בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגישה חברת אינטרה-סלולר על החלטת רשם הפטנטים, שדחה את בקשתה לרשום פטנט על ייצור גביש של מלח שניתן לעשות בו שימוש תעשייתי לתרופות. רשם הפטנטים סבר שהבקשה נעדרת התקדמות המצאתית, אך השופט גרשון גונטובניק התרשם שיש מקום לאפשר לחברה לתאר ביתר פירוט את הקשיים שעמדו בפניה בדרך לייצור הגביש, על מנת להוכיח ניצוץ המצאתי הדרוש לאישור פטנט.
חברת אינטרה-סלולר הגישה בקשה לרישום פטנט שנוגעת לתרכובת כימית בשם לומאטפרון (lumateperone), שמיועדת לטיפול במחלות נפשיות כגון דכאון וחרדה, ובהפרעות נוירולוגיות שונות. החברה הצביעה על כך שהמבנה של התרכובת הופך אותה לבלתי מסיסה במים, והבעיה היא שלא ניתן להשתמש בה כתרופה המיועדת לבליעה שכן החומר לא יתמוסס בקיבת המטופלים.
לדבריה, אחת הדרכים להתגבר על העדר המסיסות היא יצירת גביש מלח של החומר. החברה הצמידה בין יון של לומאטפרון לבין יונים נגדיים לשם יצירת מלח, ויצרה גביש מלח הטוזילאט ייחודי, ועל הפתרון הזה ביקשה לרשום פטנט.
אלא שבקשת הפטנט סורבה על ידי בוחנת רשות הפטנטים בשל היעדר התקדמות המצאתית, והחברה השיגה על כך לפני רשם הפטנטים אך הוא דחה את ההשגה. הרשם עמד על הפרסומים השונים שעליהם ביססה הבוחנת את החלטתה וציין כי עולה מהם שברור מאליו לבעל מקצוע בתחום איך להכין צורה גבישית של מלח הטוזילאט של לומאטפרון. בנסיבות אלה, לקביעתו, לא מדובר בצעד המצאתי מלבד תהליך סקירה שגרתי של החומרים הרלוונטיים.
החברה לא השלימה עם ההחלטה והגישה ערעור. היא ציינה שהרשם התעלם מטענות מרכזיות שהעלתה וממסמכים שהוצגו לפניו, שהעידו על הקשיים והאתגרים המשמעותיים שעמדו לפניה בפיתוח הגביש הייחודי. רשות הפטנטים טענה מנגד שיש לדחות את הערעור והליך הבחינה של בקשת המערערת היה יסודי וארך מעל שבע שנים.
עו"ד אלי זילכהאוקסנה גימלפרבאבל השופט גרשון גונטובניק קיבל את הערעור והבהיר כי מלאכת גיבושן של תרכובות מצריכה התמודדות עם מאפייני היסוד שלהן. ניסיונות לגבש את אותו חומר עצמו יכולים להצליח או להיכשל. מכאן שגם שימוש בפעולות מעבדתיות מקובלות, אינו שולל, כשלעצמו, התקדמות המצאתית.
הוא הוסיף שככל שהחברה הייתה מבססת את טענתה כי מאפייני החומרים שעל הפרק, המלחתם או גיבושם לגבישים דורשים התגברות על קשיים כאלה ואחרים, המצריכים "ניצוץ המצאתי" הרי שאלה יוכלו לבסס התקדמות המצאתית הדרושה לפי החוק לרישום פטנט.
השופט ציין שלדעתו הרשם הפגין גישה נוקשה יתר על המידה תוך שנשען בעיקר על כך שפרסום קודם היווה תמריץ לבעל מקצוע ממוצע בתחום לנסות ולהגיע להמצאה. ואולם, נראה שבכך נסגרה הדלת לפני המערערת להוכיח שלצורך ייצור הגביש השתמשה בשיקול דעת המצאתי.
בנסיבות אלה קבע השופט שהדיון אצל הרשם לא מוצה ויש להחזיר אליו את הבחינה של בקשת הפטנט. במסגרת זו יהיה על המערערת לתאר ביתר פירוט את הקשיים שלוו להמלחת התרכובת במלח הטוזילאט, ובגיבוש הגביש.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד דוד גילת ועו"ד חן בן דורי-אלקן
• ב"כ המשיב: עו"ד גינת אריאל קצ'קו מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
• ב"כ התאחדות התעשיינים: עוה"ד טל בנד, יאיר זיו ותומי דמבר, ש. הורוביץ ושות'
• עו"ד אלי זילכה עוסק בקניין רוחני
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
