יש כל-כך הרבה טעויות שנובעות מהנדסת אנוש לקויה, שגורמות לאיתור החפצים בארון לסיוט עבור רבים. מה למשל? מגירות כפולות שגורמות לנו סתם לעבוד כפול, דלתות שמתחיל קרוב מדי לרצפה ולא מתאימות לאף משתמש ותכנון תאורה גרוע שגורם לנו לעשות צל כשאנו עומדים מול הארון. בכתבה הקודמת, הרחבנו על שלב התכנון הראשוני, ועל בחירת מידות שיתאימו לכם. בכתבה זו, נתייחס לטעויות בתכנון מדפים, מגירות ודלתות.
טעות איומה: מגירות כפולות, שיגרמו לכם לעבוד כפול
אחד הדברים המסורבלים והמגושמים ביותר הוא תכנון ארון עם מגירה כפולה. כלומר, שהחזית החיצונית היא מגירה אחת, וכשפותחים אותה נגלות מגירות פנימיות נוספות.
"זו הנדסת אנוש פשוט לקויה, שגורמת לבצע את אותה פעולת פתיחה פעמיים, ואת אותה פעולה סגירה פעמים", אומרת ברברה ברזין, מעצבת פנים ובעלת בי"ס ללימודי עיצוב פנים. "ארבע פעולות בשביל להוציא חולצה מהארון? זו בהחלט טעות".
לדבריה, "אם מתכננים מראש את המגירות בפרופורציה נכונה, התוצאה העיצובית של החזיתות תיראה מצוין. מעבר לכך, לטווח ארוך, המגירות הפנימיות שורטות את החלק הפנימי של החזית הקדמית, וגורמות לבלאי מואץ".
צוקל נמוך מדי? טעות שתגרום לכם לקבל בקביעות מכה באצבעות הרגליים
אחת הטעויות המעצבנות והמכאיבות ביותר, היא שלא מתכננים צוקל גבוה מספיק. כלומר, שידית הארון מתחילה נמוך מדי, וקרוב לקו הרצפה.
התוצאה היא שבכל פעם שפותחים את הידיות של הארון, מקבלים מכה בקצות האצבעות. זה קורה בעיקר בארונות זולים הנמכרים ברשתות הגנריות, שהתכנון שלהם גרוע במיוחד. אם כבר טרחתם להגיע לנגר, סביר להניח שלא תיפלו לטעות הזו. אך אל תשאירו זאת ליד המקרה.
עליכם לוודא שהדלתות מתחילות בגובה של לפחות 6 ס"מ מקו הרצפה, אחרת הן פשוט לא יהיו תואמות הנדסת אנוש. כל פתיחה וסגירה של הדלתות תכאיב לכם באצבעות, וכשיחפים ורק מתעוררים בבוקר, זה בכלל לא נעים.
"כדאי להתאים את גובה הפאנל של הקירות, לגובה הצוקל, כך שאם גובה הפאנל שבקיר, הוא 6 ס"מ, כדאי שגם גובה הצוקל יהיה כזה", מוסיפה מעצבת הפנים, קרן גנס. "אם הפאנלים הם בגובה של 10 ס"מ, כדאי שגם הצוקל יהיה בגובה של 10 ס"מ. התוצאה הסופית תשדר אחידות ודיוק".
דלתות פתיחה או הזזה? זו השאלה
אמנם בדירות קטנות במיוחד, יש מגבלת מקום בחדרים, אך לדברי ברזין, זו לא סיבה להתפשר על דלתות הזזה.
"יש סיכוי של 50 אחוז שהחפץ שתחפש, יימצא בדיוק באזור שהדלת שנפתחת חוסמת. כמו כן, פעמים רבות בגד שנופל מונע פתיחה מלאה של דלת ההזזה, ואם הארון בעומק לא מספק, אז הבגדים התלויים מונעים פתיחה חלקה של הדלת".
לדבריה, "זה מונע גישה נוחה לכל התכולה, ולטווח הארוך, הפעולות המסורבלות האלה מאוד מעצבנות. לכן, אני תמיד מעדיפה דלתות כנף ולא דלתות הזזה".
ואולם, יהיו מעצבים שימליצו לכם על הפתרון הזה, כשהחללים קטנים וצפופים.
