הקרב על התיקים בממשלת נתניהו-גנץ: צפו בניתוח באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
ההסכמים הקואליציוניים המסתמנים לא יכללו פירוט על אודות עלות ההבטחות שניתנו למפלגות. הסיבה להסתרה היא ככל הנראה מצב החירום במשק עם למעלה ממיליון מובטלים ועסקים קורסים, והחשש כי סעיפים כאלה או אחרים עשויים להרגיז את הציבור.
הסיכום עם רוב המפלגות הוא כי בעוד חצי שנה, עם תום תקופת החירום, יעוגנו הדרישות התקציביות כך שימומשו בסוף שנת התקציב, אך זה לא יחול על יהדות התורה וש"ס.
שתי המפלגות קיבלו הבטחה כי התקצוב הממשלתי שהובטח להן לטובת ישיבות ומוסדות חרדיים יוסיף לעבור גם בתקופת החירום, והוא אף צפוי לתפוח לאחריה.
העלות החבויה המוערכת של ההסכמים הקואליציוניים מוערכת בכ-12 מיליארד שקל, והיא מתבססת על ההסכמים הקואליציוניים הקיימים בין הליכוד ליהדות התורה וש"ס, קבלת תוספות תקציביות וההסכם בין כחול לבן למפלגת העבודה והבטחות למפלגת ימינה במידה שתשוב לקואליציה.
התוספת הכספית המסתמנת, נכון לעכשיו, בעלות התקציבים הקואליציוניים גבוהה ב-33% לעומת ההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתם נתניהו עם השותפים באפריל 2015, שעלותם עמדה אז על תשעה מיליארד שקל.
העלות צפויה לגדול
עלות ההבטחות של הליכוד ליהדות התורה וש"ס עומדת על כשני מיליארד שקל. כפי שהיה בהסכם הקואליציוני בשנת 2015, החרדים דורשים לקבוע שגובה הקצבאות לאברכים יהיה קשיח. כלומר, התקציב יוסיף לתפוח ללא הגבלה לפי מספר התלמידים.
כך, למשל, תקציב הישיבות עמד בשנת 2015 על 900 מיליון שקל בשנה, וזינק ל-1.2 מיליארד שקל ב-2018. ב-2015 עמד מספר האברכים על 72 אלף, וב-2018 כבר היה מדובר ב-86.5 אלף. מספר התלמידים מחו"ל שעמד ב-2015 על 4,951 זינק ל-6,658 בשנת 2018. מספר תלמידי הישיבה הגבוהה צמח מ-32,099 ב-2015 ל-36,614 ב-2018.
ההבטחות אינן מסתכמות רק בכך. סכום שנתי של 800 מיליון שקל עד מיליארד שקל הובטח לשתי המפלגות לטובת דרישות שונות שלהן. בין היתר, מתן קצבת הבטחת הכנסה לאברכים, הקמת מבני דת ומקוואות, סיוע לסטודנטים חרדיים וגננות חרדיות, והמשך החלת “חוק נהרי", למימון מוסדות חרדיים ברשויות המקומיות.
כשמשווים את עלות ההסכמים הקואליציוניים כיום לזו של ההסכמים מול יהדות התורה, ש"ס והבית היהודי ב-2015, מתברר כי הפער עומד שלושה מיליארד שקל. ההסכמים שנחתמו לפני חמש שנים כללו סעיפים חברתיים שאינם סקטוריאליים כמו העלאת קצבאות הילדים, הנהגת חיסכון לכל ילד של 50 שקל בחודש, הרחבת טיפולי שיניים חינם לילדים עד גיל 18, הגדלת תקציב החינוך, מע"מ 0% על מוצרי יסוד והעלאת שכר החיילים.
בעוד כמה חודשים, כשש"ס, יהדות התורה וימינה יחתמו על הסכם המעגן את הדרישות התקציביות, הן צפויות להעלות גם דרישות חברתיות ולא רק סקטוריאליות, כך שעלות ההסכמים הקואליציוניים צפויה לגדול.
הצינור בוועדת הכספים
בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן אין דרישות תקציביות, ועם ההיענות ליתר הסיעות, למשל החרדיות, נשאלת השאלה אם לנוכח הגירעון בתקציב בין היתר בשל ההתמודדות עם משבר הקורונה, יישאר כסף לדרישות החברתיות של כחול לבן.
עלות ההסכם הקואליציוני שנחתם בין גנץ לבין יו"ר מפלגת העבודה ח"כ עמיר פרץ מוערכת בכתשעה מיליארד שקל. ההסכם כולל בין היתר את העלאת שכר המינימום, העלאת קצבאות הנכים, העלאת קצבאות הקשישים, הקצאת כ-200 מיליון שקל במסגרת הכספים הקואליציוניים לתנועות הנוער ומכינות קדם-צבאיות.
מה שברור הוא שיהיה קושי ליישם את כל הדרישות החברתיות בהסכם שבין כחול לבן למפלגת העבודה. אלה ייפרסו על פני כמה שנות תקציב. לעומת זאת הכסף לחרדים ולימינה, אם תצטרף, ימומנו כבר מ-2020 והלאה.
בכנסת לא פוסלים את האפשרות שימינה תצטרף בסופו של דבר לקואליציה, ותקבל כחצי מיליארד שקל להתנחלויות, למוסדות הציונות הדתית ולחטיבה להתיישבות.
