בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של שני רוכשי דירות בפרויקט ברחוב קריניצי ברמת גן, לפיצוי על איחור של שמונה חודשים במסירתן. השופט עדי הדר קבע כי היזמיות לא הוכיחו שהייתה הצדקה כלשהי לאיחור במסירה, ועליהן לשלם לרוכשים דמי שכירות ראויים של כ-70 אלף שקל לכל רוכש עבור תקופה זו.
כל אחד מהתובעים רכש בנפרד דירה בפרויקט וחתם על הסכם שבו צוין שהדירות יימסרו בתחילת שנת 2020. נקבע כי אם הדירות יימסרו באיחור של יותר מחודשיים, הנתבעות ישלמו לרוכשים דמי שכירות ראויים לפי חוק המכר. בתביעה שהוגשה בפברואר 2021 טענו הרוכשים כי הדירות נמסרו להם בסוף אוקטובר 2020, איחור של כשמונה חודשים ממועד המסירה שלו התחייבו היזמיות, ודרשו פיצוי בהתאם להסכם.
החברות טענו מנגד כי האיחור במסירת הדירות נבע מאילוצים שאינם בשליטתן. בין היתר, ציינו, חברת החשמל התעכבה בחיבור הבניין לרשת החשמל, והבנייה התעכבה גם בשל מגפת הקורונה. בנסיבות אלה, לטענתן, אין לחייבן בפיצוי. הן הוסיפו כי לאחד מהתובעים כבר ניתנה בעבר הנחה של 12 אלף שקל, והסכום מהווה פיצוי מלא בגין האיחור.
השופט עדי הדר ציין שלפי ההסכם, היזמיות היו רשאיות להתעכב עם המסירה בגלל גורם שאינו בשליטתן רק אם הודיעו על כך לרוכשים בסמוך לקרות האירוע המעכב. אלא שהתברר כי חברת החשמל הודיעה להן על העיכוב כבר ב-2017, בעוד שהן הודיעו לרוכשים על העיכוב רק באמצע 2020, ולכן לא חל הפטור מפיצוי.
עו"ד מאור גרצנשטייןהוא הוסיף כי המוכרות לא תבעו את חברת החשמל על העיכוב, ועצם ההחלטה שלא לנקוט הליך משפטי כדי לחייב אותה לחבר את החשמל מיידית הייתה בשליטתן המלאה. לדבריו, ההסכם לא מאפשר לנתבעות "לגלגל" את האיחור של חברת החשמל על הרוכשים מבלי לעמוד קודם על זכויותיהן מול החברה.
כמו כן דחה השופט את הטענה שהעיכוב מוצדק בשל מגפת הקורונה. החברות טענו שחיכו לביקורת של העירייה ומתן טופס 4 וההליך התעכב מפני שפעילות העירייה הייתה חלקית בתקופת המגפה. אולם הן לא הביאו לעדות נציגים מהעירייה שיתמכו בכך והטענה לא הוכחה.
עוד קבע השופט כי ההנחה בסך 12 אלף שקל לאחד התובעים ניתנה בגלל זיכויים שהגיעו לו, ואינה קשורה לאיחור במסירה. "הטענה שהתובע הסכים כביכול תמורת נזיד עדשים לוותר על פיצוי משמעותי המגיע לו על פי חוק, אינה סבירה או הגיונית", כתב.
הוא הפנה לתיק אחר שבמסגרתו הנתבעות פיצו רוכשים אחרים בגין איחור במסירה, ותמה מדוע שם הן הכירו באחריותן ואילו בהליך זה הן מסרבות לקחת אחריות. שמאי שמונה כמומחה לצורך קביעת גובה שכר הדירה שעל הנתבעות לשלם לתובעים עבור תקופת האיחור קבע כי התובע 1 יקבל 72 אלף שקל ואילו התובעת 2 תקבל 68,640 שקל. בנוסף נפסקו לטובתם שכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל וכן החזר תשלומי אגרה ושכר טרחת מומחה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד מאור גרצנשטיין עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
