התמיכה במשכנתאות. הממשלה לא תידרש לכתוב עכשיו צ'קים, אולי בעוד שנתיים יהיו לכך עלויות מסוימות. אולי הממשלה תרוויח אם ישקיעו ישירות אבל זה יאפשר לבנקים לפתוח את הארנק ולתת את ההלוואות שנדרשות ותשמעו על זה מהחברות שהגיעו לכאן. הבעיה היא גדולה, היא 10 מיליארד דולר, זה החור שנראה השנה. מה שקורה כאן זו התרסקות, היא איטית אז אף אחד לא עושה שום דבר, אבל כל יום שעובר החברות שורפות עוד כסף ולבסוף בעוד 6-12 חודשים ייהרס מעגל שלם של חדשנות".
יש חברות גדולות, יש להן גישה להון, לקטנות יש תמיכה טובה מתוכניות שונות, החברות שבאמצע בתהליך שיווקי או האצה עבורן אין שום תוכנית והן בשלב שבו הן צריכות שהשקעות זרות יצטרפו. היינו לוקחים אותם לארה"ב, לאירופה, אסיה, אבל הזרים עזבו את השולחן ולא עונים לטלפון. אלה החברות שיפיקו הכנסה של מיליארדי דולרים, צמיחה ועבודות בשנים הקרובות ואם לא יתמכו בהן לא יהיה לכם תקציב לשום דבר, תהיה התרסקות בגביית המיסים. מה שיותר גרוע הוא שלקראת סוף השנה שעברה ראינו התעוררות בשווקים. זה לא שלהשקעות זרות אין איפה לשים כספים אם לא בישראל. הכספים הולכים למקומות אחרים ואנחנו נותרים מחוץ למעגל, אם נניח שמחר המלחמה תיגמר באופן הטוב ביותר והעולם כולו שיגיד שפעלנו בצורה הטובה ביותר, עדיין ייקח 3-6 חודשים להביא לכאן את המשקיעים ועוד 3-6 חודשים שהם יערכו את המחקר שלהם, זה אומר שהשנה הזאת אבודה".
נדרשת השקעה גדולה יותר
ברשות החדשנות הציגו תוכניות שהשיקו נוכח המצב, אך גורמי השוק ציינו כי למרות פעילות מהירה של הרשות, ההיקף הנדרש גדול הרבה יותר, הן בהשקעת המדינה והן בסיוע בהעמדת הלוואות בערבות מדינה.
לדברי מנכ"ל חברת אוטוטק, "אנחנו מעסיקים מאות עובדים, יש לנו צבר הזמנות של מעל 200 מיליון שקל השנה, אבל אי אפשר לייצר כי הספקים מבקשים שנשלם להם את כל חומרי הגלם מראש, כי הם לא רוצים לתת לנו אשראי, הבנקים יושבים על הגדר ולא רוצים לתת לנו הלוואת גישור".
רונית הרפז, מנכ"לית הסטרט-אפ הרפואי אנדורון מדיקל, אמרה כי "קיבלתי מענק של 2.5 מיליון אירו מרשות החדשנות האירופית, כדי לסיים את הניסוי הקליני אני צריכה 20 מיליון דולר בשנתיים הקרובות. כל מי שדיברתי איתו אמר לי: 'את לבד, המדינה לבד, ההייטק לבד, לא יכנס לפה שקל בשנתיים הקרובות'".
עופר דורון, מנכ"ל evr, חברה שמפתחת מנועים מתקדמים לרכב, תיאר מצב דומה: "הצלחתי לגייס לאחרונה קצת פחות מ-10 מיליון דולר, רק מהמשקיעים הקיימים, זה נותן לי פחות זמן ממה שציפיתי, כל המשקיעים אומרים זה מעניין אבל לא עכשיו. למזלי אני בקשר עם משקיעים שיכולים לעזור לנו להתקדם ולשמור על הכסף לעצמם, אבל זה קשה מאוד. יש פעולות שכבר קורות, רשות החדשנות הוציאה תוכנית מהירה לסטרטאפים שצריכים גישור, הכסף כבר בבנק, 1.5 מיליון שקל, אבל גם הסכום הזה מספיק לי לחודש של החברה, אז הוסיפו לי חודשיים, ולהסיר את הכובע על רצינות התגובה והמהירות, אבל צריך הרבה יותר. מה שיכול גם לעזור זה הלוואות עם ערבויות. במצב הביטחוני המשקיעים לא רוצים להשקיע. אנחנו רוצים סיוע של המדינה בגיבוי ההלוואות והגדלה משמעותית מאוד של תקציב החדשנות לתמיכה בסטרטאפים".
