החוק הנורבגי יעלה למשלם המיסים יותר מ-25 מיליון שקל בשנה. אם הממשלה החדשה תשלים את הקדנציה בת ארבע וחצי שנים, עלות החוק תגיע לסכום גבוה של קרוב ל-115 מיליון שקל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
החוק הנורבגי מתיר לחלק מחברי הממשלה וסגני השרים להתפטר מהכנסת כדי לפנות את מקומם לחברי הכנסת הבאים ברשימה. אם השר או סגן השר חדל לשמש בתפקידו, הוא חוזר להיות חבר כנסת ומחליפו מתפטר מהכנסת. העובדה שנוספים חברי כנסת נוספים, בו בזמן שאלה המוחלפים על ידם ממשיכים ליהנות משכר ותנאי שר או סגן שר, מגדילה את הוצאות חברי הכנסת בשיעור גבוה.
עיקרי ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד קובעים כי החוק הנורבגי יורחב ויאפשר התפטרות גדולה יותר של שרים לטובת הכנסת חברי כנסת חדשים במקומם.
לפי ההסכם בין בנט ולפיד, חוק יסוד: הכנסת שיחוקק יגדיל הקצאה אחת נוספת לכל מדרג. כלומר, בסיעה עם שישה חברי כנסת, יוכלו להתפטר שלושה מהם כדי להכניס לכנסת את שלושת הבאים ברשימתה. בסיעה עם שבעה עד תשעה חברי כנסת יוכלו להתפטר ארבעה מהם, ובסיעה עם תשעה חברי כנסת ומעלה יוכלו להתפטר חמישה מהם. המשמעות: בכנסת ה-24 יש אפשרות להכנסת יותר חברי כנסת באמצעות החוק הנורבגי.
על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מתברר כי עלותו של חבר כנסת אחד הגיעה בשנת 2020 ל-1.714 מיליון שקל בשנה. עלות זאת תהייה יקרה על פי הערכות של כלכלנים בשנת 2021 בכ-2%, בשל התייקרויות שונות, כולל של מכוניתו הצמודה של חבר הכנסת.
עלות חבר הכנסת כוללת כיום את המרכיבים הבאים:
- עלות השכר של חבר הכנסת - 700 אלף שקל בשנה
- העסקת שלושה עוזרים או יועצים פרלמנטריים - 680 אלף שקל בשנה
- תקציב לשכת חבר הכנסת - 93 אלף שקל
- רכב לחבר הכנסת - 85 אלף שקל בשנה
- תוספת למתן שירות לחברי הכנסת הנוספים וגידול בהוצאות השוטפות של הכנסת כתוצאה מגידול בכוח האדם – 156 אלף שקל בשנה
לכך, יתווספו הפעם כנראה גם בניית לשכות למספר כה גבוה של חברי כנסת חדשים, שיחליפו שרים וסגני שרים בשבע מפלגות, מצב ללא תקדים עד כה, והתאמת המשכן למספר כה גבוה של בעלי תפקידים בממשלה ובכנסת (הגם שבממשלה הקודמת מספרם היה כבר גבוה).
החישוב של עלות החוק הנורבגי מבוסס על ההנחה שבכל מפלגה יתפטרו כנראה שני שרים וסגני שרים, ואולי אף יותר מכך, כמו במפלגת "יש עתיד" הגדולה (המונה 17 חברי כנסת ולכן צפוי שיותר שרים וסגני שרים יתפטרו).
אם יהיו בממשלה שתכלול שבע מפלגות ויימצאו כ-15 שרים וסגני שרים שיתפטרו ויפנו את מקומם לחברי כנסת חדשים - העלות בשנה תגיע לפחות ל-26-25 מיליון שקל. בארבע שנים וחצי של הקדנציה של הכנסת ה-24, העלות תזנק כאמור לכ-115 מיליון שקל.
שכר, רכב ועוזרים? לא ההוצאות היחידות
פרט לאלה ייווצרו הוצאות נוספות: חבר כנסת שמקום מגוריו מרוחק מירושלים, זכאי להוצאות לינה בירושלים, בסמוך לכנסת. כמו כן, בניית לשכה וריהוטה צפויים לעלות עוד עשרות אלפי שקלים רבים, כאשר הלשכה אמורה לכלול גם שירותים, מקלחת ומטבחון. באירועים מיוחדים תתווסף גם אבטחה למספר נוסף של חברי כנסת.
יוני 2020: לפיד נגד החוק הנורבגי
(צילום: ערוץ כנסת )
במרכז המחקר והמידע של הכנסת מציינים כי כיום אין במבנה הכנסת הנוכחי מקום שבו ניתן להקים לשכות חדשות נוספות לחברי כנסת נוספים. עלויות הקמת לשכות כאלה תכלול גם עלות של הכנת התשתית הנדרשת, והן נאמדות על ידי חשבות הכנסת בכ-1.5 מיליון שקל עבור כל לשכה שתיבנה.
המשמעות של כל הנתונים הללו היא אחת: בזבוז כספי ציבור כדי להעניק מעמד של חבר/ת כנסת לעוד מועמדים במפלגות השונות, שברובן דווקא ראשיהן תקפו בעבר את התופעה של ניצול "החוק הנורבגי" במילים קשות וטענו כי מדובר בחוק בזבזני שאין בו כל צורך.
גורמים פוליטיים ציינו עם זאת בימים האחרונים, כי נוכח הרכבה יוצא הדופן של הקואליציה החדשה, שתכלול שמונה מפלגות (כולל רע"מ), לא ניתן היה להימנע מהכנסתם לכנסת של עוד חברים, כדי לפנות את זמנם של שרים וסגני שרים ועל מנת להפוך לכדאית את חברות המפלגות השונות בקואליציה הרחבה החדשה.
