האינפלציה הסמויה מהעין: החל מנייר טואלט, דרך יוגורט ועד לקפה ולחטיפים, יצרנים לאט-לאט מקטינים את אריזות המוצרים מבלי להוריד את המחירים בתופעה אשר מתרחשת ברחבי העולם כולו ומכונה "שרינקפלציה" (shrinkflation, שילוב של המילה "שרינק" - כיווץ, עם אינפלציה).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בארה"ב למשל, חבילת טישו קלינקס שלפני כמה חודשים כללה 65 ממחטות מכילה כעת 60 ממחטות בלבד ומותגי יוגורט כמו צ'ובאני פליפ הקטינו את האריזה שלהם מ-5.3 אונקיות (כ-150 גרם) ל-4.5 אונקיות (כ-127 גרם). בבריטניה, נסטלה הקטינה את אריזות הנסקפה אזרה אמריקנו שלה מ-100 גרם ל-90 גרם ובהודו סבון של המותג וים (Vim) התכווץ מ-155 גרם ל-135 גרם.
לא מדובר בתופעה חדשה כמובן, אולם היא בולטת במיוחד בתקופות של אינפלציה, כמו עכשיו, במהלכן חברות מתמודדות עם עליות מחירים של חומרי הגלם, האריזות, שכר העבודה והשינוע.
לפי חברת המודיעין העסקי S&P Global, שיעור האינפלציה העולמי הוערך בכ-7% בחודש מאי האחרון וצפוי להמשיך לעלות עד חודש ספטמבר.
אדגר דוורסקי, פעיל חברתי למען צרכנים ובעברו סגן התובע הכללי של מדינת מסצ'וסטס שבארה"ב, אשר גם מתעד את התופעה מזה עשרות שנים, טען כי "זה בא בגלים. כרגע אנחנו נמצאים במצב של גאות בגלל האינפלציה".
דוורסקי החל לשים לב להתכווצות בקופסאות של דגני בוקר בסתיו שעבר ומאז התופעה הלכה והתגברה. כעת הוא יכול למנות עשרות דוגמאות למוצרים שהתכווצו, בהם חברות קפה אשר כיווצו את אריזת המוצר שלהם אך טענו שהיא עדיין תספיק לאותו מספר של כוסות קפה בשל "טכנולוגיה חדשה" של פולים.
הצרכנים לא תמיד שמים לב
לדבריו, החברות מעדיפות לנקוט בשיטה זו כי הן יודעות שהצרכנים אומנם ישימו לב לעליות מחירים, אך לא בהכרח ישימו לב למשקל הפריט או לפרטים הקטנים כמו מספר החתיכות במותגי נייר טואלט. בנוסף, חברות עשויות להשתמש באריזות חדשות כדי להסיט את תשומת הלב של הצרכן מכך שהמוצר התכווץ.
כך למשל, "חבילת מסיבה" של חטיפי פריטוס של פפסיקו כללו בעבר 18 אונקיות (כ-510 גרם) וחלקם אפילו עדיין נמכרים בחנויות בטקסס. יחד עם זאת, כמעט כל רשת גדולה אחרת משווקת כעת "חבילת מסיבה" של אותו חטיף שכוללת רק 15.5 אונקיות (כ-440 גרם) ובמחיר יותר גבוה.
בפפסיקו לא הגיבו על השינוי בחטיף פריטוס, אולם כן הודו כי הם כיווצו את בקבוקי המשקה גטורייד מ-32 אונקיות (כ-946 מ"ל) ל-28 אונקיות (כ-828 מ"ל). בעוד בחברה טוענים כי מדובר בשינוי שמתרחש מזה שנים והוא לא קשור למצב הכלכלי הנוכחי, פפסיקו לא הגיבה לשאלה מדוע הבקבוק הקטן יותר יקר מהקודם.
גם בחברת קימברלי-קלרק, המייצרת את מותג הטישו הפופלרי קלינקס, לא הגיבו בנושא הקטנת האריזות וכך גם בחברת פרוקטר אנד גמבל סירבו להסביר מדוע הקטינו את חבילת מרכך הפנטן פרו-וי שלהם לשיער מתולתל בעוד מחיר המוצר נשאר זהה.
האם החברות מנצלות את מצב הכלכלה?
מנגד, יש גם חברות שיותר ישירות בנושא. כך למשל, יצרנית החטיפים קלביי היפנית הודיעה על הקטנת חלק גדול מהמוצרים שלה ב-10% והעלאת מחירים של 10% והאשימה במצב את העלייה החדה במחיר חומרי הגלם. גם חברת דומינוס פיצה הודיעה גם היא על הקטנת אריזת הכנפיים שלה מ-10 חתיכות לשמונה חתיכות בעבור אותו המחיר - לטענתה בשל העלייה במחיר העוף.
לטענת ביאס אנאנד, ראש מחלקת התקשורת של חברת המזון ההודית דאבור, בהודו למשל מדובר בתופעה אשר רווחת בעיקר באיזורים כפריים, בהם האוכלוסיה יותר רגישה לעליות מחירים. זאת, בעוד בערים החברות פשוט מעלות מחירים. "החברה שלי עושה את זה בפומבי כבר שנים", הוא טען.
יתרה מכך, לדברי דוורסקי, התופעה ההפוכה כמעט ולא קיימת וברגע שמוצר "התכווץ", הוא לרוב נשאר בגודל הזה. "זה נדיר שמגדילים את האריזה ומשאירים את המחיר".
במקביל, חלק מאותן חברות אכן מתמודדות עם עליות מחירים במוצרי הגלם, אך הן גם מרוויחות משמעותית יותר. כך למשל, הרווח התפעולי של פפסיקו קפץ ב-11% בשנת 2021 וב-128% ברבעון הראשון של 2022. מכך עולה השאלה האם אותן חברות "משתמשות" באינפלציה ובמשבר בשרשראות האספקה כתירוץ להעלות מחירים.