דניאל בראל, מנכ"ל ree, אמר: "אנחנו חברת הרכב היחידה בישראל, אנחנו מייצרים רכבים ומוכרים אותם בשוק האמריקני. אנחנו מעסיקים מאות עובדים, יש לנו צבר הזמנות של מעל 200 מיליון שקל השנה, אבל אי אפשר לייצר כי הספקים מבקשים שנשלם להם את כל חומרי הגלם מראש, כי הם לא רוצים לתת לנו אשראי. בעולם רגיל היינו מבקשים הלוואת גישור, הבנקים יושבים על הגדר ואומרים לא רוצים. אנחנו בשלים יותר מחברת סטרט-אפ רגילה, אנחנו אחרי הפיתוח, והבקשה שלנו כחברה לא גדולה כמוביליי ולא קטנה, הצבר הזמנות שלנו מובטח, הן לא ניתנות לביטול, אנחנו יכולים לעשות 200 מיליון שקל בשנה הזה, הבנקים רואים את זה ולא מוכנים. ברגע שהמדינה תראה זאת ותעמוד מאחור, יכנסו משקיעים נוספים וזה יהיה קל".
נתנאל היימן מהתאחדות התעשיינים ציין כי "יש חשיבות גדולה שהסטרטאפים האלה יצליחו, זה נכון לסביבה העסקית של הסטרטאפים ושל התעשייה כולה. מה יגרום למשקיעים זרים להתקבע פה? זה מחקר ופיתוח, השקעות הון ורגולציה, על כל אחד מהדברים האלה יש שחיקה בשנים האחרונות. יש הורדה ושחיקה של התקציבים, יש רשימה אדירה של עלויות עודפות, יש כעת גם את מס המילואים, קרי אנשים ש-3 ו-4 חודשים במילואים וכולם משלמים את העלויות הסוציאליות שלהם. גם ברגולציה ברמ"י משקיעים זרים מופלים, משקיעים זרים שרוצים לפתוח מפעלים במגדל העמק ותפן, ורמ"י מעכבת אותם. אין לנו היום אסטרטגיה, היה פעם גוף שמרכז צרכי משקיעים זרים בישראל במשרד הכלכלה, הרשות הזו בוטלה לגמרי. בכל החלטה שאתם מקבלים פה, אם לא נדרוש לכלול אותה באסטרטגיה למשיכת משקיעם זרים, המצב שלנו יהיה גרוע הרבה יותר".
אסף משה קובו,ה כלכלן הראשי ברשות החדשנות הבהיר כי "הצבענו לפני כמה שנים על כך שההייטק הישראלי נסמך על השקעות זרות, 80-85 אחוז מההון סיכון הוא זר, גם בקרנות הישראליות שפועלות הכסף ממקורות זרים, גם בהשקעות המו"פ אנחנו בפער בסדרי גודל ביחס למה שקורה ב-oecd, במובן של השקעות זרות. לכן הכלים שחשבנו לפתח בשעת משבר הם דווקא לעודד את המשקיעים הישראלים, שיכנסו לפחות חלקית בנעלי המשקיעים הזרים בתקופה הזו. השקנו 2 כלים: אחד זה המסלול המהיר, הוא פועל מנובמבר ועד מרץ, הוקצה לזה 400 מיליון שקל, במקביל החלטנו לפתוח תוכנית להשקעה במשקיעים מוסדיים ישראלים, נעשה להם מאנצינג' של 30 סנט על כל דולר, בהשקעות הון סיכון ישראליות. הוחלט על זה אחרי חשיבה עם משקיעים מוסדיים בישראל, זה אמור לתת מענה חלקי, אנחנו שמים לטובת האירוע הזה סדר גודל שאמור להזרים סה"כ מיליארד דולר לשוק בשנתיים הקרובות".
ח"כ ינון אזולאי, שניהל את הדיון, אמר כי "יש פה אירוע חשוב לכלכלת ישראל, הייתה צניחה בהייטק, ברגע שזה הולך למקום של קריסה ומשקיעים חדשים שלא מגיעים אנו קוראים למשרד האוצר לבחון את נושא הלוואות בערבות המדינה גם בנושא המשקיעים הזרים. זהו דבר חשוב מאוד וייתן דחיפה להשקעות הזרות שאמורות להגיע לישראל. בנוסף יש להגדיל את היקף ההשקעה, נמשיך ונעקוב אחר הנושא".