הכנסת אמורה לאשר עד אמצע אוגוסט את התקציב לשנים 2021-2020 שיכלול גם את הכספים הפוליטיים לחרדים. בסוף 2020, לאחר החתימה על הסכם קואליוציוני, יוכלו החרדים להגדיל את הקצבאות למוסדותיהם באמצעות העברות תקציביות בוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה).
לפי ההסכם הקואליציוני בתחילת 2021 תעדכן הממשלה את תקציב 2021 והכנסת תאשר גם את תקציב 2022. במועד זה יוכלו החרדים לעדכן את תקציבי הישיבות.
36 שרים - כבר השבוע
גורמים פוליטיים אומרים כי הסיבה לאי-הכללתו כעת של פירוט הכספים הפוליטיים נובעת מהחשש להרגיז את הציבור. זאת לנוכח העלויות הגבוהות בתקופת החירום כשבמשק למעלה ממיליון מובטלים, ורבבות עסקים קורסים. אותם גורמים סבורים בתום תקופת החירום יהיה יותר קל להסביר לציבור את הקצאת הכספים הללו.
ערב הבחירות התחייב יו"ר כחול לבן בני גנץ לבטל את הכספים הפוליטיים, כשהוא מצהיר שמדובר בהיקף של כ-15 מיליארד שקל. אבל, בהסכם הקואליציוני שנחתם עתה בין הליכוד לבין כחול לבן לא קיים סעיף כלשהו המתייחס לביטול הקצאת הכספים הפוליטיים.
ובתוך כך: ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש להשביע השבוע ממשלה בת 36 שרים ולא 32 כפי שהוסכם עם כחול לבן, כאשר ארבעה שרים יצורפו רק בעוד חצי שנה. זאת לאחר שבליכוד העלו את הדרישה הזו מכחול לבן לנוכח מצוקת התיקים בליכוד, במיוחד אם ימינה תצטרף בסופו של דבר.
בימין נלחמים על שליטה בוועדות הכלכלה והחוקה
במפלגות הקואליציה והאופוזיציה נערכים קרבות לאיוש ראשות הוועדות הכלכליות. על ניהול ועדת הכלכלה נלחמות יהדות התורה, ש"ס, ויש עתיד שבאופוזיציה. הליכוד הציעה ליהדות התורה וש"ס להתחלק בראשות הוועדה הזו לכל תקופת הקדנציה. אך ביהדות התורה רוצים שח"כ יעקב אשר יעמוד בראשה לאורך כל התקופה. רוטציה בין השתיים תוכל לטרפד רפורמות של שר התקשורת המיועד יועז הנדל (כחול לבן), של שר החקלאות המיועד אלון שוסטר (כחול לבן) ושל שר התיירות, שיגיע אף הוא מכחול לבן.
ביש עתיד מייעדים את הוועדה לעופר שלח ויילחמו בניסיון לא להעביר אותה לנציג מפלגת האופוזיציה הגדולה, כפי שהיה נהוג עד כה. באופוזיציה מקווים שבג"ץ שהגישה התנועה לאיכות השלטון יחייב את העברת התפקיד ליש עתיד.
שלוש מפלגות דורשות את ועדת החוקה. בליכוד מבקשים שנציג הסיעה יעמוד בראש הוועדה כמשקל נגד לשר המשפטים אבי ניסנקורן מכחול לבן, ושמו של יואב קיש הוזכר. בש"ס מייעדים את משה ארבל, ואומרים שבמו"מ שנערך לאחר הבחירות באפריל שעבר, הסכימה הליכוד להעניק את התפקיד לש"ס.
בימינה, אם תצטרף לקואליציה, דורשים את התפקיד לקדנציה שלמה עבור איילת שקד. את ראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון דורשת כחול לבן, כשהמטרה היא לתת את התפקיד לצבי האוזר, שיעמוד בראש ועדת חוץ וביטחון. באופן מסורתי העומד בראשה הוא יו”ר ועדת חוץ וביטחון או יו”ר ועדת הכספים. בכנסת האחרונה היה זה משה גפני, שהיה יו”ר ועדת הכספים. חיים כץ מהליכוד צפוי לחזור לתפקיד יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. נגד כץ ביקש היועמ”ש אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום . ועדת הכנסת העניקה חסינות לכץ בכנסת ה-22, אך זו פגה עם כינון הכנסת ה-23. אם מנדלבליט יגיש מחדש את כתב האישום, יוכל כץ לבקש שוב מוועדת הכנסת להעניק לו חסינות.
בראשות ועדת הכספים יעמוד מחדש משה גפני מיהדות התורה. מהמפלגה הזו אמורים להתמנות אורי מקלב לסגן שר התחבורה, ומאיר פרוש לסגן שר החינוך.
אם תיק הבריאות יישאר בגוש הימין וימינה תצטרף לקואליציה, ייתכן שלנפתלי בנט יוצעו תיק הבריאות או החינוך, בצלאל סמוטריץ’ יהיה השר לענייני ירושלים ומורשת והרב רפי פרץ יהיה סגן שר הביטחון, זאת למרות הודעתו של שר הביטחון המיועד בני גנץ שהוא לא מעוניין בסגן שר במשרד הביטחון.