ברזין: "אם אין מרווח מספק בין המיטה לארון, אין ברירה אלא לעשות שימוש בדלתות הזזה. כמו כן, ישנם חדרים שבהם זו האופציה הטובה ביותר לצורך מיקום טלוויזיה מול המיטה (המוטמעת בתוך דלת הארון). כמו כן, אפשר לחפות את דלתות ההזזה במראות, על מנת ליצור אשליה של גודל ומרחב. עוד פתרון שניתן לעשות למי שמעדיף בכל זאת דלתות ענף, היא לעשות שימוש בדלתות שנפתחות לזווית של 180 מעלות, כך שאין הפרעה גדולה במעבר".
ומה לגבי ארון פתוח ללא דלתות?
ברזין: "למי שמעוניין להיפטר לגמרי מדלתות, ולהעדיף מראה של ארון פתוח, אני ממליצה לשקול זאת שנית. מעבר לכך שחזיתות מסתירות את התכולה, ומעניקות תחושה נקייה ומסודרת יותר של החדר, זה גם מונע מהצטברות של אבק על הבגדים, ומהצורך לכבס את כל הבגדים מדי כמה חודשים, או להשתמש בהם כשהם מכוסים באבק".
מנגנונים ופתיחות
"כיום יש מגירות שכל חזיתותיהן שקופות, כך שאפשר לייצר מגירות גבוהות מהמקובל, ועדיין לראות בקלות מה הן מכילות בתוכן", אומרת האדריכלית, שירלי דן.
"כמו כן, ישנם פתרונות חלוקה המאפשרים סידור קל ונוח של הפריטים בפנים. למשל, מגירות לתכשיטים, לעניבות ולשאר אקססוריז. ברגע שלכל פריט יש את מקום האחסון שלו, זה מונע שימוש בכל מיני קופסאות מסורבלות, ומאפשר גישה נוחה לכל הפריטים ביומיום, גם כשמאוד ממהרים".
לדברי ברזין, ארגונומיה היא שם המשחק בתכנון ארונות. "בארונות שעומקם מעל 40 ס"מ, אני ממליצה לתכנן מגירות עד גובה של 1.00-1.20 מטר. זאת, משום שבמקום להתכופף, לרכון ולשלוח ידיים אל עומק הארון, ניתן לתכנן פשוט מגירה בשליפה מלאה, שתקל מאוד על ההתמצאות".
כדאי שעומק המגירה יהיה מספק, כדי שהיא תוכל להכיל את הבגדים בצורה מאווררת, ותמנע מצב שאנו נדרשים לקיפולים מסובכים מדי יום. ברזין: "זה אמנם מייקר את עלות הרהיט, אך לטווח ארוך זו השקעה משתלמת, ומונע מצב שיש לנו פריטים רבים בארון שאנו כלל לא משתמשים בהם, בשל היעדר נגישות אליהם".
עוד כתבות בנושא:
ארון שאינו מואר, יהיה הרבה פחות נוח לשימוש
"כבר בשלב תכנית החשמל של הבית, חשוב לדעת מה יהיו מיקומי הארונות ולדאוג להכנת תשתית חשמל לתאורה", ממליצים במוקד השירות של אתר "המקצוענים". "אם מוסיפים ארון שלא במסגרת שיפוץ, ניתן בהחלט להוסיף פס צבירה של גופי תאורה בחלק שלפני חזית הארון, מה שיקל משמעותית על השימוש היומיומי בו".
ברזין: "ניתן אף לשלב גופי תאורה מתחת למדפים, מה שיאפשר לנו לאתר בקלות רבה את תכולת המדף (ממש כמו בתוך מקרר). כל שנדרש הוא לדאוג לנקודת מאור ולמפסק אחד, עבור כל ציר של ארונות".
לדברי ברזין, "כבר בשלב שבו הארונות מותקנים, נכון לשלב את התאורה. אם מתכוונים לאחסן מוצרים שדורשים הטענה (כמו שואב אבק אלחוטי, למשל) מומלץ לתכנן שקעים ולייצר פתחי אוורור בתוך הרהיט".
"התאורה המרכזית בחדר השינה אינה מספיקה, ולכן צריך לחשוב על פתרונות נוספים", מסכים יפרח בן צבי, מעצב רהיטים. "חשוב להתייחס בתוכנית התאורה גם לאזור הארונות, כך שלא יוותרו חשוכים. אם עומק הארון הוא כ- 60 ס"מ, נכון יהיה למקם פס תאורה, במרחק של כ- 40 ס"מ מקו הארון על מנת שלא נעשה צל על הבגדים, כשאנו עומדים מולו".
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"
